תקציר הפרקים הקודמים - גלולת הרעל ואבירים על סוסים לבנים:
חברת גזית גלוב מבצעת רכישות מאסיוויות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל במניות של אורמת, שבשליטת יהודית ויהודה ברוניצקי. בכך הגיעו להחזקה של 17.2% בחברה. הזוג ברוניצקי שולט באורמת עם אחזקה קטנה יחסית של 28%. כל שאר המניות - יותר מ-50% - מוחזקות בידי משקיעים מוסדיים, קרנות נאמנות, קופות גמל וחברות ביטוח, וכן בידי משקיעים פרטיים.
ביצור שליטתם של הברוניצקים בחברה באמצעות גלולת רעל קביעת סעיף בתקנון לפיו מותר למנות דירקטור אחד בשנה ברוב רגיל באסיפה הכללית. הדירקטוריון הנוכחי של אורמת כולל 9 דירקטורים, כאשר 4 מהם ממשפחת ברוניצקי ו-2 מהם הם דירקטורים חיצונים. כל עוד משפחת ברוניצקי לא תיכנע, לכאורה ייקח מינימום 5 שנים לפני שראשי גזית יוכלו להשיג את השליטה בחברה, גם אם יהפכו לבעלי מניות הרוב בחברה, במידה שירכשו עוד 11% מהון המניות של אורמת. בכדי לשנות את המצב לשנות את הרכב הדירקטורים, כך שכצמן יוכל למנות אנשים מטעמו, נדרש רוב מיוחד. במצב הנוכחי דרושים חמישה דירקטורים כדי להשיג רוב בדירקטוריון וזה רחוק מאוד מגזית. היה וגזית תבקש לשנות את הוראת התקנון בענין זה נקבע כי נדרש רוב מיוחס באסיפה של 75% וקול נוסף, כלומר בעל מניה. כך הדברים פועלים על-פי חוק החברות. ה-27.7% שבידי הברוניצקים מהווה בלוק חוסם. כך שללא יכולת לשנות את התקנון בענין זה, כצמן יוכל להגיע לרוב בדירקטוריון רק בתוך חמש שנים לכל הפחות.
כצפוי, הברוניצקים ככל הנראה מעריכים, כפי שסברנו, כי גלולת הרעל, אינה בלתי חדירה ואין בה די כדי לבצר שלטונם. חששם מפני גזית גלוב אמור היה להביאם לבצע כמה מהלכים ובעיקר, פניה ל"אביר על סוס לבן". שהוא בד"כ גוף איתן כלכלית המסוגל להצטרף באופן כלשהו לבעלי השליטה וליצור עימו גרעין שליטה באמצעות רכישה מאסיבית של מניות החברה ושאין כוונתו להדיח את בעל השליטה הנוכחי. פירסומים רבים דיברו על אפשרות צירוף אפריקה ישראל, גולדמן סאקס, קרן איפקס ועוד ועוד.
והפרק - הימור על כל הקופה (פרק סופי לבינתיים)
מאחר שההנחה שהנחנו, התבררה כנכונה, גלולת הרעל לא ממש הפחידה את גזית גלוב, לא נותרה בידי הברוניצקים ברירה, להיות או לחדול. והם בחרו להלחם. בצעד נועז, החליטו הברוניצקים, להגדיל את אחזקתם בחברה באמצעות רכישת מניות בשווי של 600 מליון ₪ ובכך להגיע לשיעור שליטה צפוי של 35%. במקום לחבור לגוף נוסף ולא עוין(אותו "אביר") הם החליטו להמר על כל הקופה וללכת לבדם למערכה.
תשאלו מהיכן הכסף? ובכן הברוניצקים לא סיפרו, וזו זכותם. אבל לגיוס סכום שכזה נדרשו הם בוודאי לנטילת הלוואה מאחד מהמוסדות הפיננסיים הגדולים ולשיעבוד מניותיהם הקיימות כבטוחה. מדובר בסיכון משמעותי, הן בתנאי ההלוואה והן בסיכון שאותן מניות ששועבדו היה וירד ערך המניות (יש להניח כי המניות שועבדו בהלוואת נון ריקורס) או שהשליטה לא תוותר בידי הברוניצקים יעברו לידי המלווה (אותו מוסד פיננסי שנתן את ההלוואה מן הסתם יודע זאת).
אך מעבר לכך, הסיכון הוא גדול יותר, שכן לגזית גלוב יכולת פיננסית גדולה יותר משל הברוניצקים, ומאבק באמצעות רכישת מניות בלבד, בשעה שיתרת המניות (בכמות כזו היכולה להעביר שליטה מצד לצד) עדין מצויה בשוק, תאפשר לגזית גלוב להוסיף ולהתחרות ולרכוש מניות. לעת עתה (וזה ממש לעת עתה), נראה כי הדבר יאפשר להם להחזיק את ביתם ומבצרם מוגן מפני הפולשים.
הוספת תגובה על "זה יגמר בדמעות – פרק ג' – אורמת ומאבק השליטה בחברה - סוף טוב הכל טוב(?)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה