הדלאי לאמה מלמד, בדרכו הלא פורמלית והגלויה, ערכים אנושיים ואוניברסלים, בפני חברי הפרלמט היפני, 13 בנובמבר.

איין ראנד מסבירה, בראיון גלוי, ערכים של המציאות.    

THE VIRTUE OF SELFISHNESS A New Concept of Egoism by Ayn Rand   

--     

שפע אושר ויושר וכבוד הדדי. 

"79 טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה." 

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד

להקרבה-עצמית והרס-עצמי.

דוד,

גב' ראנד אומרת כמה דברים כאן.

לדעת הגברת, שההתרשמות ממנה היא שהיא מאוד לא מאושרת:

1. קיימת סתירה בין אמונה להיגיון

2. מבין השניים, רק ההיגיון חשוב

3. אין אלוהים כי אין ראייה שאלוהים קיים

נראה לי שאלה עיקרי דבריה. 

פספסתי משהו?

לאחרונה, לא זוכרת איפה ראיתי את זה, הדלאי לאמה אמר,
"רוב האנשים קוראים לזה 'אלוהים', לא?"

ישנו מצב תודעתי, מצב זה קיים ביקום, גם אם לא התנסינו באופן אישי,

של תודעת מזוככת, תודעה לא מוכתמת, תודעה שהסירה מרצף התודעה,

כל כוונה לפגוע בזולת כלשהו.

מצב תודעתי זה נקרא דברים שונים בתרבויות שונות במרוצת ההיסטוריה האנושית:

קדוש, צדיק, חסיד, בודהה, קרייסט קונשסנס, וכו'.

זהו מצב של שלוות נפש עמוקה.

להשיג או להגשים או להגיע או לשהות במצב תודעה זה,

ישנם סיבות ותנאים.

הגיוני שלסבל ולאושר ישנם סיבות ותנאים שונים, הפוכים.

נטישת הסיבות לסבל ואימוץ הסיבות לאושר יובילו, אט אט, למצב תודעתי קבוע,

שמשתנה מרגע לרגע, כי התודעה היא ריקה מקיום עצמאי,

אבל מצב שהוא בלתי משתנה במובנו המהותי. 

עכשיו, למרות שההסבר הוא הגיוני, צריך מידה של אמונה כדי לצאת לקראת דבר שהוא לא מוכר לנו.

צריך to take someone's word for it,

לאפשר את חמת הספק שהדובר אמין ומנוסה בדבר שלנו אין כל ניסיון בו.

לא זוכרת כבר איפה בקפה הסברתי, אולי בדיון הזה, אולי לא,

לא חשוב...

שהדבר דומה ללימוד כל דבר חדש.

מורה לטייס מלמד אותנו לטוס, מורה לנהיגה מלמד אותנו לנהוג,

מורה מלמד אותנו קרוא וכתוב, מורה לשחיה מלמד אותנו לשחות.

עפי''ר, אנחנו רוכשים את הסקילים האלה בעזרת מורה, ואם לא בעזרת מורה נוכח פיזית,

בעזרת חומר כתוב של מורה כלשהו. 

עד שלא התניסינו בקריאה ברמה מסוימת, אנחנו לא יודעים את ההנאה של קריאת ספר.

עד שלא התנסינו בשחיה ברמה מסוימת, אנחנו לא יודעים את ההנאה של שחיה חופשית.

וכך הלאה.

תרגול התודעה הוא דומה לנ''ל וכמובן גם שונה מהנ''ל, כי התודעה צובעת את החוויות שלנו,

את ההחלטות שלנו, את האינטרקציות שלנו, בכל רגע ורגע.

תרגול התודעה הוא חשוב ביותר.

בסיס תרגול התודעה הוא תרגול המוסר, שמעצם הגדרתו הוא אי פגיעה בזולת כלשהו.

התחשבות בזולת, אם כן, היא שלב א', לימוד תווים בסיסי, בדרך לאושר.

צריך קצת להאמין למישהו, איכשהו, שזה אכן כך.

לא לשקר, לא לאנוס, לא לשדל אחר עם תירוצים לעצמנו, לא להרוג, זה אומר גם לא חיסול ממוקד,

גם לא בע''ח, וכו'. זה אומר להיות קודם כל מאוד ישרים עם עצמנו.

