זמירה,
אני לא קונה ביייייייייייכלל.
גן העדן היה האילוסטרציה של האימרה "אין שכל אין דאגות".
אם זו ההגדרה של האושר, את צודקת.
כי מה היה שם, בגן העדן ?
עץ החיים, שמי שאכל מפירותיו חי לנצח.
ועץ הדעת, שמי שאכל מפירותיו הפסיק להיות אהבל.
שני העצים היו אסורים לאדם ולחוה.
כלומר גם היו אהבלים, עם עתידים למות אהבלים.
זיונים, לא היו להם. (כתוב ש"ידע את חוה" רק אחרי שזרקו אותם משם)
היחס היה שהנחש היה יותר חכם מחוה שהיתה יותר נבונה מאדם.
זה אושר ?
יעקב
/null/text_64k_1#