אני מוכן לספוג הרבה לא נעים ממשהו שעובד איתי ומספק את הסחורה. לגבי רופא - לא עמדתי במצב הזה.

יתכן שהרגישות והנזקקות משחקים כאן יותר.

כמובן יש גם התייחסות גנדרית בהתייחסות שלך ושלי , מה שיכול להסביר את הנטיה השונה שלנו.

בשנים האחרונות אני פעילה בקבוצת תמיכה מסויימת לאנשים שהתגלתה בגופם מחלת הסרטן.

אני פוגשת הרבה רופאים שמגיעים בהתנדבות להרצות בפני האנשים ,שנמצאים בשלבים שונים במחלתם [יש גם שהבריאו ממחלתם  וממשיכים להגיע להרצאות ותורמים את חלקם בעזרה לחולים החדשים .....( תמיכה ועידוד )]
אם כן אני רוצה לומר,שלשמחתי החום והאנושיות ,שאני פוגשת בהרצאות הללו, כל כך מעודד את החולים והם אכן מאמינים גם במקצועיותם של הרופאים....
רופא הוא בן אדם שלמד רפואה. בעצם רצונו לעזור לאנשים ניכר שהוא יודע לתת מעצמו לזולת

וכשאוהבים את המקצוע ואת המטרה- לעזור לאנשים , מצליחים לשלב מקצועיות ואנושיות בטבעיות .

לעצם תגובתה של אותה חולה... מאוד חשוב , לדעתי ,להבין גם מה הם הציפיות של החולים מהרופאים.

וכמובן שאין לשפוט אדם בעת מצוקתו ויש לדעת מהן הנסיבות שהביאו אותה לומר את שאמרה . תודה שהבאת.

שאלה מצויינת.

יש לה שאלה אחות והיא - היש סתירה אימננטית בין שתי התכונות הנ"ל? ואם לא - למה הדילמה?

 

 

 

נ.ב. בארה"ב נערך פעם מחקר על תביעות בגלל רשלנות רפואית והתברר שיש נטיה גדולה יותר לתבוע את הרופאים שהיו לא נחמדים בעיני הפציינטים, ולהיפך.

צטט: סטאר* 2012-06-19 23:06:16

בשנים האחרונות אני פעילה בקבוצת תמיכה מסויימת לאנשים שהתגלתה בגופם מחלת הסרטן.

אני פוגשת הרבה רופאים שמגיעים בהתנדבות להרצות בפני האנשים ,שנמצאים בשלבים שונים במחלתם [יש גם שהבריאו ממחלתם  וממשיכים להגיע להרצאות ותורמים את חלקם בעזרה לחולים החדשים .....( תמיכה ועידוד )]
אם כן אני רוצה לומר,שלשמחתי החום והאנושיות ,שאני פוגשת בהרצאות הללו, כל כך מעודד את החולים והם אכן מאמינים גם במקצועיותם של הרופאים....
רופא הוא בן אדם שלמד רפואה. בעצם רצונו לעזור לאנשים ניכר שהוא יודע לתת מעצמו לזולת

וכשאוהבים את המקצוע ואת המטרה- לעזור לאנשים , מצליחים לשלב מקצועיות ואנושיות בטבעיות .

לעצם תגובתה של אותה חולה... מאוד חשוב , לדעתי ,להבין גם מה הם הציפיות של החולים מהרופאים.

וכמובן שאין לשפוט אדם בעת מצוקתו ויש לדעת מהן הנסיבות שהביאו אותה לומר את שאמרה . תודה שהבאת. "

"סטאר" יקרה

תגובתך מעודדת. בהחלט מעודדת.

עם זאת, היא לא משקפת את כל התמונה.

מבלי להפחית בערך של הפעילות הברוכה של הרופאים שציינת, לבוא ולתת הרצאה.. לא בהכרח מעיד על אנושיות ואמפתיה לחולה.  (האם מי מהמרצים האלה גם יענה בנייד שלו ביום שישי בערב לחולה במצוקה? האם רבים מהם מקדישים זמן להסביר ולעודד את המטופל המסויים?).

יש רופאים נהדרים מבחינת היחס למטופלים ויש גם אחרים..

התגובה שהבאתי בפוסט, לצערי - ממש איננה תגובה חד-פעמית, או קיצונית.

התחושה שאני מקבלת ממה שאני רואה ושומעת וקוראת בעיתונים היא שבהחלט קיימת בעיה בנושא.. 

