צטט: הלנה מטרויה... 2012-05-27 00:23:27

חג שמח רותי האמת בהתחלה לקח לי זמן להבין על מה הכעס, ואז המשכתי לקרוא ונורה אדומה נדלקה( נו אני מטומטמת כבר מרוב גבינות מסתבר ויין במילא לא עושה לי טוב בראש) החיה הכי אהובה עליי היא סוסה פראית כזו שדוהרת חופשי במרחבים פתוחים..אולי כי אני משייכת אותה לאופי שלי..שונאת את הרגשת החנק שקשר יוצר.. אוהבת לנדוד לבדי ואת הבעיות הכי גדולות בחיי פתרתי לעצמי תוך כדיי הליכה מהירה בערבים ..שוב לבדי.. חיה אצילית היא סוס פרא, בילדותי אהבתי את הספר של חד קרן..סוס פלא ..אולי משם זה בא..והנה אני שוב מהרהרת בקול רם..סורי, הקטע שמה שלא עושה לך טוב ..אל תתקרבי אליו מה שבחרת שטוב לך אמצי קרוב ללב הכול בחיים זה עניין של בחירות בסופו של דבר וכמו שכתבת לנו יש מוח, רגש, מצפון, וכו' ולכן אנו משתמשים בכלים האלו עם הזמן אנו למדים איך להשתמש בהם הכי טוב לנו ולסביבה הקרובה. או שאנו מחליטים לאזן אותם או להציף אותם או להתעלם מהם שוב ..בחירות בחיים.. מכול הלב מקווה שתעשי את הבחירה הטובה לך! ורק לך!

תודה לך סיגלית - ריגשת אותי בהבנתך את מה שניסיתי לומר ובאהבתך לסוסי-פרא!

צטט: מלאך מקומי 2012-05-27 00:27:48

כמו תמיד רפול - תמונה אחת שלך שווה מיליון מילים!!!   

האמת ,אני לא ממש מבינה בחיות ,ולא ממש מתחברת אליהם.....

מתבוננת בקן הציפורים שנבנה לי בפתח הבית, מאכילה את החתול בחצר, כי הוא משגע אותי,(חתול רחוב) קצת הפרפרים בגינה.....שומעת את ציוץ הציפורים ומתרוננת,אוהבת אריות ופנתרים(שחורים בעיקר:) וזהו בערך....

אבל יחסית למי שלא מחוברת לחיות , תמיד מפליא אותי אנשים שמחזיקים חיות בכלובים,מאלפים אותם, ומונעים מהם את המרחב הטבעי. התעללות בחיות מרגיזה אותי!

ולמרות מותר האדם מן הבהמה, אני נגד אילוף באופן כללי !

 

כולם אומרים: "מותר האדם מן הבהמה" ומדוע? כיון שאלוהים (וכן אני מאמינה באלוהים!!!) "חנן" אותנו לצערינו (או לפחות לצערי) בדבר הזה שקוראים לו מוח וגם נפש, נשמה, רגישות, פגיעות, ציפיות...

גם ליונקים נוספים יש תכונות דומות. 

ואני אומרת שכל הדברים האלה שאלוהים נתן לנו בניגוד לחיות עומדים לנו רק לרועץ!

גם אם נבקש בכל כוחנו לשלוט בהם - הם שולטים בנו!!!

<<<<

 

עכשיו בואו נתבונן לרגע ב"בהמות" הללו - בחיות המופלאות הללו, ששוכנות על פני האדמה -

האם קיימת אצלם נאמנות? לא! ועוד איך! 

האם קיימת אצלם חברות אמת? לא! הרבה מעבר לזה גם...

האם יש להם ציפיות? לא! לא במובן שלך או שלי, אבל יש...

אכזבות? ברור שלא!

אהבה???? הם לא מדברים בשפתינו, אבל אפשר לראות אצלם הבעת אהבה שלא קשורה למין. 

שוב - כשמדובר ביונקים.

