היי אברהם

 

נוּ , מה יום מיומיים ?

 

דלית שטאובר , כנציגת מערכת החינוך , עונה על כל הציפיות שאיש מערכת בכיר אמור לענות עליהן .

 

המערכת תמיד ממשיכה בדרכה בתוך בועת המציאות האשלייתית שהיא יצרה וחיה בתוכה עד להתמוטטות המציאות.

מדובר לפעמים בעשרות שנים .

 

והציבור , כולל רוב ההורים , משיקולים שונים , גם מוכן לשתף פעולה עם האשליה הזו מסיבות שלא אכנס כאן לפרטיהן ( אבל מי שרוצה מוזמן  לעיין במחקרים אנתרופולוגים אודות מודלים של התנהגות אנושית , מחקרים בפסיכולוגיה כלכלית או פוליטית , או פשוט יותר – לצפות בסרטונים ומאמרים של דן אריאלי ,  מילגרם , או זימברדוֹ , או גם אחרים ) .

 

אין לצפות ממערכת שלטונית שררתית וכוחנית שתתפכח משיכרון הכוח שלה לפני שהמציאות האכזרית תבהיר לה את טעותה .

 

דוגמאות מהעבר הקרוב מאוד לאשלייה המערכתית ולהתפוגגותה - מועמר קדפי חי כך 42 שנה , עבדאללה סלאח -  41 שנה , חוסני מוּבּראכּ – 31 שנה .

 

לא לעולם חוסן .

 

רוב האנשים מתפכחים בשלב זה או אחר ממה שמערכת שלטונית

" מוֹכרת " להם .

 

בשנתיים שלוש האחרונות עלתה תקפוּת משפטו של אברהם לינקולן :

 

" אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן , אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן , אבל אינך יכול לרמות את

כל האנשים , כל הזמן ".

 

רק כדי לנחם אותך ואחרים – במקביל להתנהלות " החיים כרגיל " של המערכת העיוורת והאטומה , הולך ומתגבש תהליך שינוי רחב היקף שעדיין מתבצע תחת גובה הרדאר של המערכת , ובחבוי מעינו של האח הגדול , אך התהליך צובר תאוצה הולכת וגוברת , וכיוון שמדובר כאן בהיקפים גדולים , שמעורבים בהם הרבה מאוד גורמים – אני יכול לומר שהתהליך כבר לא ניתן לעצירה והוא הולך לחולל את השינוי המהותי שאנשים כה רבים כבר מייחלים לו מזה שנים רבות .

 

כשהתלמיד מוכן – המורה האיכותי מגיע ותהליך הלמידה האיכותי מתרחש.

 

כשהציבור מוכן , ומצויד בכלים ההולמים – השינוי מתרחש .

 

אני סבור שהציבור הישראלי , ברובו , כבר ערוך ובשל לשינוי , שיתחולל הרבה יותר מהר ממה שניתן לצפות .

 

והמערכת ? בבוא היום היא תאמץ את השינוי ותנכס אותו לעצמה .

 

ושטאובר ? בבוא היום היא תהיה הפרסונה המאמצת , או שמישהו אחר יחליף אותה . . .

 

אנשים ניתנים להחלפה , קונספטים ניתנים להחלפה , אך המערכת -כמעט לעולם נשארת . . .

 

ביי

 

אלי

 

נ.ב - וגם אם תהליך השינוי הנוכחי לא יצליח - פשוט נמתין בסבלנות 5 שנים עד להשתלות הראשונות של שבבי מידע במוח .

  

אחר כך , פשוט , הכל כבר יהיה שונה .

