התוכן ננעל על-ידי מנהלי הקהילה ולכן לא ניתן להגיב.
פורום
חברים בקהילה (5573)
הודעה לקהילה
| 7/6/12 19:39 |
0
| ||
ושלאף אחד לא יהיה ספק, הגדרת תוכן גזעני היא מאד ברורה ו(עדיין) ניתן לתבוע את האתר על כך שהם מאשרים תכנים נאציים, סליחה גזעניים. בעצם נאציים. | |||
| 7/6/12 19:45 |
3
| ||
לבאזל הבכיין , זה שמוציא הקשר מהקשרו ושוכח לציין את חלקו בעיסוק בגדופים והשימוש בזילות שהוא עושה בשואה הדבר הטוב ביותר לעשות עם ראש חציל זה להניח לו שיעור בתולדות עמנו . באזל שב על הכסא ותתחיל לקרוא לשנן להפנים וללמוד. א. אסור לנו לשכוח מי תמכו בנאצים , ואת התוצאות כיצד חילחלו והשפיעו על גורל הישוב בחברון כתוצאה מהסתת אספסוף ערבי נגד יהודים עלה האספסוף אלפי פורעים עם קלשונים אתים טוריות מקלות אבנים גרזנים פטישים הסתערו רבבות ערבים אספסוף על היהודים וטבחו בילדים נשים קשישים שחטו כרתו איברים התעללו בגופות בצעו פוגרום הכל נגד היהודים בגלל שהם יהודים כאלה שרק אתמול ישבו איתם סחרו וחיו כשכנים בדו קיום לכאורה סביר, עד שהמפלצת הערבית שבהם פרצה כמובן אם כבר יש שעושים שימוש במושג נאצים היה צריך להשוות את האספסוף הערבי במאורעות תרפ"ט.טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית     טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל. בטבח נרצחו 67 יהודים. תוכן עניינים[הסתרה]ערב הטבחבאותו חודש החלו מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ברחבי הארץ. מפקד משטרת חברון בעת הטבח היה הבריטי ריימונד אוסוואלד קפראטה, שהגיע לחברון שלושה שבועות לפני הטבח. הוא לא הכיר את נכבדי הערבים, על השוטרים הערבים שעמדו לפקודתו לא יכול היה לסמוך, ובמשטרת חברון שירת רק שוטר יהודי אחד. ביום שישי, 23 באוגוסט, כשנתגברה ההסתה בעיר ונראה היה כי עומדת להתרחש התפרצות, חזר וביקש קפראטה בטלפון כי תשלח אליו עזרה[דרוש מקור], אך לא נענה. על יהודי חברון השקיף בבוז על כי אינם מראים נכונות להגן על עצמם[דרוש מקור]. בערב הפרעות פנו לקפראטה ראשי היישוב היהודי, בדרישה "למלא את חובתו ולהשתלט על המצב", קפראטה השיב "הסתגרו בבתיכם ולא תפגעו" [1]. ביום שישי בבוקר, נודע לרב מאיר חדש על תוכנית הטבח בחברון (אשתו שמעה ערבים שתכננו את הטבח) והוא הזהיר את אליעזר דן סלונים שהיה ראש הקהל בחברון. סלונים דיבר עם ידידיו הערבים והם הבטיחו לו שלא יקרה כדבר הזה. סלונים האמין, והודיע לתושבים היהודים שאין צורך להימלט מחברון[1]. הטבחביום שישי נכנסו פורעים לבית המדרש של ישיבת חברון ורצחו את שמואל רוזנהולץ תלמיד הישיבה. בשבת אלפי ערבים נאספו, מצוידים בסכינים, גרזנים, קלשונים ועוד והכריזו "הממשלה הבריטית אתנו!"[2]. הפורעים והתנפלו על בתי היהודים, בתחילה פרצו ל"בית אבושדיד", הרגו את אליהו אבושדיד ודקרו למוות שלושה גברים נוספים ואת הנשים והילדים דקרו ופצעו קשה.[3] בהמשך פרצו לבית הרב הזקן, חכם יוסף קאשטיל (קסטל), רצחוהו ושרפו את הבית. הרב חנוך חסון, רב הקהילה הספרדית, נרצח עם אשתו. בן ציון גרשון, הרוקח במרפאת "בית הדסה" שהגיש עזרה רבה לחולים - יהודים וערבים, נהרג בעינויים, לאחר שבִּתו נאנסה לעיניו על ידי עשרות פורעים. ידי רעייתו נקטעו והיא מתה בייסורים. פורעים רבים הסתערו על ביתו של אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק וחבר מועצת עירית חברון. יהודים רבים נמלטו לביתו בתקווה למצוא בו מקלט. סלונים, שהיה מצויד באקדח לא ירה בפורעים, אלא זעק אליהם לשלום בנסיון להרגיע את הרוחות. הפורעים ריסקו את ראשו במוט ברזל, לאחר מכן הפורעים רצחו את היהודים בבית תוך כדי עינויים[4]. מלבד רעייתו ובנו של סלונים נרצח גם חותנו - הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב ואשתו. ניצל רק בנו הקטן, שלמה, בן השנה, אשר שכב פצוע מתחת לגוויות בני משפחתו. מנהל בית ספר "תל נורדוי" בתל אביב, הסופר חיים אליעזר דובניקוב ואשתו, שבאו עם ילדיהם לחופשה בחברון, נרצחו בעינויים. ילדיהם, בן שמונה ובת שתים עשרה, הסתתרו בארון סמוך, ושמעו