צטט: pbhba 2012-06-19 23:13:42

שאלה מצויינת.

יש לה שאלה אחות והיא - היש סתירה אימננטית בין שתי התכונות הנ"ל? ואם לא - למה הדילמה?

 

 

 

נ.ב. בארה"ב נערך פעם מחקר על תביעות בגלל רשלנות רפואית והתברר שיש נטיה גדולה יותר לתבוע את הרופאים שהיו לא נחמדים בעיני הפציינטים, ולהיפך. "

ודאי שלא אמורה להיות סתירה בין מיקצועיות לאנושיות, ולא אמורה להיות דילמה, שכן היחס לחולה הוא חלק ממיקצועיות הטיפול בו (לדעתי..).  אבל כולנו, רופאים כחולים, רק בני אדם ..

 

המחקר שהבאת מאד ידוע ומצוטט, אבל רק "נחמדות" לחולה גם היא לא מספיקה, כידוע..

צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-06-20 06:17:08

צטט: pbhba 2012-06-19 23:13:42

שאלה מצויינת.

יש לה שאלה אחות והיא - היש סתירה אימננטית בין שתי התכונות הנ"ל? ואם לא - למה הדילמה?

 

 

 

נ.ב. בארה"ב נערך פעם מחקר על תביעות בגלל רשלנות רפואית והתברר שיש נטיה גדולה יותר לתבוע את הרופאים שהיו לא נחמדים בעיני הפציינטים, ולהיפך. "

ודאי שלא אמורה להיות סתירה בין מיקצועיות לאנושיות, ולא אמורה להיות דילמה, שכן היחס לחולה הוא חלק ממיקצועיות הטיפול בו (לדעתי..).  אבל כולנו, רופאים כחולים, רק בני אדם ..

 

המחקר שהבאת מאד ידוע ומצוטט, אבל רק "נחמדות" לחולה גם היא לא מספיקה, כידוע..

 

 

 

יכול להיות שהדיכוטומיה לכאורה נולדת בגלל שיטות המיון לקבלה ללימודים.

אם הדגש הוא על "מקצוענות" ועל "קור רוח" בכל מחיר- ואין הערכה לתכונות הטיפוליות - אז התוצאה של דור הרופאים שיצמח מהמיון הזה - מוכתבת מראש על ידי הברירה הלא בהכרח טבעית הזאת, שמשרתת את קובעי מדיניות ההשכלה בתחום.

[זה כמו שהפסיכומטרי נותן העדפה מסוימת לאלה שמחליטים מהר - גם אם בשטחיות - על אלה ששוקלים עוד פעם ורואים יותר מאפשרות אחת לפתרון].

 

בדומה לכך - הקבלה של תלמידי פסיכולוגיה ללימודי תואר שני, נראית לי אף היא לוקה בהעדפת היכולת המתמטית או הסטטיסטית או הכשרון לעמוד במבחנים אקדמיים - ופחות בהערכת היכולת האמפתית או הטיפולית או האישיות הנלבבת של התלמיד הפוטנציאלי.

לא ברור לי אם זה מה שחשוב לאוניברסיטאות שרואות רק את האספקט המחקרי של הלימודים לעתיד, או שזו פשוט עוד דרך לשים מכשול בפני ההמון הגדול שחושב שהוא יכול לטפל ומתדפק בשערי המקצוע; ברור לי רק שאלה לא פרמטרים של פוטנציאל טיפולי.

הסכוי שאח"כ הם יפתחו אישיות שונה - נראה לי זניח.

וואי רותי, הפוסט הזה כל כך מרגש. זה פשוט מרגש לקרוא שהדברים האלה באים ממך, שאי אפשר להפריד בין האנושיות למקצועיות, כי האנושיות במקצועות הרפואה כולם - מחייבת גם אנושיות!! בינינו, המפגש עם רופא/ה "מקצועיים" שאינם אנושיים, אינו מאפשר קבלת טיפול הוגן: מצב זה אינו מאפשר לתת אמון ברופא/ה, אינו מאפשר לקבל מידע שיבוא ביוזמת הרופא/ה, אינו מאפשר בוודאי לשאול שאלות ולקבל תשובות, וכמובן, אינו עוזר מבחינה נפשית להתמודד עם הבעיה הרפואית. מפגש כזה גם מעורר הרבה פעמים חשש גדול, ויכול להיות שיש אנשים המדללים עד מאוד את מפגשם עם רופא/ה כאלו. נראה לי שכל מה שכתבתי מעיד למעשה על רופא או רופאה אנטיפאתיים.