 

האם יש להן מוח מפותח שאומר: הוא עשה לי, אז אני אעשה לו?, הוא ירד עלי, אז אני ארד עליו?, האם הן מרכלות, מאושרות, עצובות??? לא! יש העברת מידע בין בעלי חיים, עוד אין דוקטור דוליטל שמסוגל להבין אותם, ושלמה המלך שדיבר בשפתם מת מזמן...

אז מה כן אומר להן המוח ה"נחות" שלהן? הוא אומר: אם תאיים עלי, אתקוף אותך! אם תחדור לטריטוריה שלי, אלחם בך! אם תחטוף לי את האוכל שזה עתה צדתי בעמל רב, אוכל אותך! בקיצור: חיה לחיה - זאב!

במה הן כן עסוקות החיות? בלצוד ע"מ להשקיט את הרעב, בלהביא צאצאים לעולם ולשחררם לטבע כמה שיותר מהר, בלישון ע"מ לאגור כוחות לציד של יום המחרת, בסימון ובשמירה על הטריטוריה שלהם מפני פולשים לא רצויים, ובמילה אחת - בלשרוד!

<<<<

 

 

החיות צוחקות עלינו כשאנחנו מסתכלים עליהן מלמעלה בזלזול!!!

 

 

<<<<

נכון, ישנן כמה חיות יוצאות דופן שהמוח שלהן קצת יותר מפותח מכלל החיות והוא מכיל גם זכרון:

סוגים מסוימים של קופים כמו השימפנזים

דולפינים

כלבים

פילים

פינגווינים

סוסוני-ים

(ואולי עוד כמה שלא מניתי מחוסר השכלה אישית שלי בתחום).

אמא פילה הינה אחת מנפלאות הטבע באופן בו היא מגדלת ושומרת על צאצאיה ואני מורידה בפניה את הכובע!

אבא פינגווין שומר על הצאצאים בנאמנות בין רגליו, עת האם הולכת להביא מזון ואני מורידה בפניו את הכובע!

אבא סוסון-ים מוליד את צאצאיו ואני מורידה בפניו את הכובע!

הדולפינים יתגייסו למען כל אחד שייקלע לצרה מבלי לדרוש ו/או לצפות לתמורה! הם יגיעו אליך בחושיהם המפותחים, יושיטו לך יד וייעלמו כפי שהגיעו ואני מורידה בפניהם את הכובע!

והכלבים - לא סתם כונו "ידידו הנאמן של האדם" -  אם אתה חבר של הכלב (משקה אותו, מאכיל אותו, נותן לו פינה חמה בביתך ובליבך, לוקח אותו לרופא כשכואב לו) הוא תמיד החבר שלך!!!!! לעולם לא יבגוד בך! לעולם לא יפנה לך את גבו! אם תמות הוא לא ישתה ולא יאכל. ייכנס לצער ולדכאון בדיוק כמו האדם ולעיתים אף ימות בשל כך ואני מורידה בפניהם את הכובע!

<<<<

 

 

וסוסי פרא? מה איתם? הם לא ניחנו במוח יותר מדי מפותח, אבל הם חיים בחבורות, הם דוהרים בחבורות, הם מורידים מגבם את כל מי שמנסה לאלף אותם! הם חיים במרחב ובחופש ועל כן לו ניתנה לי הבחירה - הייתי בוחרת כמובן להיות סוסת פרא עם מאפיינים אמהיים של פילה בדיוק כפי שאני כבת-אדם.

לא הייתי בוחרת להיות דולפין, כיון שלא בא לי יותר להופיע בשעת צרה מבלי לקבל תמורה! פשוט לא בנויה לזה.

לא הייתי בוחרת להיות כלב, כיון שאינך יודע על איזה בעלים תיפול וגם נשבר לי מ-למות מצער!

לא סוסון-ים ולא פינגווין, כיון שאני אמא ולא אבא וככה טוב לי.

גם לא שימפנזה - לא יודעת למה, סתם ככה..

<<<<

 

 

אז אני סוסת פרא עם מוח מצומצם מאשר עם המוח המפותח, שהעניק לי אלוהים.

