יעלה,תודה שגרמת לי לחשוב על זה ולהגיע למסקנה שאין הרבה אנשים שאני רוצה להודות להם.
ובכול זאת יש פה ושם כמה.
ואולי אני צריכה להודות לרוב האנשים שנכנסו והלכו מחיי על כך שהם לא ממש הועילו לי,כי כך הייתי חייבת "להמציא את עצמי לבד".אז תודה!
ובכול זאת יש פה ושם..למשל המורה שלי להיסטוריה,ראובן עמיאל,שהיה הראשון שהבחין שמה שנראה לרוב "מוזר" הוא בעצם חשיבה שונה והאמין בי,ועודד אותי לא להיכנע ו"ראה" אותי לראשונה.(סיפור אמתי...לימים,סופר לי שראובן לקה בשבץ מוחי וכשהתעורר היה צריך ללמוד לדבר והמילה הראשונה שהוא אמר היתה ,שמי.אחרכך כשקצת חזר לעצמו,הוא חיפש אותי כדי לספר לי את זה..והיה בטוח שימצא אותי ב"הבימה"...נו..הוא האמין בי קצת יותר מידי..).
ותודה לרענן-שהיה חבר אמיתי וגרם לי לכך שלמרות הכול,תמיד אאמין שגברים אינם שונים בהרבה מנשים.
ותודה גם למישהו שלאחרונה גרם לי להרגיש שאני עדיין חייה.
טוב...הגזמתי.
אה....ותודה לאקספו שהכריח אותי לקנות את "הדברים החשובים באמת" של חיים שפירא..למרות שאני שונאת ספרי כיס לאושר וליידע...זה,אחר ושווה.:-) ראו זאת כהמלצה חמה.
(ותודה הכי גדולה...לסופרים,הוגים ובמאים ותסריטאים שהם הם החברים האמתיים שלי לדרך.)
/null/text_64k_1#