 

 

חברתי || להדיר את החלש ולהעלות את הממוצע, בחסות משרד החינוך

עיריית רמת גן מאפשרת לבתי הספר לדחות תלמידים שציוניהם נמוכים, לתיכונים יש ממוצע בגרות טוב והורים נאלצים להוציא את ילדיהם למסגרות פרטיות מחוץ לעיר

 

 

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1737523   

 

 

שלום רב, אנחנו, עם ישראל, אוהבים מאוד לדבר על הבעיות שלו ולהפנות אצבע מאשימה על זה ועל זה... גם אני כזאת. הרבה פעמים חשבתי: אני אהיה הרובספייר, אני אארגן את המועדין היעקוביני...חייבים לעשות משהו. לא פעם ולא פעמיים ניסיתי לפנות אל המערכות האטומות ונתקלתי בקיר שקוף, המפריד ביננו לבין מקבלי ההחלטות שלרוב מגובה האולימפוס לא מעוניינים לשמוע את הנמלה...ניסיתי, באמת ניסיתי לארגן אנשים כדי להפוך נמלה לפיל...מה יש לומר, בנושא החינוך אנחנו לא מטפלים כלל, אף אחד לא הביע עניין ורצון. כנראה שלא מספיק חשוב הנושא לישראל, לא כמו הקוטגי... אני רואה את ההבדל בין מערכות חינוך בארץ לבין העולם... ילדיי היו המומים כשנכנסו כאן לבתי ספר לאחר שהיה בחו"ל...יש לי בטן מלאה על מערכת החינוך בישראל, רק שבמקרה שלנו אולי רק קפסולות פחם יעזרו... אני הייתי מציעה לטפל בבעיה מהשורש ולמנות שרים בבחירות, כך שהעניין אולי יזוז. העם יצביע בעד מי שיציע תכנית הבראה טובה יותר מבחינתו למערכת הגוססת. לדעתי זה יכול לעבוד, אף ששום דבר לא בטוח בעולמנו הקר והבירוקרטי להפליא... קראתי כאן באתר המון בלוגים ושאלות בעניין החינוך, אבל לא ראיתי מישהו שבאמת עשה משהו חוץ מלדבר... היכן כל המלומדים והחכמים שיש בהם עדיין את הרצון לשפר את המצב???

צטט: eliz66 2012-06-26 12:46:30

 

היי אברהם

 

נוּ , מה יום מיומיים ?

 

דלית שטאובר , כנציגת מערכת החינוך , עונה על כל הציפיות שאיש מערכת בכיר אמור לענות עליהן .

 

המערכת תמיד ממשיכה בדרכה בתוך בועת המציאות האשלייתית שהיא יצרה וחיה בתוכה עד להתמוטטות המציאות.

מדובר לפעמים בעשרות שנים .

 

ואנשים , משיקולים שונים , גם מוכנים לשתף פעולה עם האשליה הזו מסיבות שלא אכנס כאן לפרטיהן ( אבל מי שרוצה מוזמן  לעיין במחקרים אנתרופולוגים אודות מודלים של התנהגות אנושית , ופסיכולוגיה כלכלית או פוליטית , או פשוט יותר – לצפות בסרטונים ומאמרים של דן אריאלי ,  מילגרם , או זימברדוֹ , וגם ואחרים ) .

 

אין לצפות ממערכת שלטונית שררתית וכוחנית שתתפכח משיכרון הכוח שלה לפני שהמציאות האכזרית תבהיר לה את טעותה .

 

דוגמאות מהעבר הקרוב מאוד לאשלייה המערכתית - מועמר קדפי חי כך 42 שנה , עבדאללה סלאח -  41 שנה , חוסני מובראכּ – 31 שנה .

 

כי לא לעולם חוסן .

 

רוב האנשים מתפכחים בשלב זה או אחר.

 

בשנתיים שלוש האחרונות עלתה תקפוּת משפטו של אברהם לינקולן :

 

" אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן , חלק מהאנשים כל הזמן , אבל אינך יכול לרמות את כל האנשים , כל הזמן ".

 

רק כדי לנחם אותך ואחרים – במקביל להתנהלות " החיים כרגיל " של המערכת העיוורת והאטומה , הולך ומתגבש תהליך שינוי רחב היקף שעדיין מתבצע תחת גובה הרדאר של המערכת , ובחבוי מעינו של האח הגדול , אך התהליך צובר תאוצה הולכת וגוברת , וכיוון שמדובר כאן בהיקפים גדולים , שמעורבים בהם הרבה מאוד גורמים – אני יכול לומר שהתהליך כבר לא ניתן לעצירה והוא הולך לחולל את השינוי המהותי שאנשים כה רבים כבר מייחלים לו מזה שנים רבות .