לידם את רצח הוריהם. האופה נח אימרמן נשרף למוות, כשהרוצחים הכניסהו בכח לתוך תנור האפיה. זעקות אימה מלאו את הרחובות, ודם ונוצות כיסו אותם. לאחר מספר שעות של פרעות דמים שהבריטים לא התערבו בהן, הגיע למקום קצין המשטרה קפראטה. שני אחים יהודים: אליהו-דב וישראל-אריה חייכל יצאו אליו ממחבואם, והתחננו שירחיק את הפורעים. קפראטה לא הסכים להגן עליהם ולנגד עיניו רצחו הפורעים את שניהם[5]. לאחר מכן קפראטה חשש שעומדים להתנפל גם עליו. הוא הזעיק את חבריו, ואלו ירו באוויר. הפורעים החלו לנוס. היהודים ששרדו החלו לצאת ממחבואיהם, המומים מגודל הזוועה. הם הצטוו על ידי הבריטים להתאסף בבית המשטרה. למקום זה הובאו גם הפצועים, אך לא הייתה כמעט כל אפשרות להעניק להם טיפול רפואי, לאחר שהמרפאה ב"בית הדסה" הושמדה כליל.[6] היו ערבים שהגנו בגופם על יהודי העיר לרוב ללא הצלחה[7]. על-פי עדותה של זמירה מני שפורסמה בעיתון הארץ ב-12 בספטמבר 1929, הציל אבו עיד זייתון, ערבי מחברון, כמה משפחות של יהודים בכך שיצא חמוש להגן עליהם, ונתן להם מקלט במרתף ביתו. הוא הזעיק את המשטרה הבריטית שהעבירה אותם וכמה יהודים ניצולים נוספים לתחנת המשטרה.[8] גם משפחת עזרא ניצלה מהטבח בזכות ערבים ידידים. מכיוון שהיישוב היהודי בחברון היה מבודד ומנותק, לא יכלו כוחות "ההגנה" להגיע לעזרת התושבים ולמנוע את הטבח. במקום לא היו כוחות הגנה מקומיים בשל השתייכותם של התושבים היהודיים ליישוב הישן ואמונתם ביחסיהם הטובים עם שכניהם הערביים. תוצאותבאותו יום נטבחו 59 יהודים: עוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. כשליש מן ההרוגים (24 במספר) היו תלמידי ישיבת חברון. 263 יהודים ניצלו על ידי שכניהם הערבים, 44 נפצעו קשה ו- 21 נפצעו קל. הבריטים הורו ליהודים לערוך לחללים הלוויה מזורזת, עוד באותו לילה, כשמנין יהודים בלבד מורשה להצטרף ולומר "קדיש". הקורבנות נקברו בקבר אחים, בארבע שורות ארוכות בבית העלמין העתיק בחברון. קבר נוסף נכרה לחלקי האברים הקטועים, לעפר, לבגדים ולחפצים ספוגי הדם שהוצאו מבתי היהודים. לאחר שלשה ימים, החליטו הבריטים לחסל את היישוב היהודי בחברון. היהודים הועלו למשאיות שהובילו אותם לירושלים. כל רכושם ובתיהם של היהודים נגזל בידי הפורעים: בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספר לבנות, בית הכנסת "אברהם אבינו" הוחרב ובית העלמין העתיק חולל. בעקבות הפרעות עברה הישיבה בחברון לירושלים. הרב יעקב יוסף סלונים, רב לעדת האשכנזים מחברון, פנה מעל דפי העיתונות אל ההנהלה הציונית בקריאה לשקם את היישוב היהודי בחברון,[9] אך פנייתו לא הביאה לתוצאות. היישוב היהודי בחברון חודש שוב בשנת תרצ"א 1931, אולם ב-1936, במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ננטש שוב. העיר לא יושבה ביהודים במשך 31 שנה, עד לחידוש היישוב היהודי בעיר אחרי מלחמת ששת הימים. הנצחה במוזיאון חברון שבבית הדסה מוקדש אולם לזכר נרצחי הטבח. מוצגות בו תמונות של הפצועים וההרס, מצבת זיכרון להרוגים וכלי הרצח של הפורעים הערבים שנלקחו בידי הנוטר היהודי חנוך ברוז'צקי. ב-5 באוגוסט 2009 החליטה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים כי מידי עשור, במלאת תאריך עגול, יצויין הטבח בטקס ממלכתי. המשמעות היא, בין היתר, שבטקס ישתתפו נציגים של שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. בישראל מתקיימים מידי שנה כשלושים טקסים ממלכתיים. את קבלת ההחלטה בנושא קיום טקס ממלכתי קידמו נציגי היישוב היהודי בחברון ויושב ראש הוועדה, השר יולי אדלשטיין[10]. ב-2005, בארגונה של מפלגת חד"ש-תע"ל, התקיימה בעיר עכו תהלוכה לזכר 3 מהרוצחים שהשתתפו בטבח והוצאו להורג ע"י הבריטים. כ-150 איש השתתפו בתהלוכה. [11] קישורים חיצוניים
-- החיים על כדור הארץ קצרים גיהוק של השמש ולא יהיו עוד חיים כאן . לכן על הסמאלנים לחדול להציק לחיים התבונתיים בארץ העם היהודי . | |||
ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
הוספת תגובה על "הודעה לקהילה"
/null/text_64k_1#