צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-06-15 12:15:36
צטט: א.ג.1712 2012-06-15 11:48:11
מזקיר לי מקרה שקרה לי...
אישה שהחליטה לסיים קשר רומנטי איתי, החליטה אחרי כמה חודשים שאני מנסה להתחיל עם חברה שלה. לא ממש היה לה בסיס להחלטה, מאחר שלא יזמתי שום תקשורת עם החברה (שהיא אגב חתיכה
).
היא שלחה לי מאייל זועם "מה פתאום אני מנסה להתחיל עם חברה שלה?".
מחוץ לעובדה שהיא שתלה לי את הרעיון בראש, שזה לא שייך לעניין...
עניתי לה בשאלה. למה זה צריך להיות אכפת לך? הרי זו את שעזבת אותי, חברתך ואני אנשים מבוגרים שיכולים לקבל החלטה בלעדייך, ואם כבר למישהו צריך להיות אכפת זה אולי לחברה שלך, אם יש לה איזה שהם רגשות נאמנות לא מוצדקים כלפייך.
ולעניינך... Z לא רוצה את Y, למה זה צריך לעניין את Z אם X רוצה את Y?
X יכולה להיות נחמדה ולידע את Z בעובדות, אבל לא יותר מזה.
כששני אנשים חווים אינטימיות עמוקה של רגש וגוף, זו טריטוריה פרטית שלהם, לאותה נקודת זמן, וגם לזכרון שאחר כך.
והיה כי יכנס לשם אדם קרוב לאחד מהם, יהיה לכך טעם של נחלת הכלל, מין משחק כסאות מוזיקלים כזה, בו כולם מתחלפים עם כולם.
ומי אמר לך שהחברה לא רצתה את הבחור? מוכנה להמר שזה היה ההיפך, אחרת היתה אומרת "לא בא לי עליו" במקום "הקשר לא הבשיל"..
נילי יקרה, אנשים הם לא קניין. העובדה היא שהם לא ביחד. לא רואה למה ל-Z יש בעלות על Y. Z היא ילדה גדולה, שתתגבר על זה. אם X מוותרת על Y בגלל Z, ההפסד כולו שלה.
תחושת ה"בעלות" על אותו גבר, אם קיימת אצל Z, זה משהו שאף פעם לא הצלחתי להבין.
אילו אני במקום Z, הייתי מפרגן ל-X ונותן את ברכת הדרך, אם X הייתה מבקשת. ואם לא, בכל זאת הייתי מפרגן.
וכן, אולי הייתי נעלב אם לא היו מספרים לי בכלל, אבל לא מעבר לזה.
אבל זה אני, מה אני מבין בכלל בנשים 
/null/text_64k_1#