הנה, כבר בהסבר הנ''ל, סתרנו את הנחת הגב' ראנד שאמונה והיגיון לא הולכים יד ביד.

הטענה שלה מוטעית, מסתבר וממש חותרת תחת עבודה רוחנית, דהיינו, עבודה מוסרית.

לגבי טענה מס' 3, התחלנו לענות.

התודעה הלא מוכתמת היא תודעה יודעת-כל, כך נאמר, אבל לא כל-יכולה.

בכל זאת, אמונה באלוהים, בין אם הוא קיים באופן שאנחנו ממשיגים אותו או בדרך קצת שונה,

עוזרת לאנשים רבים לפתח אמונה בדרך הרוחנית,

להיות מוסריים וחומלים ולזכך את תודעתם.

רק על בסיס זה, יש להכיר בערך של אמונה באלוהים ולא לפסול אותה באופן גורף.

דרך אחרת להסתכל על הבעיה, גם יכולה לשרת אותנו,

כדי שנוכל לכבד אחר - העיקר מבחינתי הוא לכבד אחר.

לא כל דבר שקיים רואים בהכרח, או בהכרח מדיד עם הכלים שיש לנו היום. 

בקטגוריה הזאת נמצא: חיים קודמים ועתידיים, רוחות, ריקות.

נראה לי שההסבר הזה בסדר, מדוייק. 

לכן, אפשר לקבל שאדם מאמין בדבר שלא ניתן למדידה,

גם אם אנחנו משוכנעים שהוא לא קיים וגם אם הוא לא קיים בדרך שהאדם ממשיג.

הדלאי לאמה מגשר בין הדתות שמאמינות באלוהים

לבין הדתות שלא מאמינות באלוהים ומאמינות בחוק סיבה ותוצאה, וגם בין אנשים לא מאמינים אתיאיסטים לבין אנשים מאמינים

בדרך הזאת:

מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה (התרגום הועלה לקפה בשני חלקים)

מה אומרת גב' ראנד כאן ?:  

THE VIRTUE OF SELFISHNESS A New Concept of Egoism by Ayn Rand   

http://www.naturalthinker.net/trl/texts/Rand,Ayn/RAND,%20Ayn%20-%20The%20Virtue%20of%20Selfishness.htm 

וכאן ?:  

The Roots of War by Ayn Rand, 

From the Ayn Rand book, "Capitalism: The Unknown Ideal," 1967. 

http://fee.org/the_freeman/detail/the-roots-of-war/ 

אגב, לא נראה לי שהיא כל-כך אומללה, איין ראנד.   

"הדבר דומה ללימוד כל דבר חדש"  

מטרות החינוך בחברה חופשית   

כעת, כאשר ישנה הסכמה רחבה לצורך ברפורמה רצינית בחינוך, עלינו לבחון בהקפדה את מה שעל בתי הספר להציב לעצמם כדי להשיגו, וכיצד הם יכולים להיערך בצורה הטובה ביותר כדי להגשימו. דבר זה דורש בחינה יסודית את טבעו של החינוך.

אולי המקום הטוב ביותר להתחיל בו הוא בלב העניין -- לאמור: כיצד אנשים לומדים. תהליך הלמידה הוא בעל מורכבויות רבות, אולם דבר אחד צלול כמים: כל אחד מאתנו, בכל גיל, לומד בצורה הטובה ביותר כאשר הוא מתמודד עם ניסיונות אמיתיים שהם משמעותיים עבורו. לא חשוב מה הנושא, עליו להתמודד עמו במישרין על מנת לשלוט בו.

עקרון בסיסי זה הוא כל כך ידוע, שהוא בקושי ראוי לתשומת-לב מיוחדת. כאשר הנך רוצה ללמוד כיצד לסרוג, הנך יכול: לצפות בסרטי וידיאו, לקרוא ספרים, לקחת קורסים -- אולם כעקרון, עליך לסרוג וככל שיותר תרצה להשתמש בדברים שהנך סורג, יותר סיכויים יש לכך שתתרכז ותעשה עבודה טובה. אותו הדבר הוא נכון לגבי כל אומנות (מקצוע) או מיומנות. זה נכון גם לגבי שפות. הנך חייב להשתמש בשפה הזרה כדי ללמדה; הנך חייב להיות, בראש  ובראשונה, באמת בעל מוטיבציה כדי להשתמש בה, אחרת הנך יכול לבלות שנים בלימוד שפה מבלי שתשלוט בה לעולם. (כמה מאתנו "למדנו" בתיכון במשך שנים אנגלית, או ערבית, ולמעשה לעולם לא הרגשנו שאנחנו באמת מסוגלים לשוחח בשפה או לקראה בנוחיות?)