וככה טוב לי!

וככה מתאים לי!

ולא רוצה שיאלפו אותי!

ולא זקוקה יותר לכלום!

מותר סוס הפרא על האדם!!!

 

 

<<<<

 

ואם עד עתה לא הבנתם למה אני מתכוונת ב- לאלף - הסכיתו ושמעו נא את השועל החכם:

"... -בוא לשחק עימי, - ביקש הנסיך הקטן - אני עצוב כל-כך...

-לא אוכל לשחק איתך, - אמר השועל - כי אינני מאולף.

-אה, סליחה! - אמר הנסיך הקטן, הרהר רגע ושאל:

-מה זה "מאולף"?

...............

-זהו עניין שהזניחוהו יתר על המידה, - הסביר השועל - ופירושו: לקשור קשרים...

-לקשור קשרים?..

-אמת, נכון הדבר, - ענה השועל - בעיני הינך עדיין נער קטן, שאינו שונה ממאה אלף נערים קטנים אחרים; אין לי צורך בך. אף אתה אינך זקוק לי; בעיניך אתה אינני אלא שועל הדומה למאה אלף שועלים אחרים. אך אם תאלפני נהיה זקוקים איש לרעהו: אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם, ואף אני אהיה בעיניך אחד ויחיד בעולם כולו...

-יורד אני לסוף דעתך, - אמר הנסיך הקטן, - ישנה שושנה...כמדומני שהיא אילפה אותי...

-יתכן - אמר השועל - שהרי על פני הארץ רואים דברים שונים ומשונים...

...............

הנסיך הקטן אילף את השועל. אך הנה הגיעה שעת הפרידה...

-אהה! - קרא השועל - בכה אבכה אם תעזבני...

-בך האשם, - אמר הנסיך הקטן - כי לא נתכוונתי כלל להרע לך; אתה ביקשתני כי אאלף אותך...

-אמת, נכון הדבר - הודה השועל.

-אך כעת בכה תבכה! - אמר הנסיך הקטן.

-אכן... - השיב השועל.

-אם כן, אתה נמצא מפסיד!

-לא, אני נמצא נשכר בגלל עין הזהב אשר לשיבולים... - אמר השועל והוסיף:

-לך לחזות שנית בשושנים, או אז תיווכח לדעת כי השושנה אשר לך אחת ויחידה הינה בכל העולם כולו. וכשתבוא להיפרד ממני, אגיש לך מנחה נאה - סוד אשר לא ידעת.

הנסיך הקטן הלך לחזות שנית בשושנים.

...............

הנסיך הקטן חזר אל השועל.

-שלום עליך! - אמר כשהגיעה שעת הפרידה.

-ברוך תהיה בצאתך! - ענה השועל - הנה סודי והוא פשוט מאד: אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין.

.............

הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה - אמר השועל.

............

-בני האדם שכחו אמת זו, - הוסיף השועל - אולם עליך לזכור את הדבר תמיד.

כי לעולם ערב אדם לשלומו של אותו שהוא מאלפו. ערב אתה לשלום שושנה שלך...

-אני ערב לשלום שושנה שלי... - חזר הנסיך הקטן למען ייחרת הדבר בליבו." (ההדגש שלי).

"הנסיך הקטן" -

מתוך פרק עשרים ואחד: "נאום השועל על הידידות ועל דברים שבלב".

מאת: אנטואן דה סנט-אכזופרי

<<<<

 

 

אז אני לא רוצה יותר להיות מאולפת!!!

 

 

 

 

<<<<

 

מקווה שזה היה מספיק אינטלקטואלי עבור המתלוננים גם אם חפירתי.. אבל אינטלקט וחפירה תמיד באים ביחד..

עכשיו נראה אתכם מגיבים!!!

סוסה סוסה....תגידי לי,האם היית מוותרת גם על היכולת לכתוב את מה שכתבת?

האם היית מוותרת על היכולת לקרוא ולהבין את "הנסיך הקטן"?

שהרי אלא הם "מותר האדם".....לא?