 

כשהתלמיד מוכן – המורה האיכותי מגיע ותהליך הלמידה האיכותי מתרחש.

 

כשהציבור מוכן , ומצויד בכלים ההולמים – השינוי מתרחש .

 

אני סבור שהציבור הישראלי , ברובו , כבר ערוך ובשל לשינוי , שיתחולל הרבה יותר מהר ממה שניתן לצפות .

 

והמערכת ? בבוא היום היא תאמץ את השינוי ותנכס אותו לעצמה .

 

ושטאובר ? בבוא היום היא תהיה הפרסונה המאמצת , או שמישהו אחר יחליף אותה . . .

 

אנשים ניתנים להחלפה , קונספטים ניתנים להחלפה , אך המערכת -כמעט לעולם נשארת . . .

 

ביי

 

אלי

 

נ.ב - וגם אם תהליך השינוי הנוכחי לא יצליח - פשוט נמתין בסבלנות 5 שנים עד להשתלות הראשונות של שבבי מידע במוח .

  

אחר כך , פשוט , הכל כבר יהיה שונה .

 

סוף סוף בשורות טובות. מתי התהליך המתגבש ייצא אל העולם? ואיפה ניתן ללמוד עליו?

היי אילנה

 

זה נשמע מגוחך , אבל על מנת שהתהליך יצליח הוא מתגבש ומתנהל בצורה די חתרנית.

 

לצערי , כפי שהגדירה אחת המורות המעורבות - הפחד ספוג בקירות בתי הספר  - וזהו פחד מאנשי מערכת , אבל גם מפונקציונרים בארגוני המורים .

 

בכל מקרה , השנתיים הקרובות הן קריטיות , ובמידה והצעדים הראשונים יצליחו - ואין שום סיבה להניח שהם לא יצליחו - תיווצר דינמיקה של כדור שלג מתגלגל ואני מניח שיותר ויותר גופים ומוסדות במערכת יאמצו את השינוי.

 

שוב , אני מתנצל שהדברים נשמעים סודיים , חסויים וקונספירטיביים , אבל יש יותר מדי גורמים אינטרסנטיים שהמצב הקיים משרת אותם ואת עמדות הכוח והנוחות שלהם , והם אינם בוחלים באמצעים כדי להכשיל רפורמות ושינויים.

 

מאידך , הציבור הישראלי , האמון על תרבות של חוסר אונים , השלמה , והמצאת קומבינות במקום יציאה למאבק גלוי - איננו גורם שניתן לסמוך על תמיכתו ביציאה גלויה אל מול המערכת.

 

מורים ומנהלים , למרות הצהרות שאינני מטיל ספק בכנותן -, כיוון שכולם בסופו של דבר קורבנות השיטה והקונספט - בפועל מהווים משענת קנה רצוץ.

 

לכן המהלכים הללו מתנהלים כבר תקופה די ארוכה בשקט ובנחישות במטרה ליצור מציאות מספיק עמוקה ורחבה , מעין ראש גשר , שכבר אי אפשר יהיה להתעלם ממנו או לחסל אותו.

 

עימך הסליחה.

 

האמת - הסיטואציה הזו היא באמת מצחיקה .

 

למעשה כל העניין הזה של קיום מערכת חינוך הפועלת על פי עקרונות ותפישות של המאה ה 18

ו ה 19 היא הזוייה .

 

זו מערכת שמדברת על שימוש בטכנולוגיה חדשנית בחינוך , אך היא משולה למי שרוכש מכונית חדישה , רותם אליה סוס ויושב במושב הנהג כשהוא מחזיק מושכות.

 

זה הזוי , אך זו מציאות שאנו חיים בה . טכנולוגיית המאה ה21 ומנטאליות ממסדית וציבורית של להקת בבונים , שאני בהחלט לא מזלזל בכוחם לפגוע ולהרע .

 

זה המצב .