חשיבותו של השימוש האמיתי בדברים שברצוננו ללמוד מודגשת עוד יותר במקרה של הלמידה המורכבת. למעשה, ככל שיותר מורכבת ההתנהגות אשר ברצוננו לשלוט בה, יותר חשוב הוא שנשתמש בה בהתמדה ושנתרגל אותה באופן חופשי. למשל, אין דרך אחרת ללמוד את המיומנויות החברתיות -- כיצד להסתדר עם אנשים מכל הסוגים -- אלא להיות מעורב עם מבחר רחב של אנשים במשך פרקי זמן ארוכים. כמובן, אפשר להיעזר ביועצים, בפסיכולוגים, בספרי הדרכה, ועוד. אולם כאשר מגיע הרגע המכריע, אנו חייבים לקיים יחסי-גומלין, ולהרבות בהם, על מנת לפתח את היכולת להיות חברים יעילים בחברה. עלינו להיות חופשיים להתחיל ולסיים יחסים, להתעסק עם אנשים בני כל הגילים ובעלי כל הרמות של מיומנות, ליצור קבוצות  ולפרקן, להשתתף בתהליכי קבלת החלטות, וכן הלאה.

זה מביא אותנו לשניים מהדברים החשובים ביותר אשר אנחנו רוצים שילדינו ילמדו בזמן שהם גדלים להיות אזרחים יעילים במדינתנו. האחד היא  ה י כ ו ל ת   ל ת פ ק ד  בחברה חופשית ודמוקרטית כשותפים מלאים בענייני הקהילה; חברה בה כל אזרח, ללא הבדל גיל, מין, צבע, דת או אמונה, מפגין כבוד מלא לכל אחד אחר, בה כל אזרח מתייחס לכל אחד אחר כשווה בכל העניינים. הדרך היחידה אשר יש בה ולו הסיכוי הקלוש ביותר שהמבוגרים יתפקדו בצורה כזאת היא להחזיק את הילדים, החל מהגיל המוקדם ביותר, בסביבה שהיא דמוקרטית ומכבדת, ואשר מתרגלת את שימושי החופש מהילדות ועד הבגרות.

כמה חשוב הדבר אפשר לראות במדינות הרבות אשר מגיחות מהעריצות אל החופש. פעם אחרי פעם אנחנו שומעים את הטרוניה שלאזרח הממוצע במדינות אלו אין מושג כיצד להתנהג בחברה חופשית, כיצד לכונן יחסים ולתפקד עם מוסדות דמוקרטיים, כיצד להרחיב את הכבוד ההדדי שאנחנו זקוקים לו בחברה פלורליסטית. גם במדינתנו אנחנו ערים יומיום לקשיים  שהאנשים פוגשים כאשר יש להתייחס בכבוד האחד אל השני, ללא אלימות, או עריצות, זדון ושרירות-לב.

לכן, נראה היה חיוני שבתי הספר שלנו יתפקדו כחברות חופשיות, ודמוקרטיות, בהן  הילדים הם שותפים מלאים בהחלטות אמיתיות על בסיס יומיומי, ומשתתפים בניסוחם של הכללים, בתהליכים השיפוטיים ובתפעולה של קהילתם.

מיומנות המפתח השנייה אשר על ילדינו לרכוש בבית הספר היא  ה י כ ו ל ת   ל ח ש ו ב  באופן יצירתי ולפגוש אתגרים חדשים בכל פעם שהם מופיעים. לחשוב, כמו כל דבר אחר, אי-אפשר ללמד. זה כשרון מולד, הוא שייך למבנה עצמו של המוח, וזקוק לאימון ותרגול כדי להתפתח. המוח תמיד חושב; מה שצריך הוא לתת לו הזדמנות לפתח את מלוא יכולתו לפתרון בעיות. בדומה לאופן ששרירי הגוף מתפתחים כתוצאה מהשימוש בהם תוך כדי פעולה.

