לפחות רותי......את יודעת לכתוב יפה והרבה ומצחיק (לפעמים), אני יודעת לעשות את כל זה רק בע"פ.
לא מרגישה נוח להתבטא כאן....וזה ממש חסר לי. והייתי מתה להעלותכאן דיונים, אבל אין לי את זה.
וגם לי אסור להשתעמם, זה ממש ממש לא בריא לי, אבל משתעממת מהר. (רגע, אנחנו דומות בכל כך הרבה דברים. אולי אנחנו סובלות מאותה בעיה...מה שם הרופא שלך?? אולי אני גם אלך אליו
)
בניגוד אלייך, אני מרגישה שאני רק עסוקה כל הזמן. נדיר שיש לי זמן לעצמי.
מה שקורה זה, שכשיש לי זמן פתאום, כל מה שאני עושה, מנצלת אותו לנוח.
לא נפגשת עם אף אחד- רק בוחרת במנוחה ושקט כי אני מרגישה שאני צריכה לאגור כוחות להמשך.
והחיים האלה ממש מבאסים אותי. ותפתחי דיון בשמי- למה כל מה שקשור לגידול של הילדות שלי אבל הכל!!!! צריך ליפול עליי ואבא שלהן, שבאמת באמת אוהב אותן. חוזר על הטענה- "את המשמורנית, זה התפקיד שלך"). המקסימום שהוא עושה בשבילן זה לצאת איתן בשבתות שהן אצלו. ואני קורסת!!! הגעתי למצב של קריסה.
דבר נוסף, הייתי מצטיינת בבגרות בלשון. אני יודעת את כל חוקי הניקוד והפיסוק (לא של הרגליים..לכל המתלהבים) ובכל זאת כותבת בהתעלמות מוחלטת מהחוקים. נא לדלג על הביקורות בנושא הנ"ל.
אוהבת
/null/text_64k_1#