תגובה נוספת המתייחסת לדבריהם של סטאר ושל pbhaba: לסטאר, אני חושבת כמו רותי, שלא תמיד מי שיודע להרצות נותן את אותו היחס במרפאה. לצערי, חלק מהרופאים שהולכים ללימודים האלה, למרות שהם אורכים שנים על גבי שנים, לומדים זאת לא בהכרח דווקא מאהבת האדם והרצון לעזור, אלא חלק מסוים מהם לומד בעיקר בגלל המעמד שיש במקצוע הזה, ואולי גם העניין האקדמי והמעשה (ניתוחים למשל) ולא בהכרח מהרצון לפגוש לקוחות ולהתייחס אליהם בגובה העיניים. אבל אני רוצה להאמין בכל זאת שרוב הרופאים כן עושים זאת מתוך שילוב של עניין + הרצון לעזור לזולת. והתייחסותי לדברי pbhaba: אני מסכימה עם דבריו באופן כללי, שיש גם בעיה בקבלה ללימודים, המסתמכת על ציונים אקדמיים ולא בהכרח מתחשבת באישיותו של הרופא העתידי.

כשמדובר במחלות פשוטות, אולי חשובה המקצועיות בלבד. כשהמחלה קשה ומתמשכת, חשובה גם חשובה האמפטיה והאוזן הקשבת. ואני אוסיף ואומר שאנחנו ,בני האדם, תמיד חפצים ליחס חם מנותני השירות, בין אם הם רופאים או מורים או טכנאי מזגנים או פקידי קבלה או...

מקצועיות ברפואה חייבת לכלול תקשורת טובה ויחס אנושי לפציינט. וודאי שכך לגבי רופאים המטפלים באנשים עם מחלות מסכנות-חיים (כמו סרטן) באמצעים מסכני-חיים (כמו כימותרפיה). לעיתים, פציינטים טועים לחשוב שרופא בעל-שם הוא מקצועי גם אם אינו מתייחס למצוקותיהם. זוהי טעות גדולה, העלולה לעלות להם בבריאותם.

צטט: דר ניר צבר 2012-07-13 23:02:31

מקצועיות ברפואה חייבת לכלול תקשורת טובה ויחס אנושי לפציינט. וודאי שכך לגבי רופאים המטפלים באנשים עם מחלות מסכנות-חיים (כמו סרטן) באמצעים מסכני-חיים (כמו כימותרפיה). לעיתים, פציינטים טועים לחשוב שרופא בעל-שם הוא מקצועי גם אם אינו מתייחס למצוקותיהם. זוהי טעות גדולה, העלולה לעלות להם בבריאותם.

 

 

 

אני מרשה לעצמי לקבוע שגם פניה פחות דרמטית, נניח לרופא משפחה בגלל כאב גב או הצטננות רגילה - מוטב לה שתתקבל בנימה אנושית ולא להיפך.

איכשהו נראה שהבכירות עולה לחלק מהאנשים לראש, ובאה על חשבון משהו אחר.

צטט: pbhba 2012-07-14 00:06:07

צטט: דר ניר צבר 2012-07-13 23:02:31

מקצועיות ברפואה חייבת לכלול תקשורת טובה ויחס אנושי לפציינט. וודאי שכך לגבי רופאים המטפלים באנשים עם מחלות מסכנות-חיים (כמו סרטן) באמצעים מסכני-חיים (כמו כימותרפיה). לעיתים, פציינטים טועים לחשוב שרופא בעל-שם הוא מקצועי גם אם אינו מתייחס למצוקותיהם. זוהי טעות גדולה, העלולה לעלות להם בבריאותם.

 

 

 

אני מרשה לעצמי לקבוע שגם פניה פחות דרמטית, נניח לרופא משפחה בגלל כאב גב או הצטננות רגילה - מוטב לה שתתקבל בנימה אנושית ולא להיפך.

איכשהו נראה שהבכירות עולה לחלק מהאנשים לראש, ובאה על חשבון משהו אחר.  "

אנושיות היא מושג מאד רחב..

אני מרשה לעצמי לקבוע שאמפטיה למטופל הינה חלק אינטגרלי ממיקצועיותו של הרופא.

רופא שאין בו תחושה זו עלול, במודע או שלא במודע, לכלול בהמלצותיו שיקולים הזרים לטובת המטופל.