לא בזכות ההוראה הפרונטלית

מוח בריא זקוק לחופש הפעולה המרבי האפשרי כדי שיוכל להתחקות אחרי קווי המחשבה שלו. ככל שהאילוצים אשר יכפו על ידי אנשים אחרים יהיו פחותים, יותר סביר שהמוח יתפתח באופן מלא, ייחודי, ויצירתי. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו במאה הבאה, זו יצירתיות, בניגוד לציות דמוי-הרובוט לכללים (אשר, הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שהוא, עלול גם להוביל לתופעת הפשיזם, עד כדי גרירת ההמונים לביצוע פשעים נגד האנושות).

ניסיונות אשר נעשים על ידי בתי ספר ללמד ילדים כיצד לחשוב הם סתירה במונחים. ברגע שהנך יוצר תכנית לימודים, מכל סוג שהוא, הנך כופה דרך מחשבה מעוכלת-מראש על מוח רענן, והנך מקטין את יכולתו לתפקד באופן עצמאי. בתי הספר להם מדינתנו זקוקה היום חייבים להיות מוסדות אשר נוטשים כל ניסיון להגביל את הרדיפה החופשית אחרי הידע שכל ילד, וכל מבוגר, נרתמים אליה באופן טבעי, ללא כל דרבון ו/או תמריץ חיצוני.

בתי-הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת-קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי-ספר המנוהלים באופן דמוקרטי, ואשר מאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

--     

שפע אושר ויושר וכבוד הדדי. 

"81 טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה." 

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד

להקרבה-עצמית והרס-עצמי.

A FEW NOTES TOWARDS "BUDDHJECTIVISM"

Copyright Thomas Gramstad  2003

This article suggests a few exploratory notes of comparison between Objectivism and Buddhism, a potentially fruitful territory hitherto uncharted. These notes are not intended to be conclusive. Rather, they suggest a few points of departure for future comparisons, explorations and developments in a Buddhist- Objectivist dialogue, primarily in the fields of ethics, epistemology and psycho-epistemology.

http://folk.uio.no/thomas/po/buddhjectivism.html

BOOK REVIEW

Unrugged Individualism: The Selfish Basis of Benevolence and Generosity: Virtue in Civil Society

NOVEMBER 01, 1998 by ANDREW COHEN

Andrew Cohen teaches philosophy at the University of Wisconsin, Stevens Point.

Read more: http://www.fee.org/the_freeman/detail/unrugged-individualism-the-selfish-basis-of-benevolence-and-generosity-virtue-in-civil-society#ixzz2LZ8VhVO3

http://www.fee.org/the_freeman/detail/unrugged-individualism-the-selfish-basis-of-benevolence-and-generosity-virtue-in-civil-society#axzz2LY4Kfy1Z

December 14, 2007

Review of David Kelley's Unrugged Individualism

http://check-your-premises.blogspot.co.il/2007/12/review-of-david-kelleys-unrugged.html   

צטט: דודרובנר 2013-02-21 22:19:51

 

 

A FEW NOTES TOWARDS "BUDDHJECTIVISM"

Copyright Thomas Gramstad  2003

This article suggests a few exploratory notes of comparison between Objectivism and Buddhism, a potentially fruitful territory hitherto uncharted. These notes are not intended to be conclusive. Rather, they suggest a few points of departure for future comparisons, explorations and developments in a Buddhist- Objectivist dialogue, primarily in the fields of ethics, epistemology and psycho-epistemology.

http://folk.uio.no/thomas/po/buddhjectivism.html

 

BOOK REVIEW

Unrugged Individualism: The Selfish Basis of Benevolence and Generosity: Virtue in Civil Society

NOVEMBER 01, 1998 by ANDREW COHEN

Andrew Cohen teaches philosophy at the University of Wisconsin, Stevens Point.

Read more: http://www.fee.org/the_freeman/detail/unrugged-individualism-the-selfish-basis-of-benevolence-and-generosity-virtue-in-civil-society#ixzz2LZ8VhVO3

 

http://www.fee.org/the_freeman/detail/unrugged-individualism-the-selfish-basis-of-benevolence-and-generosity-virtue-in-civil-society#axzz2LY4Kfy1Z

 

December 14, 2007

Review of David Kelley's Unrugged Individualism

Unrugged Individualism by David Kelley

http://check-your-premises.blogspot.co.il/2007/12/review-of-david-kelleys-unrugged.html   

 

אַיי, דוד. שב למדוט, 20 שנה, מאה שנה, עד שתגיע להארה.