 

ביי

 

אלי

לצערי, חייבים להסכים עם מרבית דברי הביקורת על החינוך בישראל. אוכלוסיית התלמידים כאן שונה בהרבה מהאוכלוסיות של התלמידים שאת החינוך בארצותיהם אנו מבקשים לחקות. יש בפינלנד ערכי חינוך מעניינים, חלוקת יום הלימודים שם הוא מעניין וראוי לתלמידים. האם אנחנו פינלנד? האוכלוסיה אצלנו היא מגוונת ביותר, מסורת החיים אינה אחידה, מזג האויר וחלוקת שעות האור והחושך שונים לגמרי. אפשר להתפעל מרעיונות חינוך הנהוגים שם. אי אפשר לאמץ אותם בישראל. זאת רק דוגמא. הוא הדין לגבי ארצות אחרות. חייבים ליצור חינוך ישראלי שיתאים למגוון התלמידים, למזג האוויר בארץ, ולתרבות היהודית על כל גווניה. שיטת הלימוד חייבת להתאים לימים אלה כאשר כל תלמיד יכול להגיע למידע בלא עזרת המורה המרצה בכיתה בלימוד הפרונטאלי. הנושא החשוב ביותר לכל התלמידים מכתה א' ואילך הוא הוראה מתאימה איך ללמוד. כאן צריך להנחיל כללים אוניברסלים, ובמיוחד כללים אישיים לכל תלמיד ותלמיד. כבר הוכח שיש כישורי למידה שונים, המורה בעזרת התלמיד צריך לחשוף אותם ולהדריך את התלמיד בשימוש נכון בהם. בית הספר צריך לשנות את פניו ולהיות מחולק למעבדות למידה. במיוחד האמור לגבי המקצועות הריאליים. בחדרי הלימוד ההומאניים, יתרכזו הספרים, הפירושים, המאמרים, וכו' הקשורים למקצוע. זה פחות או יותר על קצה המזלג. החינוך הסביבתי והחברתי חשובים ביותר, כאן צריך לחנך את התלמידים לחיים פעילים בחברה, למוסר עבודה, להתנדבות ולערכים כמו זהירות בדרכים, אחריות אישית, יחס כלפי השלטון והחברה הקרובה. ועוד.

היי אלי, תודה על התשובה. מה אגיד ומה אומר... כמובן שאין צורך בהתנצלות מצידך. המצב הקפקאי הזה אליו נקלענו, הוא אכן בלתי נסבל וכולנו מכירים היטב כיצד המערכות עובדות... הזכרת לי את הסיפור שסבתא שלי היתה מספרת לנו על תקופת סטאלין והדיבורים המיותרים ברוסיה הקומוניסטית...טוב, לפחות אז חילקו להם חלב חינם, לחיזוק הגוף, לאחר שרצחו את נפשם... לא יודעת באמת האם לצחוק או לבכות... על כל פנים, כולי תקווה שאכן יקרה משהו ותקווה עוד יותר גדולה שילדיי עוד ייהנו מהשינוי... אשמח לקבל עדכונים וגם לעזור במידה ויהיה צורך... בריאות, אילנה

