צטט: עדנושה 2012-05-26 09:41:08
איך באת לי עם הדיון הזה עדן על הבוקר-צהריים, שתהיי בריאה!
תודה ואמן...
מאתמול אני שותתת דם בגלל העניין הזה בדיוק! מה זו חברות??? ורק אתמול כתבתי על כך פוסט מאד כואב ונוקב בבלוג האישי שלי.
עבורי שני הסעיפים הכי קריטיים הם ו' ו- ט' שלמעשה כרוכים אחד בשני.
אכן ביקורת היא לא דבר מיטיב!!!! מעבר לכך מצחיק ואבסורדי עוד יותר שאתה מוצא חן בעיני מישהו בגלל תכונות ייחודיות ומאד מסוימות בך, אך מהר מאד הן הופכות להיות כר בלתי נדלה לביקורת עליך ולרצון לשנותך - אז עם מי בדיוק רצית להיות חבר????????
אנחנו נמשכים לאנשים מסיבות מסוימות. כל אחד והווים שלו. כשמתקרבים ומכירים יותר, גם יוצאים הדברים שלא נמשכנו אליהם. יש שזה נסבל ובתחשיב הכללי זהו מינוס קטן, ויש שזה בלתי נסבל....ואז ....נפרדנו כך.
לי יש חברת נפש אחת ואכן בורכתי בה! למרות שלא אחת רבנו והתכסחנו ידענו ואנו יודעות שאנחנו תמיד שם אחת למען השנייה! זה מבחן החברות האמיתי שעמדנו בו לא אחת!!! אכן מעטים האנשים שעומדים במבחן הזה למרות מילותיהם ריקות התוכן..
אני אדם מאד טוטאלי וקשה לי מאד עם חוסר הטוטאליות של האדם שמולי!
מי שלא מוכיח את עצמו עבורי בשעת צרה אכן נמחק אוטומטית מהדיסק!
מי שמבקש ממני להסביר קודם לפני המחיקה מדוע נמחק, הוא עוד יותר לא חבר שלי כיון שאז היה מבין לבד ונמנע מלעשות את מה שעשה!
הייתה לי פעם חברה מאד מאד קרובה. אשה נהדרת, טובה, הייתה כשצריך...
גידלנו ילדים יחד, קשר יומיומי כמעט, מדברות ארבע שעות בטלפון.....ארבע שעות!!! לימים נפרדו דריכנו. היא אהבה קניונים וקניות , הנושאים שעניינו אותה לא עניינו אותי, והדרישה שלה שאבלה זמן יותר איתה במקומות ששנואים עלי, או לשוחח על הבלים ....כבר לא עניינו אותי....
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה כשהיא התקשרה אלי הביתה והילדה שלי ענתה,ומבלי משים ולנתק את השיחה היא אמרה לבעלה :"איך אני לא סובלת את הילדה הזו..."זה היה הסוף מבחינתי!
נורא ואיום! וזה מה שכ"כ מפחיד בעניין הזה של "חברות"! אתה אף-פעם לא יודע ולא תדע מה ה"חבר" הזה חושב עליך באמת מעבר לליקוקים ולהתנחמדות המעושה.
מי שלא מקבל את ילדיך בודאי ובודאי שהוא לא חבר!!!
ומזכיר לי 2 סיפורים אישיים מהילדות, בהם אנשים קרובים של הוריי העבירו ביקורת עלי (ולא איכנס לפרטים הספציפיים, כיון שאין זה המקום לכך) - אני ציפיתי שהוריי יחתכו מהם בו במקום והם לא עשו זאת. במובן הזה ודאי שנפגעתי יותר מהוריי מאשר אותם אנשים משניים, על כך שנשארו עימם בקשר ולא לקחו את דבריהם ברצינות, אבל הורים לא ניתן למחוק! אך הפגיעה נשארת לתמיד! ואף מעצבת את אישיותך.
עד כמה שזה אולי יישמע מצחיק, גם אני תמיד הייתי מוקפת באנשים שחשקו בחברות עמי, אבל אני תמיד בחלתי בכמויות ודאגתי להקיף עצמי בלא יותר משניים-שלושה חברים אמיתיים, כאלה שעמדו ב"מבחנים" שלי.
מעולם לא היה לי צורך בכמויות שברגע הקט ביותר בו הריחו צרה, התפוגגו כלא היו..
אני לא מעמידה במבחנים,אני בוחרת! גם אני לא מעמידה במבחנים בצורה כפויה ומלאכותית. לא מתכננת ולא יוזמת מבחנים ועל כן כתבתי מבחנים בגרשיים. כוונתי היתה שכשקורה משהו וה"חבר" לא היה שם עבורי זה נקרא שהוא לא עמד במבחן החברות שלי ואז הוא כבר לא חבר!
אני גם לא מאמינה שלאדם יכולים להיות באמת יותר משניים-שלושה חברי אמת (וגם זה נדיר) - המושג הזה חברות אמת די פשט את הרגל בעולמינו... אנשים מעדיפים הרבה שיודעים מראש כי לא יוכלו לסמוך עליהם מאשר מעט שיהיו שם תמיד עבורם.. אין לי מושג למה.....
זה כי אנשים לא ממש יודעים לבחור.....ודבר שני, גם פה פושה תרבות הרייטינג...
ולגבי מלאכים - מצחיק, אבל גם על זה כתבתי אתמול.
לאחר שמחקתי 3 אנשים חדשים מחיי בשל אותן סיבות שמניתי למעלה (ו' ו-ט'), הקדשתי את מילותיי האחרונות בדיוק למלאך שלי וגם לבתי כמובן שמקבלת אותי כפי שאני - עם הרע ועם הטוב.
מלאכים יש בשמיים...אולי... מלאכים הם מטאפורה! אם הם קיימים או לא, ממשיים או לא - לעולם לא נדע, אבל זו בכלל לא הנקודה! עבורי מלאך הוא אדם שרואה אותי כפי שאני, אוהב אותי כפי שאני ובעיקר מקבל אותי כפי שאני!
על פני האדמה יש אנשים עם מורכבויות,פוטנטים ואינפוטנטים,
וצריך להבין עם מה אנחנו רוצים להקיף את עצמנו.
גם אם אני חברה של ילדיי ,ומאד קרובה ופתוחה איתם, יש דברים
שלא הייתי רוצה להעמיס עליהם ריגשית... המשפט: אני החבר/ה הכי טוב של בני/בתי הוא איום ונורא בעיניי! הורה לא אמור להיות חבר של הילד שלו! ובמובן זה ברור מעבר לכל צל של ספק שאיני משתפת ו/או מעמיסה על בתי את צרותיי! אמי עשתה לי זאת מספיק ואני עושה עם בתי בדיוק את ההיפך!!! לא נפגעת ממנה לעולם! לא מצפה ממנה לדברים שלא ריאליים ביחס לגיל שלה! לא מצפה ממנה לבחור בין אבא לאמא!!!! כשאני כותבת כי היא מקבלת אותי כפי שאני-לטוב ולרע, אני מתכוונת להתנהגות החיצונית שלי שאינה קשורה בה!!!! אם אני נלחמת באנשים בגלל שפגעו בה היא לא מתביישת כי אם גאה ואומרת לכולם: אמא שלי נלחמת למעני! אם אני משתטה - היא מאושרת ומשוויצה בפני חברותיה וכהנא וכהנא - לטוב ולרע וזה הכלללללללללללל!!!!!!
/null/text_64k_1#