טוב? ובינתיים, אל תפגע באף אחד, תשתדל מאוד.

היה איזה פילוסוף שחשבתי שיכול לעניין אותך.

מכיוון שהערת את הדובים הישנים, אחפש, שמרתי איפשהו...

מצאתי.

http://en.wikipedia.org/wiki/Vernon_Howard

גם הפרנייאליסטים עשויים לעניין אותך, אם אתה לא מכיר.

http://en.wikipedia.org/wiki/Perennial_philosophy

אושר ויושר, אהבה וחמלה, למען כולם

צטט: חנה וייס 2013-02-22 09:30:36

 

דיאלוג הוא הדרך לשלום.

107 (ספירה לא רשמית) טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה. 

לזה את קוראת דיאלוג, חנה ? 

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד

להקרבה-עצמית והרס-עצמי.

צטט: דודרובנר 2013-02-24 07:15:07

צטט: חנה וייס 2013-02-22 09:30:36

 

דיאלוג הוא הדרך לשלום.

107 (ספירה לא רשמית) טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה. 

 

לזה את קוראת דיאלוג, חנה ? 

 

דיאלוג הוא לא הצד החזק שלך, כבר שמתי לב. 

גם אני לא תמיד שומעת הכי טוב.

לא נורא.

לאט לאט נתקדם.

קודם כל, הייתי נדיבה, חשבתי עליך כשלא היינו בקשר ושמרתי לך מתנה וברגע שעלתה הזדמנות, גם נתתי לך.

אספקט חשוב של תרגול התודעה למוסריות ולאהבת הזולת הוא לראות את החצי המלא. 

אח''כ גם פתחתי קישור אחד שהבאת, הראשון, וקראתי קצת.

דווקא מעניין.

בעיקר היה מעניין כמה במערב מתקשים לעכל ומערימים מחסומים לתובנת דבר שהוא מובן מאליו כבר כ-2000 שנה ויותר במזרח (2600 שנה בהודו, 2000 שנה בסין, 1300 שנה בטיבט). 

(כנראה שגם אפלטון הבין; לא ברור כיצד איבדנו את תובנות היוונים. אולי עקב ניצחונם של הרומאים?)

 

יש לי גם רקע כלשהו בפסיכולוגיה חברתית וקראתי וכתבתי על זהות בפסיכולוגיה המערבית (לא פורסם).

כאשר קוראים את המאמרים, את המחקרים, על זהות בפסיכולגיית הפרט ובפסיכולוגיה חברתית, מגלים שזהות היא פיקציה, היא המשגה, היא לא ממשית.

כך שגם הממצאים בפועל של הפסיכולוגיה המערבית תואמים ואינם עומדים בסתירה לתובנות העתיקות של המזרח.

רק שלא נוהגים לחבר ולומר את מה שזועק מעל גבי הדפים והמחקרים, כי הדוֹגמה היא:

אגו, איד, סופר-אגו, "חוזק האגו" ego strength וכו'

תשווה:

There are three terms used frequently in this text - mindfulness, alertness and carefulness - that are very important. Mindfulness is the quality of establishing intention to conduct oneself in a certain fashion, to give up certain (presumably negative) actions and/or to adopt certain (presumably positive) actions. The quality of alertness is that aspect of mind that watches and notices whether or not one is conducting oneself in accordance with one's intentions. Carefulness is the quality of mind that retrains carelessness in one's activities, that prevents one from giving oneself permission to drop one's mindfulness and alertness and to act contrary to one's intentions. Carefulness restrains one from slipping into negative activities of body, speech and mind as we often do through giving in to strong emotions, through involvement in "samsaric spontaneity" or through mental laziness. Mindfulness, alertness and carefulness are at the core of dharma [JW: mind training] practice. 

 

From: Journey of the Mind by Khenchen Thrangu Rinpoche. (Vancouver: Karme Thekchen Choling (KTC), 1997) p. v

 

אנסה לתרגם, הנך מוזמן לערוך עריכה לשונית כאן ואשמח לתקן בהתאם להמלצותיך.

