אתמול הסתיים לו החלק השני במשפט השימוש במידע פנים שהיה בבנק גודלמן זאקס.

ההחלטה הייתה כמובן הרשעה כאשר 11 מתוך 12 המושבעים טענו שכבר בשעות הראשונות של החקירה שלו הם מצאו אותו אשם. לא היה ספק שתהיה הרשעה.

הסיפור הוא פשוט, אחד מהדירקטורים שהיו מוערכים מאוד בוול סטריט, שכיהן גם בדירקטוריון של פרוקטר אנג גאמבל וגם בדירקטוריון של גולדמן זאקס. נתפס שמסר מידע לחבר שלו Raj Rajaratna הבעלים ומנהל של קרן גידור גדולה. 

המידע היה ההשקעה המפורסמת של באפט בגודלמן זאקס במהלך המשבר. במהלך שנה שעברה קיבל מנהל קרן הגידור מאסר בפועל של 11 שנים ולכן לא היה כל ספק שהדירקטור גם יואשם.

אלו התמונות של 2 החברים לאחר שיצאו מבית המשפט וקיבלו את החלטת השופטים

אז למה בעצם אני מקשקש לכם עם הסיפור הזה?

כי זו מבחינתי תעלומה. למה? למה שלעזאזל אדם שעבד קשה כל חייו, היה במשרות הטובות ביותר בעולם, בעל ממון שיכול לפרנס עשרות משפחות, עם משפחה וכנראה נכדים, עם השפעה וכוח, חדר חליפות ונהג צמוד. יוותר על כל זה בשביל בצע כסף?

אנחנו כל הזמן מגלים עוד ועוד אנשים כאלה. אך צריך לשים לב, כאשר מדובר על אחד כמו ברנארד מאיידוף אני יכול להבין זו דרך בה התנהל מהיום הראשון שהחל לעסוק בתחום. אבל אדם שהיה נשיא חברת הייעוץ מקינזי ודירקטור בחברות המשפיעות בעולם? למה?

חברים יש משפט שאומר - "כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" . אני חושב שכל אחד מאיתנו חשוף לייצר החמדנות אך זו ההחלטה שלנו האם להיכנע לייצר הזה או לא.

אני מציע שכל אחד ישים לו את התמונה של האיש הזה במקום כל שהוא בחדר העבודה שלו,  בכדי תמיד לזכור כמה זה לא משתלם להרוס חיים בשביל בצע כסף.

מתי,אני התייחסתי לכל הסיקור התקשורתי סביב הפרשה כרעש חדשותי=לא מעניין. יפה שלקחת מזה לקח שטוב להיזכר בו כל פעם מחדש. לגופו של עניין אני לא בטוח שזה כל כך חריג בוול סטריט או בכלל,העברת מידע בין "חברים",רשתות של חברים יוצאי אותה מדינה או בית השקעות או אוניברסיטה ש"עוזרים" אחד לשני במקום שיש להם נאמנות חוקית למעסיק שלהם,לציבור או לחוק.החריג הוא שהם נתפסו.גנב בעיניי הציבור(ואולי אפילו בעיניי עצמו), הוא אחד שנתפס בגניבה ולא כל אחד שגנב.סביר בעיני שהדירקטור עשה מעשים דומים לא מעט פעמים בעבר ולרע מזלו הפעם נתפס.

נזכרתי בשני ראיונות שראיתי בשבוע האחרון עם דן אריאלי לרגל צאת סיפרו החדש,the honest truth about dishonesty

הראיונות מרתקים ובין היתר מאירים את המדרון החלקלק שבין מעידה קטנה ראשונה לבאה אחריה ולכך שבפעם המאה זה מרגיש רגיל ולעובדה שלנורמות סביבתיות של קבוצת הייחוס יש השפעה גדולה על הנטיה לרמות.

http://online.wsj.com/video-center?mod=WSJ_formfactor

את הראיון בCNBC אני לצערי לא מוצא

נושא מעניין.

באותו הקשר אפשר להזכיר את דיוויד סוקול מברקשייר שהשמועות היו שהוא אמור להחליף את באפט, אבל הוא פוטר לאחר שהמליץ לבאפט לקנות את לובריזון, שבאפט בסוף באמת קנה, אבל דיוויד שכח לציין שיש לו מניות שם.

באפט אמר כשהמקרה קרה שעשור קודם דיוויד דחה הצעה לבונוס של עשרות מיליוני דולרים, כדי שגם הסגן שלו יחלוק איתו בונוס. באפט אמר שהוא לא מבין איך אדם שדחה עשרות מיליוני דולרים עשה כזה מעשה בסכומים הרבה פחות גבוהים.