באשר ל"אילוף"....בניגוד לפירוש הרגיל שלנו למילה..השועל מציע פירוש אחר.

ורק בגלל שהשועל,שמעורר אצלנו קונוטציה של "אי אמינות" וחלקלקות...נראה לנו שהפירוש שלו למילה אילוף - מניפולטיבית משהו.

השועל טוען בעצם שאהבה וקשר הם סוג של אילוף.

שיש קשר בין המאלף למאולף.קשר חזק שמייחד אותם מהשאר.

ואם לרגע ננסה להוציא את המשמעות הכוחנית מתוך המילה...או אם נתייחס לחולשה,בהבנה...ייתכן שזה ישמע פחות נורא.

ושימי לב שהנסיך אומר שהשושנה אילפה אותו....:-)

עם קשר או בלי קשר לדיון שלי, הרבה דיוני איכות נפתחו ביממה האחרונה וזה מאוד משמח אותי.

המון כעס יש בך, חבל.

אני לא חושבת על חברויות וקשרים בין אנשים במונחים של "אילוף", לאילוף בעיני יש משמעות כוחנית ושלילית, ואילו אני רואה את הטוב שבהם, ויש בחברויות ובקשרים המון טוב, המותר של בני האדם מעולם החיות היא זכות הבחירה, לא את ולא אני ולא איש בעולם חייב להיות בקשר עם אדם אחר כשהקשר לא עושה לו טוב, ואם כבר בחר להשאר במקום הרע הזה, כנראה שיש בו בקשר מספיק טובות הנאה שמשאירות אותו שם, כי אם לא ירצה לא יהיה.

נ.ב.

זאב (מרדימון) ענה לך בשיא העדינות ואת תקפת אותו, אם אותך לא מעניין הארווויזיון זה לא אומר שהוא לא מעניין אחרים.

מאחלת לך שבוע רגוע

בעיקרון לכול החלטה יש מחיר.

1. המחיר של חיים ללא אילוף ( הייתי בוחרת במילה חינוך ) הם חיים של לבד, מנוכר וחשדן כלפי הסובבים אותך.

בלי יכולת לשתף איש קרוב ( שכל כך מכיר אותך ) בחוויות, באכזבות, בלבטים, בהרהורים, בבדיחות, בהברקות שלך כי חופשי זה לגמרי לבד.

http://www.youtube.com/watch?v=t7o0dP1VrO8&feature=youtube_gdata

2. המחיר של אילוף ( כאמור חינוך ) הם חיים של זוגיות מאושרת שהם חיים של התמודדויות יחד של הצלחות ושל אכזבות ובעיקר חיים של יחד שהם ( ורק הם ) אלה שמצמיחים מעלים ומשמחים אותנו.

אז יש בחירה חופשית של "להיות או לא להיות" ומה שתחליטי?

שאי בתוצאות.

צטט: סוסה _ פראית 2012-05-28 06:42:29

 

עכשיו בואו נתבונן לרגע ב"בהמות" הללו - בחיות המופלאות הללו, ששוכנות על פני האדמה -

האם קיימת אצלם נאמנות? לא!

זה ממש לא מדוייק יש סוגי חיות שהם מאוד נאמנות ויש חיות שאצלם באמת אין נאמנות...יש ויש...

האם קיימת אצלם חברות אמת? לא!

אצל קופים למשל יש המון עזרה הדדית ופרגון

אהבה????

מה זאת אהבה?

 

 

האם יש להן מוח מפותח שאומר: הוא עשה לי, אז אני אעשה לו?, הוא ירד עלי, אז אני ארד עליו?, האם הן מרכלות, מאושרות, עצובות??? לא! 

אני דווקא ראיתי הרבה כלבים שפניהם נפולות אחרי שננזפו על ידי בעליהם

אז מה כן אומר להן המוח ה"נחות" שלהן? הוא אומר: אם תאיים עלי, אתקוף אותך! אם תחדור לטריטוריה שלי, אלחם בך! אם תחטוף לי את האוכל שזה עתה צדתי בעמל רב, אוכל אותך! בקיצור: חיה לחיה - זאב!