 

ישנם שלושה מושגים שהם בשימוש תכוף בטקסט הזה - מודעות נכוחה, ערות וזהירות - שהם מאוד חשובים. מודעות נכוחה היא האיכות של ביסוס הכוונה לנהוג באופן מסוים, לנטוש מעשים (ככל הנראה שליליים) ו/או לאמץ מעשים (ככל הנראה חיוביים). האיכות של ערות היא האספקט של התודעה אשר מתבונן ושם לב אם אנחנו נוהגים לפי הכוונות שלנו עצמנו או לא. זהירות היא איכות התודעה שאשר מרסנת רשלנות במעשים, אשר מונעת מעצמנו לתת  לעצמנו רשות לאבד את המודעות הנכוחה ואת הערות ולפעול באופן הפוך לכוונות שלנו עצמנו. זהירות מרסנת אותנו מליפול למעשים שליליים של גוף, דיבור ותודעה כפי שקורה לנו לעיתים תכופות על ידי כניעה לרגשות עזים, דרך מעורבות ב"ספונטניות סאמסארית" או דרך עצלות תודעתית. מודעות נכוחה, ערות וזהירות הם לב ליבה של הדהרמה [ח.ו.: תרגול התודעה].

תרגום לעברית של:

 Journey of the Mind by Khenchen Thrangu Rinpoche. (Vancouver: Karme Thekchen Choling (KTC), 1997) p. v

http://www.atlassociety.org/generosity_self-interest 

"People do generous things. They give directions to strangers, contribute to charities, volunteer in hospitals, send food and supplies to earthquake victims. Actions like these are usually described as altruistic, in contrast to the pursuit of self-interest. In a free society, most of our interactions with people involve trade: we provide values to others only on terms that benefit ourselves. Generosity, however, means providing someone with a value that is not part of a definite trade, without the expectation of a definite return.

But this dichotomy between self-interest and generosity is a false one. Trading and giving are different, to be sure, but the conventional view overstates and misrepresents the difference. The chief cause of this confusion is a narrow definition of self-interest as the satisfaction of short-term desires, particularly for material gain. A rational person knows that what serves his interest in a given situation depends on his long-term goals; that it is in his interest to take responsibility for achieving his goals through productive effort; and that he is more likely to gain the values of living in society—everything from economic exchange to intimate personal relationships—by dealing with others fairly and honestly than by cheating."

--

"107 (ספירה לא רשמית) טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה."

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד

להקרבה-עצמית והרס-עצמי.

The psychological results of altruism may be observed in the fact that a great many people approach the subject of ethics by asking such questions as: “Should one risk one’s life to help a man who is: a) drowning, b) trapped in a fire, c) stepping in front of a speeding truck, d) hanging by his fingernails over an abyss?” Consider the implications of that approach. If a man accepts the ethics of altruism, he suffers the following consequences (in proportion to the degree of his acceptance):

1. 1. Lack of self-esteem—since his first concern in the realm of values is not how to live his life, but how to sacrifice it. 

    

2. 2. Lack of respect for others—since he regards mankind as a herd of doomed beggars crying for someone’s help. 

    

3. 3. nightmare view of existence—since he believes that men are trapped in a “malevolent universe” where disasters are the constant and primary concern of their lives.

    

4. 4. And, in fact, a lethargic indifference to ethics, a hopelessly cynical amorality—since his questions involve situations which he is not likely ever to encounter, which bear no relation to the actual problems of his own life and thus leave him to live without any moral principles whatever.

By elevating the issue of helping others into the central and primary issue of ethics, altruism has destroyed the concept of any authentic benevolence or good will among men. It has indoctrinated men with the idea that to value another human being is an act of selflessness, thus implying that a man can have no personal interest in others—that to value another means to sacrifice oneself—that any love, respect or admiration a man may feel for others is not and cannot be a source of his own enjoyment, but is a threat to his existence, a sacrificial blank check signed over to his loved ones.

The men who accept that dichotomy but choose its other side, the ultimate products of altruism’s dehumanizing influence, are those psychopaths who do not challenge altruism’s basic premise, but proclaim their rebellion against self-sacrifice by announcing that they are totally indifferent to anything living and would not lift a finger to help a man or a dog left mangled by a hit-and-run driver (who is usually one of their own kind).

“The Ethics of Emergencies,”
The Virtue of Selfishness, 43

מחלה משונה: אפידמיית איין ראנד

זימברדו: דינמיקה קבוצתית והגבורה החדשה

"118 טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה."

....ועוד היד נטויה ! 

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד

להקרבה-עצמית והרס-עצמי.