צטט: דוקטורלאה 2012-06-26 16:58:51

לצערי, חייבים להסכים עם מרבית דברי הביקורת על החינוך בישראל. אוכלוסיית התלמידים כאן שונה בהרבה מהאוכלוסיות של התלמידים שאת החינוך בארצותיהם אנו מבקשים לחקות. יש בפינלנד ערכי חינוך מעניינים, חלוקת יום הלימודים שם הוא מעניין וראוי לתלמידים. האם אנחנו פינלנד? האוכלוסיה אצלנו היא מגוונת ביותר, מסורת החיים אינה אחידה, מזג האויר וחלוקת שעות האור והחושך שונים לגמרי. אפשר להתפעל מרעיונות חינוך הנהוגים שם. אי אפשר לאמץ אותם בישראל. זאת רק דוגמא. הוא הדין לגבי ארצות אחרות. חייבים ליצור חינוך ישראלי שיתאים למגוון התלמידים, למזג האוויר בארץ, ולתרבות היהודית על כל גווניה. שיטת הלימוד חייבת להתאים לימים אלה כאשר כל תלמיד יכול להגיע למידע בלא עזרת המורה המרצה בכיתה בלימוד הפרונטאלי. הנושא החשוב ביותר לכל התלמידים מכתה א' ואילך הוא הוראה מתאימה איך ללמוד. כאן צריך להנחיל כללים אוניברסלים, ובמיוחד כללים אישיים לכל תלמיד ותלמיד. כבר הוכח שיש כישורי למידה שונים, המורה בעזרת התלמיד צריך לחשוף אותם ולהדריך את התלמיד בשימוש נכון בהם. בית הספר צריך לשנות את פניו ולהיות מחולק למעבדות למידה. במיוחד האמור לגבי המקצועות הריאליים. בחדרי הלימוד ההומאניים, יתרכזו הספרים, הפירושים, המאמרים, וכו' הקשורים למקצוע. זה פחות או יותר על קצה המזלג. החינוך הסביבתי והחברתי חשובים ביותר, כאן צריך לחנך את התלמידים לחיים פעילים בחברה, למוסר עבודה, להתנדבות ולערכים כמו זהירות בדרכים, אחריות אישית, יחס כלפי השלטון והחברה הקרובה. ועוד.

 

ד"ר לאה שלום,

דעתי היא שראש לכל הילדים והמורים/הגננות צריכים ליצור כבוד ואמון הדדי. היום זה לא קורא...ומזה מתחילה הבעיה, לדעתי האישית כמובן. אני אולי שייכת לדור הישן ואני לא מתחום החינוך, אבל דעתי היא שהכל מתחיל מדבר פשוט בסיסי...כבוד הדדי!  לדוגמה: למה לקרוא למורה בשם פרטי בלבד? הרי היא לא חברה של התלמיד, היא לא אמא שלו, היא אפילו לא שווה לו בגיל. בשפה העברית העממית המדוברת חסרה הקידומת של כבוד לאדם המבוגר ממך או המכובד ממך. מה שקיים בהרבה שפות ומדינות, חסר בישראל. אף פעם לא אמרו ילדיי למורה שלהם בבית ספר האמריקאי: היי גבריאלה, אלא תמיד זה היה מיס גבריאלה, הפרדה ברורה ומתן כבוד. המורה/ הגננת היא דמות שמילתה נחשבת, היא דמות שבעיניי התלמיד אמורה להיות מישהי לפנות אליה מכל דבר ועניין...בקצרה: דמות.

בעיניי אין שום קשר לדמוקרטיה וכל החידושים העולמיים, היסודות חייבים להישמר. הרי אם ילמד הילד לכבד את הגננת והמורה ודרכה את המערכת, לא יצעק עליה, לא יירק עליה, לא יזרוק עליה כיסא או עוד יותר גרוע, יפגוע בה, המורה תכבד אותו, תיצור לו סביבת למידה מתאימה לו, תרצה שיצליח ובכך תעצים אותו...ואז אולי המערכת לא תצטרך להילחם בו ולהוריד אותו, גם אם יש בו רצון ללמוד ולהתפתח. 

הרבה יגידו: מה את מבלבלת את המח גברת אילנה, את מדברת מהלב ולא מהראש, העולם השתנה ושום דבר כבר לא כפי שהיה, לצד הטוב והרע שלו...יש לנו שיטות חינוך היום, אנחנו מדינה מתקדמת וכו' וכו', אין צורך ללכת רוורס לימי הביניים...

הייתי רוצה לשמוע את דעתך הכנה לעניין.

בתודה,

אילנה

 נ.ב. האמת היא שאשמח אם כל מי שקורא את המגילה שלי יגיב ויביע את דעתו בעניין.

היי אילנה

 

תשובה די מורכבת נמצאת כאן :

 

http://cafe.themarker.com/topic/2525543/?last_method=edit

 

שגם העלתי אותה שוב לפורום

 

בעיקרון - ילדים באופן טבעי מכבדים מבוגרים , במיוחד כאלו המכבדים אותם .

 

אי כיבוד ילדים והתייחסות אליהם כאל אינפנטילים , שהם בעצם עדיין בכלל לא בני אדם - מוציאה מהילדים את האינפנטיליות ואגרסיביות.