וגם בעניין הזה לא כל חיה מתנהגת זהה. יש חיות שמעדיפות ללכת משם ולהימנע מעימות ואני לא בטוח שזו לא תכונה הישרדותית מוצלחת יותר.

 

 

<<<<

נכון, ישנן כמה חיות יוצאות דופן שהמוח שלהן קצת יותר מפותח מכלל החיות והוא מכיל גם זכרון:

סוגים מסוימים של קופים כמו השימפנזים

דולפינים

כלבים

פילים

פינגווינים

סוסוני-ים

(ואולי עוד כמה שלא מניתי מחוסר השכלה אישית שלי בתחום).

אמא פילה הינה אחת מנפלאות הטבע באופן בו היא מגדלת ושומרת על צאצאיה ואני מורידה בפניה את הכובע!

אבא פינגווין שומר על הצאצאים בנאמנות בין רגליו, עת האם הולכת להביא מזון ואני מורידה בפניו את הכובע!

אבא סוסון-ים מוליד את צאצאיו ואני מורידה בפניו את הכובע!

הדולפינים יתגייסו למען כל אחד שייקלע לצרה מבלי לדרוש ו/או לצפות לתמורה! הם יגיעו אליך בחושיהם המפותחים, יושיטו לך יד וייעלמו כפי שהגיעו ואני מורידה בפניהם את הכובע!

והכלבים - לא סתם כונו "ידידו הנאמן של האדם" -  אם אתה חבר של הכלב (משקה אותו, מאכיל אותו, נותן לו פינה חמה בביתך ובליבך, לוקח אותו לרופא כשכואב לו) הוא תמיד החבר שלך!!!!! לעולם לא יבגוד בך! לעולם לא יפנה לך את גבו! אם תמות הוא לא ישתה ולא יאכל. ייכנס לצער ולדכאון בדיוק כמו האדם ולעיתים אף ימות בשל כך ואני מורידה בפניהם את הכובע!

מי אמר שזה היוצא מן הכלל? ואולי יש יותר חיות נאמנות...אולי יש יותר חיות שנמנעות מתקיפה...

על סמך מה קבעת שזה היוצא מן הכלל? מצטער לי אין מספיק ידע למסקנה כל כך מרחיקת לכת.

<<<<

 

  

 

אז אני סוסת פרא עם מוח מצומצם מאשר עם המוח המפותח, שהעניק לי אלוהים.

וככה טוב לי!

וככה מתאים לי!

ולא רוצה שיאלפו אותי!

ולא זקוקה יותר לכלום!

מותר סוס הפרא על האדם!!!

 

 כל עוד את יודעת מי את מבינה בדיוק איזה מחיר את משלמת ואוהבת את עצמך כמו שאת אשריך וטוב לך.

<<<<

 

 

 

אז אני לא רוצה יותר להיות מאולפת!!!

 

 

בני אדם מאלפים חיות פשוט כדי שיוכלו לשלוט בהם יותר בקלות אבל את רוב החיות אנחנו לא מאלפים ועדיין חיים איתם בהרמוניה.

 

האילוף במובנים רבים איננו שונה בהרבה מכל תהליך לימוד אחר.

 

דרך האילוף לומד הכלב לבצע דברים המביאים תועלת לאדם.

 

דרך הלימוד לומד הילד לקבל כלים אשר מאפשרים לו להתשלב בחברה בקלות.

 

אילו בני האדם היו גדלים בצורה פראית לחלוטין היינו חיים כמו בימי המערות משועבדים

לחלוטין לצרכים הפרימיטיביים הכי בסיסיים שלנו.

 

זה אומנם מרגש לחשוב על זה שזכר מצוי יכול לטפס על כל נקבה מיוחמת מתי שמתחשק לו

רק שזה יוצר מצב שבו פלוני פועל לפי הצרכים הפרימיטיביים שלו ופוגע ומתנגש בצרכים הפרימיטיביים של נקבה אחרת שאולי לא כל כך בא לה להאנס באותו הרגע.

