חברים בקהילה (9387)
פורום
פרק ב'
פרק קודם הסתיים ואתם ממשיכים הלאה....זה המקום להתייעץ לגבי קשרים חדשים, המשפחה המורכבת, ליתמוך ולהיתמך.
רכושנות בהסוואה?
| 22/6/12 15:13 |
5
| ||
 מישהו שלח אלי את המנטרה הנ"ל וכתב תחתיה, "דומני שזו האהבה האמיתית היחידה האפשרית. כל "אהבה" אחרת איננה אלא רכושנות בהסוואה".
תהיתי קמעה. חלקה הראשון של המנטרה מביע, לעניות דעתי – באופן ברור וצלול – את העובדה שהאדם שכתב אותה, נתקל בימי חייו רק באנשים שבחנו אותו, ניצלו אותו או לימדו אותו. בעיני אין כמעט ספק, שהוא לא נתקל למשל באנשים שהעריכו אותו, או באנשים שאהבו אותו. למיטב הבנתי, מתקבל הרושם שלכותב המנטרה, לא היה מעולם קשר זוגי מתוך אהבה גדולה (או אהבה כלשהי) ואף לא קשר זוגי כלשהו.
הרי לא יכול להיות שכותב המנטרה, לא יציין כי בין האנשים שפגשת בימי חייך, אין ולו אדם אחד שאהב אותך, שרצה בטובתך, שהיה בקשר זוגי כלשהוא איתך, או אפילו קינא לך, אלא אם הכותב הינו ילד בן 6 (או פחות), שהוריו נהרגו בהיותו תינוק, או נטשו אותו בגיל חצי שנה, כל העולם ואשתו נמנעו מלהתחבר אליו באופן אישי (עפ"י הרגשתו הסובייקטיבית) והוא גדל במשפחות אומנות ובבתי יתומים.
כך שאם נצא מההנחה שאת הכתוב לעיל לא דקלם ילד בן 5, אלא אדם בוגר, נגיע לדעתי למסקנה, שמשהו בהתפתחותו האישית נפגם והוא סבל כל חייו מחסך גדול באהבה, בהערכה ובזוגיות ראויה ואת חסכיו אלו, החליט להפוך לנחלת הכלל ולנסות להנחיל אותם גם לקהל שומעיו, תוך שהוא מנסה לשכנע אותם, שרק ב-3 סוגי האנשים הנ"ל הם פגשו – כמוהו – במהלך חייהם.
וכדי להוסיף שכנוע על שכנוע, הוא מסיים את המנטרה בכך שחשוב שיקיפו אותך אלה שיוכלו להוציא את הטוב שבך (ו"טוב שבך" הוא הרי דבר יחסי וסובייקטיבי לחלוטין, שמתחבר בבירור להשקפתו בחלק הראשון של המנטרה), שיכבדו אותך (גם אם אתה חלאת אדם) וכמובן, לעולם לא יבקרו אותך ואת מעשיך ושתמיד יקבלו אותך כפי שאתה (גם אם אתה פדופיל למשל, או סתם אדם לא נעים לסביבתו).
אפשר והיה משהו חיובי במסר האחרון של דבריו בחלקה השני של המנטרה, לו – ראשית - היה כותב אותו בגוף יחיד ולא ברבים: חשוב שיהיה לך בן זוג שיוציא ממך את הטוב, שיכבד ויקבל אותך וחשוב שבעתיים, לו היה כותב שבנוסף לכל אלו, חשוב שהוא גם יאהב אותך, ידאג לך ואפילו יקנא לך לעתים.
חשוב כמובן להיות מוקף באנשים שיתייחסו אליך כפי שהוא תיאר, אולם כולנו יודעים שבעולם התחרותי של ימינו, מצב שכזה אינו אפילו בחזקת דימיון. זו התעלמות ברורה מהמציאות, שכל ילד קטן חש על בשרו עוד בגן הילדים ומתמודד עימה (מה שכותב המנטרה, ככל הנראה, לא השכיל לעשות).
ולגבי מה שכתב שולח המנטרה: האם אכן חלקה השני של המנטרה מתארת את ה"אהבה היחידה האפשרית"? האם ניתן לומר על החלק השני כי הוא מתאר בכלל אהבה, באשר אין בה כל רגש? האם "אהבה אחרת" – שיש בה גם רגש, היא גם אישית, דואגת ואפילו כואבת – אינה אלא מסווה לרכושנות?
אגב, מניסיון חיי למדתי, שרובם של מדקלמי המנטרות לסוגיהן, מצפים שינהגו כלפיהם ברוח דקלומיהם, בעוד הם האחרונים לנהוג ברוח זו...
אשמח לשמוע ולקרוא את דעתכם/ן. | |||
| 22/6/12 18:17 |
1
| ||
הרשת מוצפת בשכאלה :-) לדעתי,ילד בן שש לא יכול לדעת את הדברים האלה.ילד בן שש לא חושב שחברו מנצל אותו,שיש לו תפקיד בחייו,או שבוחנים אותו. זאת חשיבה בוגרת. לא סתם חשיבה/אמירה בוגרת,אלא כזאת של אדם שמשהו דרסטי קרה בחייו,וגרם לו לעשות ספירת מלאי. בכך אני מסכימה אתך,שמי שניסח את הדברים....קרה לו משהו שאילץ אותו להתבונן מסביבו ולנסות להבין את בחירותיו.
באשר לדברים עצמם,הם טובים כקרש קפיצה ,תמרור...אבל לא כמשהו שחיוני כשלעצמו. בחינת האנשים שנכנסים לחייך - באופן כזה,רק מעצימה את האגוצנטריות וההסתכלות על הזולת כבעל תפקיד בחייך ולא כאדם שהוא עולם שלם בפני עצמו.
אני מסכימה עם המשפט שאומר שאחד מסממני האהבה,זה שהאדם השני מוציא את הטוב שבך. כמוך,מסתייגת מאוד מההבחנה של קבלת הזולת כפי שהוא. אם כבר,אז אהבה היא דווקא זאת שאוהבת למרות מי שהוא ואם האוביקט לא משהו,אז אהבה לחוד וקבלה לחוד..
ולכן אין צדק או אמת באהבה. אין בה שום דבר רציונלי מבחינת התוכן אבל,הכי רציונלי זה לאהוב. כי ההפך? נורא. (אדישות)
-- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "רכושנות בהסוואה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה