החלטתי להציג את תגובתי לדיון של אברהם פרנק " מה החלום שלך "

(http://cafe.themarker.com/topic/2655577/ )

כדיון בפני עצמוֹ .

זאת , כיוון שהנושא הוא עקרוני וכרוך במהות אי ההלימה של התפישות שעדיין נוהגות היום במערכת החינוך , אף על פי שהן שייכות לעידן חינוך ולמציאוּת ארכאיים , ההולכים ומתפוגגים במהירות  .

הדבר המדהים הוא שההתנהלות המערכתית והאנושית בהתאם לתפישות הללו עדיין מתקיימת , מנומקת ומתוּרצת , בנימוקים , אמירות , וקביעות נחרצות מסורתיות , העומדות בסתירה מוחלטת לממצאים מדעיים ומחקריים ההולכים ונערמים כבר לאורך תקופה ארוכה .

יותר מכל , הדבר מעיד עד כמה קשה לחולל שינוי תודעתי במכלול ההרגלים , הדפוסים , ההנחות , והסטריאוטיפים האנושיים , למרות מצע עובדתי ומחקרי רחב הסותר אותן .

למעשה – לעיתים עד שהמציאות לא טופחת על הפנים בעוצמה , וגובה לפעמים מחירים כבדים – קשה לחולל שינוי , לשנות כיוון ( לרדת מהעץ ) , או לצאת מההשלמה הפסיבית עם הקיים ( לרדת מהגדר ) .

אולי לכן , אנחנו לא אוהבים מתריעים בשער כבר מאז תקופתו של נח , לפני המבּוּל , המציינים בפנינוּ שייתכן ודרכנוּ שגוייה ושעלינו לבדוק מחדש את הנחותינוּ ולהשקיע בשינוּי .

להלן התגובה :

היי אברהם

קצרה היריעה מפירוט כלל המחקרים והדוגמאות המבטאים מציאות עובדתית ומחקרית הנמצאת בהיפוך גמור לסטריאוטיפים ולהנחות  "מבוססות" פולקלור , המנחות את עולם העסקים ועולם החינוך של העידן הישן  , שהתוצאות וההשלכות של אותם סטריאוטיפים והנחות , הן במקרה הטוב מפוקפקות , ובמקרה הגרוע והשכיח – משיגות את ההיפך מהרצוי והמוצהר כמטרות .

רק לצורך תזכורת – בעולם השיווק , במשך עשרות שנים שלטה הגישה  האגרסיבית , שעל פיה המשווק ניסה לכפות באגרסיביות ובאופן מניפולטיבי על הצרכן לרכוש מוצרים  .

אחת האמירות היותר נפוצות השייכות לגישה הייתה ש "אם טורקים  בפני סוכן המכירות את הדלת – עליו להיכנס מבעד החלון " .

נכון , בסיטואציות של מונופול ללא תחרות , ובמחירים אטרקטיביים - זה לפעמים עבד .

זכורה האמירה המתנשאת של הנרי פורד : " אמכור ללקוח מכונית בכל צבע שייבחַר , בתנאי שזה יהיה שחור " . הוא היה יכול לומר זאת כיוון שדגם ה T שלו אכן נמכר במחיר ללא תחרות .

במהלך כ 70 שנה , האגרסיביות השיווקית הכוֹפה עצמה על הלקוח הייתה המַנטרָה של אנשי שיווק , למרות שהיא מעולם לא נבדקה עובדתית .

עובדתית - הגישה הזו מעולם לא הייתה יעילה במיוחד . היא קרסה בגדול במיוחד בתנאי תחרוּת .

רק לאחר שהמציאות נבדקה ונבחנה בכלים מדעיים - בעקבות מציאוּת של עסקים שנקלעו לקשיים ואף התמוטטו – רק אז הוחלפה הגישה האגרסיבית והמתנשאת על הלקוח , בגישה ידידותית , כשהמשווק פועל עם הלקוח ומנסה להבין את צרכיו האישיים ולספק אותם .

בעולם התעסוקה והחינוך – הגישה האגרסיבית והמתנשאת המשולבת בגישת השוט והגזר , עדיין תקפוֹת , למרות שהמדע והמחקרים מספקים שפע של עובדות המעידות בבירור שהגישות הללו יעילות  רק  בסיטואציות  ספציפיות בודדות , ובאופן כללי ורחב -  דווקא פוגעות בפריון העבודה , או לחילופין  בהישגים הלימודיים והאקדמיים .

למרות המחקרים והממצאים - עדיין נֶהֶגוֹת מַנטרות תעסוקתיות וחינוכיות ארכאיות חסרות בסיס .

