"קבוצה אבודה של פליטי החיים, ילדים מבוגרים, אמנים בעיקר, שנוהגים לשוטט ברחובות חיפה בקביעות. אפשר לאמוד את מספרם בכ - 20 או 30.

 

בתקופה של ראש עיר כמו אבא חושי היו נותנים להם דירות, מספקים להם אמצעים, והם היו יוצרים.

 

בתקופה של ראש העיר הנוכחי, הם בעיקר משמשים כקישוט למדשאות גן האם, למשתנה של טיילת לואי. ישנים על איזה ספסל, שותים סודה בפינה ליד קפה הבנק.

סיפורו העצוב של הולי, הוא סיפורם העצוב של כל האנשים האלה, ששרויים במצוקה, ושאיש בעיר הזאת לא ממש שם עליהם קצוץ.
אנשים עוברים לידם כאילו הם היו צל, לא בני אדם.
הטראגי בכל הסיפור הזה הוא שמדובר באנשים כשרוניים לאללה, יוצרים מחוננים."

 

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1722-288-2578760,00.html

החיים דבש מאז?

אז מי אשם במצבם?: העירייה? אנחנו שעוברים לידם כאילו היו צל? כולנו? ואולי הם גם אשמים במה שקורה להם?

הנה ציטוטים מהכתבה: "הולי עדיין מתבלבל פה ושם בדיבורו, עדיין מתקשה קצת לעיתים לבטא את עצמו. אבל לאט לאט ובהדרגה הדיבור נעשה בהיר, הרעיונות זורמים החוצה בשיטתיות..."  "הסיגריות קלטון האלה הרגו אותי. בוא נלך לקנות נובלס. תאמין לי הייתי מביא עכשיו בירה חופשי, אז אני אקנה קולה".

צטט: ירון-ב 2012-05-13 23:21:43

אז מי אשם במצבם?: העירייה? אנחנו שעוברים לידם כאילו היו צל? כולנו? ואולי הם גם אשמים במה שקורה להם?

הנה ציטוטים מהכתבה: "הולי עדיין מתבלבל פה ושם בדיבורו, עדיין מתקשה קצת לעיתים לבטא את עצמו. אבל לאט לאט ובהדרגה הדיבור נעשה בהיר, הרעיונות זורמים החוצה בשיטתיות..."  "הסיגריות קלטון האלה הרגו אותי. בוא נלך לקנות נובלס. תאמין לי הייתי מביא עכשיו בירה חופשי, אז אני אקנה קולה".

לא חשבתי במושגים של "מי אשם" אבל אם אתה שואל אז המחשבה הראשונית שלי היתה - אנחנו!

למה? כי אנחנו מאפשרים למציאות כזו להתקיים...בדיוק כמו שאר הבולשיט שאנו נותנים לבכירים (מוכשרים?) להאכיל אותנו.

צטט: FreeSoft 2012-05-13 23:28:42

צטט: ירון-ב 2012-05-13 23:21:43

אז מי אשם במצבם?: ...

לא חשבתי במושגים של "מי אשם" אבל אם אתה שואל אז המחשבה הראשונית שלי היתה - אנחנו!

למה? כי אנחנו מאפשרים למציאות כזו להתקיים...בדיוק כמו שאר הבולשיט שאנו נותנים לבכירים (מוכשרים?) להאכיל אותנו.

---

בוודאי שחשבת במושגים של "מי אשם".  או שאולי זה יצא מתוך תת המודע כאשר השוות בין ימי אבא חושי לבין הימים האלה.  כאשר חושבים אנטי, החשיבה על מי אשם יוצאת אוטומטית.

לא מסכים שרק אנחנו אשמים בכך שהבחור המוכשר הזה מכור לסיגריות ומשקאות.  לא מרגיש אשם, סורי.

צטט: ירון-ב 2012-05-13 23:34:30

---

בוודאי שחשבת במושגים של "מי אשם".  או שאולי זה יצא מתוך תת המודע כאשר השוות בין ימי אבא חושי לבין הימים האלה.  כאשר חושבים אנטי, החשיבה על מי אשם יוצאת אוטומטית.

לא מסכים שרק אנחנו אשמים בכך שהבחור המוכשר הזה מכור לסיגריות ומשקאות.  לא מרגיש אשם, סורי.

אני מבין שיש לך יומרות לדעת (ובוודאות) על מה חשבתי. מה אומר לך? זה אבסורד בעיניי...

 

לא השוותי בין שום דבר לשום דבר. שים לב שיש מרכאות בטקסט! (זה נקרא ציטוט) הטקסט שלי הוא רק שלושת המילים בסוף (כולל סימן השאלה)

אם הבאת ציטוט זה אומר שאתה מתחבר לזה, אחרת לא היית מביא. זה אבסורד להביא ציטוט שלא מסכימים איתו, לכן הסקתי שזו גם דעתך - ואכן הודית ש"אנחנו אשמים" במצבם של המעשנים/שתיינים הללו.

צטט: ירון-ב 2012-05-13 23:56:59

אם הבאת ציטוט זה אומר שאתה מתחבר לזה, אחרת לא היית מביא. זה אבסורד להביא ציטוט שלא מסכימים איתו, לכן הסקתי שזו גם דעתך - ואכן הודית ש"אנחנו אשמים" במצבם של המעשנים/שתיינים הללו.

וואו - ממש שווה גרוש הפסיכולוגיה שלך! (יחד עם האינטרפטציות)

קבל טיפ - תשתדל לא לחטוא בקבלת המובן מאליו כברור מאליו. רק לטעויות זה יוביל אותך!

לעניות דעתי אפשר למצוא פתרון די פשוט לבעיה, נותנים לאמנים האלה מקום ליצור ובתמורה הם נותנים מכשרונם לקהילה בצורת שיעורי אמנות לצעירים המתוסכלים מקרית אליעזר ובכלל.

 

רוזן

 

צטט: המ(ר)קיז דיו 2012-05-14 00:06:12

לעניות דעתי אפשר למצוא פתרון די פשוט לבעיה, נותנים לאמנים האלה מקום ליצור ובתמורה הם נותנים מכשרונם לקהילה בצורת שיעורי אמנות לצעירים המתוסכלים מקרית אליעזר ובכלל.

 

רוזן

 

 -----

רעיון טוב, רק לא יזיק אם יפסיקו לעשן ולשתות.  זה ישפר את צלילותם ואת מצבם.

צטט: ירון-ב 2012-05-14 00:12:34

צטט: המ(ר)קיז דיו 2012-05-14 00:06:12

לעניות דעתי אפשר למצוא פתרון די פשוט לבעיה, נותנים לאמנים האלה מקום ליצור ובתמורה הם נותנים מכשרונם לקהילה בצורת שיעורי אמנות לצעירים המתוסכלים מקרית אליעזר ובכלל.

 

רוזן

 

 -----

רעיון טוב, רק לא יזיק אם יפסיקו לעשן ולשתות.  זה ישפר את צלילותם ואת מצבם.

 

 

ירון,

 

לא משאירים להם הרבה ברירות.

הם רוצים להשתתף באיזה קלבת שבת, איזה צו בחוץ.. איזה קרנבל ואם אי אפשר אז

 

גם פסטיבל הפרח הולך.

 

 

רוזן

 

לא הצלחתי להתפעל במיוחד מהקטע שפריסופט צרף, אולי בגלל האיכות הירודה של ההקלטה. אכן יש בהם משהו אבל לא בשביל לפרוץ לבמות. מתאימים יותר לבארים אפלוליים לחובבי הג'אנר - וגם זה משהו.

אנו יוצאים מנקודת הנחה כי כולם צריכים להתאים למודל של חיים שתובע תוכנות שיש אנשים שלא יכולים לנפק אותם. אם במדינת רווחה היה ברור שצריך לתת סל תנאי חיים בסיסיים כדי לחיות בכבוד הרי זה נעלם.

לא שהקו השיוויוני הזה חל על כולם כי למשל לטייקונים נותנים כספי עתק ומוחקים את החובות העצומים כשהם ממשיכיםל נהל אורח חיים נהנתני, לחרדים שתורתם אומנותם ואין להם שום כלי להתמודדות עם החיים נותנים תמיכות קיום וכספים דרך כל מיני הגדרות. למתנחלים נותנים את מירב התנאים כדי לקדם את התנחלותם וכך הלאה.

האנשים הללו כפי שפריסופט מספר יכולים להיות גם השראה לחברה כי יש בהם יכולת יצירה או הסתכלות ולפעמים אחרי מותם הם הופכים לסוג של מיתוס וההסטוריה זרועה בכאלו. לו היו נוהגים כך כלפי  אלכסנדר פן, אלתרמן והחבורה ההיא שנתנה לנו מהשירים והיצירות שמשמות בסיס תרבותי ונכסי צאן ברזל-הרי הדברים לא היו שונים בהרבה ממה שפריסופט מתאר. רק שבעידן בו מביטים דרך החור של הגרוש, החלק האמנותי יצירתי אינו מוערך בשיט, והכל נמדד בשורות של רווח והפסד מיידי, אין מקום לחולמים או סתם אנשי רוח.

וכשאין רוח אין אנושיות. לא כולנו נועדנו להיות מצליחנים וכובשי פסגות. לפעמים האנשים הללו שנמצאים בדיוק בצד השני הם נייר הלקמוס שלנו. הם  האנשים שמנערים אותנו ומכריחים אותנו לחשוב על כך שכולנו יכולים להיות פעם במקום הזה וכדאי שניצור את התנאים לכך שאף אחד לא יגיע לתהום תחתיות.