היי מלאך,
אישית מרגישה שככל שיש לי יותר אנשים שאני מרגישה
שהייתי רוצה להודות להם, כך זכיתי או התברכתי יותר.
ולגבי השקיעה :))
על היכולת הזו להתבונן במראות הנוף, המוכרים והשכיחים ביותר,
להתפעל, להתרגש ולגלות בהם פנים חדשות, בדיוק נכתב השיר הבא
והוא מובא כאן מתוך תודה עמוקה לתלמידי בתיכון בר"ג,
על השנה המרגשת הזו שהיתה לי במחיצתכם ועל כך שהשבתם לי את
האמונה בחשיבותה של הוראת הספרות, בעולם שהוא רדוף בתחרותיות,
הישגיות, חומריות ותכניות ריאלטי רדודות, הוכחתם לי שערכים ושיחה ערה
עליהם, איכפתיות, ומעורבות חברתית היו ויהיו תמיד רלוונטיים.
ותודה שאפשרתם לי להיות מי שאני, יעל
ולא השוטרת שאף פעם (גם אם אתאמץ) לא אהיה.
ירח
מאת נתן אלתרמן
גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.
וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ
וְהַיָּרֵחַ
עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ
אִתָּהּ אוֹמֵר- אֵלִי, הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?
הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?
מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.
שׁוֹקֵט הָעֵץ
בְּאֹדֶם עֲגִילִים.
לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,
תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.
/null/text_64k_1#