בעולם התעסוקה כבר הוכיח ריקרדו סמלר ( SEMLER  ) , שהקים את קונצרן סמקו (  SEMCO ) שאוטונומיה , אמון , ועניין / משמעות אישיים בפרויקט – חשובים ומהותיים יותר למוטיבציה  מריווח כספי גבוה , והם יעילים מפיקוח הדוק ומעניש.

חלק מהדברים מובאים בספרו " להפוך את השולחן של עצמך " , וכן בעשרות מאמרים וראיונות , ובמיוחד - בסיפור ההצלחה המדהים של קונצרן סמקו , הפועל בשונה ואף בניגוד לתפישות המקובלות .

גם קופמן ובקינגהם הוכיחו במחקרם הענק , הארוך והמקיף שמסקנותיו הובאו  בספרם " לפני הכל – שוברים את הכללים "

(  http://matarbooks.co.il/index.php?book=5043  ) 

שעסקים מצטיינים ומנהלים מצטיינים פועלים בניגוד לסטריאוטיפים ולהנחות המקובלות בעולם התעסוקה והעסקים.

אבל יותר מכל – אני ממליץ על  שתי ההרצאות מוסרטות של דן פינק המתבססות על המחקרים של דן אריאלי ועמיתיו ועל המחקר של  בית הספר לכלכלה של לונדון ( שהוציא מבין כתליו 11 זוכים לפרסי נובל ) – שהמוטיבציה המניעה בני אדם להגיע להישגים בעבודה או בלימודים איננה יותר כסף או ציונים , אלא אוטונומיה , מיומנות , מטרה / עניין אישי בעל משמעות לאו דווקא חומרית .

במערכת החינוך הדבר מיתרגם לעניין , אוטונומיה , רלוונטיות , אחריות אישית ,  אמון וכן מערכת המתנהלת לפי עקרונות האחריותיות והשותפות .

ישנן הוכחות חותכות שנאספו כבר במשך פרקי זמן של עשרות שנים לחשיבות הערכים והמושגים הללו , כפי שזה בא לידי ביטוי למשל בחינוך המותאם אישית דיאלוגי דמוקרטי ( חינוך מאד"ד ) , בבתי ספר ניסויים שונים , או בלמידת מעו"ף – למידה מבוססת עניין ופרויקטים - גישות השייכות  לעידן החינוך של המאה ה – 21 , שבימים אלו ממש עומדות להיכנס בצורה אינטנסיבית אל מערכת החינוך ולהחליף את תפישות החינוך הארכאיות של העידן הישן .

בשתי הגישות ( חינוך מאד"ד ולמידת מעו"ף ) גם משולבת גישה חדשה של הערכה – במקום הערכת שמ"מ המשמימה ( הערכה שופטת , מודדת , ומדרגת ) , בעלת האוריינטציה של התמקדות ב"הישגים " , שנמצאה במציאות כהרסנית מבחינת הפגיעה שלה במוטיבציה של רוב התלמידים , נכנסת הערכת תל"ל ( הערכה תומכת לומד ולמידה ) , המעצימה את התלמיד ואת תהליך הלמידה , והמתרכזת בעיקר בהעצמת העשייה , בהוקרת ההשקעה והמאמץ , ובהערכת התהליך , כשההישג הוא האחרון בחשיבותוֹ , אף על פי שבסוף מגיעים גם ההישגים , בכמויות ובאיכות שמערכת החינוך הנוכחית רק חולמת עליהם .

להלן מראי מקומות לסרטונים של דן פינק 

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=u6XAPnuFjJc

בהרצאה של דן ב TED אפשר להעזר בכיתוביות בעברית . בסרגל של הסרטון יש רובריקה של שפות . אפשר ללחוץ על החץ ולבחור ב hebrew .

http://www.ted.com/talks/dan_pink_on_motivation.html 

מחקר של דן אריאלי ועמיתיו  ( מקל גדול , שגיאה גדולה )

http://www.rotman.utoronto.ca/newthinking/largestakes.pdf

 על ריקרדו סמלר

http://www.cioinsight.com/c/a/Expert-Voices/Ricardo-Semler-Set-Them-Free/

http://en.wikipedia.org/wiki/Ricardo_Semler

http://www.google.co.il/search?sourceid=navclient&ie=UTF-8&rlz=1T4ADFA_enIL459&q=ricardo+semlers+grupo+semco+

ניהול עצמי מפחית עייפות מנטאלית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3273387,00.html

ביי

אלי