 

זאת הסיבה רותי שאנחנו לא באמת יכולים להרשות לעצמנו להתנהל כמו סוסים פראיים.

 

החיות אשר פועלות לפי האינסטינקטים הבסיסיים שלהן חיות פחות ומנהלות מלחמת הישרדות יומיומית.

 

אני אולי משלם מחיר מסויים בכך שעליי לגלות איפוק ולנהוג לפי כללים וגם קצת להיות מנומס או פוליטיקלי קורקט אבל במחשבה שניה אותם כללים גם מגנים עליי מפני האדם המזדמן הבא שהרגזתי וכל כך היה רוצה לקחת את הגרזן מהמטבח ולהשתמש בו נגדי אז אני חושב שלמען

הישרדות ותוחלת חיים ארוכה יותר זה מחיר שכדאי לשלם.

 

 

 

  

צטט: סוסה _ פראית 2012-05-27 00:26:32

אין ספק שאירוויזיון יותר חשוב!

פאר היצירה ממש.. אפרופו דיוני שטות..

 

================================

 

הנה עוד משהו שכנראה לא ידעת עליי.

 

אני חובב של מוסיקה נוסטלגית בכלל ומעריץ שרוף של אירוויזיונים בכלל.

 

יש לי את כל שירי האירוויזיון משנת 1956 ועד היום ואני כותב שנים בפורום אירוויזיון בתפוז.

 

אני רואה בתחרות הזאת קודם כל תחרות של מוסיקה קלה ויפה(לא כל שיר חייב להישמע כמו "עטור מצחך" כמו שלא כל סרט חייב להיות "חלף עם הרוח"...לפעמים גם "חגיגה בסנוקר" זה לגמרי סבבה).

 

בעשור האחרון(במיוחד אחרי האירוויזיון האחרון שהיה בירושלים ב1999) מאז שמותר למדינות לשיר באנגלית השואו על הבמה הפך לחשוב יותר מהשירים וזה קצת חבל כי יש שירים שהם יותר גימיק מאשר שיר.

 

השנה למשל על הבמה חבורת בבושקות מרוסיה ולמרות שיש להם קול של צינור הן קטפו את המקום השני רק בגלל שנתנו שואו מעולה ועשו שמח(והשיר שלהם לא היה גרוע...פשוט שיר קליל במשקל נוצה...).

 

אבל זה שהתחרות הזאת נותנת שואו מעולה לא סותרת את העובדה שלפעמים רואים באירוויזיון שירים מעולים.

 

תזכורת:

 

אסתר עופרים,ננה מושקורי,קליף ריצ'ארד(פעמיים),אוליביה ניוטון ג'ון,חוליו אגלסיאס וכמובן להקת "אבבא"...

 

כולם התחילו את דרכם על במת האירוויזיון.

 

יש שירים כמו NEL BLU DIPINDO DI BLU

(שמוכר גם בשמו VOLARE) שהצליח כל כך שרוב האנשים אפילו לא יודעים שהוא התחיל כשיר של איטליה

באירוויזיון 1958.

 

גם הנעימה המקסימה "אהבה בכחול" של פול מורייאט התחילה כשיר מקסים של ויקי לנדרוס מאירוויזיון 1967.

 

סלין דיון שהיום מרוויחה הון בהיכל הפרטי שלה בלאס וגאס וכולנו זוכרים אותה מהביצוע הכובש לשיר הנושא של הסרט "טיטאניק" התחילה כשייצגה את שוויץ וזכתה באירוויזיון 1988.

 

ויש עוד המון דוגמאות אבל אני אעצור כאן...

 

כל סוגי המוסיקה כבר עלו על הבמה הזו החל בג'אז ועד לרוק כבד שאפילו זכה(השיר של פינלנד מ2006) אבל זה נכון שרוב השירים היו ונשארו פופ קליל ולא מזיק.

 

ואני דווקא אוהב פופ וחושב שזה ז'אנר מוסיקלי שכבודו במקומו מונח.