 

בוא נאמר כך - במאבק בין גננות / מורים לבין ילדים , המבוגרים " התחילו " .

 

ביי

 

אלי

 

צטט: דוקטורלאה 2012-06-26 16:58:51

לצערי, חייבים להסכים עם מרבית דברי הביקורת על החינוך בישראל. אוכלוסיית התלמידים כאן שונה בהרבה מהאוכלוסיות של התלמידים שאת החינוך בארצותיהם אנו מבקשים לחקות. יש בפינלנד ערכי חינוך מעניינים, חלוקת יום הלימודים שם הוא מעניין וראוי לתלמידים. האם אנחנו פינלנד? האוכלוסיה אצלנו היא מגוונת ביותר, מסורת החיים אינה אחידה, מזג האויר וחלוקת שעות האור והחושך שונים לגמרי. אפשר להתפעל מרעיונות חינוך הנהוגים שם. אי אפשר לאמץ אותם בישראל. זאת רק דוגמא. הוא הדין לגבי ארצות אחרות. חייבים ליצור חינוך ישראלי שיתאים למגוון התלמידים, למזג האוויר בארץ, ולתרבות היהודית על כל גווניה. שיטת הלימוד חייבת להתאים לימים אלה כאשר כל תלמיד יכול להגיע למידע בלא עזרת המורה המרצה בכיתה בלימוד הפרונטאלי. הנושא החשוב ביותר לכל התלמידים מכתה א' ואילך הוא הוראה מתאימה איך ללמוד. כאן צריך להנחיל כללים אוניברסלים, ובמיוחד כללים אישיים לכל תלמיד ותלמיד. כבר הוכח שיש כישורי למידה שונים, המורה בעזרת התלמיד צריך לחשוף אותם ולהדריך את התלמיד בשימוש נכון בהם. בית הספר צריך לשנות את פניו ולהיות מחולק למעבדות למידה. במיוחד האמור לגבי המקצועות הריאליים. בחדרי הלימוד ההומאניים, יתרכזו הספרים, הפירושים, המאמרים, וכו' הקשורים למקצוע. זה פחות או יותר על קצה המזלג. החינוך הסביבתי והחברתי חשובים ביותר, כאן צריך לחנך את התלמידים לחיים פעילים בחברה, למוסר עבודה, להתנדבות ולערכים כמו זהירות בדרכים, אחריות אישית, יחס כלפי השלטון והחברה הקרובה. ועוד.

 

 

צטט: דוקטורלאה 2012-02-09 16:37:28

לשיטות חינוך מכל הסוגים ובכל הרמות יש בעייה אחת, קרדינלית, בלתי-פתירה.הן אינן מתאימות לכל. אלמלא היה כלל זה קיים בפועל, אפשר היה לבחון שיטה אחר שיטה. להגיע לשיטה הטובה ביותר (אפילו לא לכולם, למקסימום המתחנכים) ולאמץ אותה, בכל מוסדות החינוך, באשר הם. אי אפשר לעשות זאת כי לילדים המתחנכים יש משפחה ובית. ובארצנו, המצב חמור עוד יותר, יש להם גם ארצות מוצא ומנטליות של הארצות הללו שהשפיעה על המשפחה. לאחרונה מרבים לדבר על החינוך בפינלנד והרצון לחקות אותו. המנטליות הפינית של מורים ותלמידים אינה זהה למה שנמצא בישראל. השיטה שמדובר עליה, בפוסט זה, הייתה נהוגה שנים רבות בקיבוצים. הם לא הגישו את תלמידיהם לבחינות בגרות ממשלתיות, ולכן יכלו ללמד כרצונם. השיטה במחוזות אלה הייתה טובה והתלמידים נהנו ממנה. אבל כאשר החליטו לעזוב את הקיבוץ ולהמשיך לימודיהם באקדמיה (ולא בסמינר הקיבוצים) הם למדו בקורסים שהכינו אותם לבחינות בגרות. ומטלה זו לא הייתה פשוטה גם לתלמידים טובים. הקיבוצים השתנו, וגם שיטת ההוראה שונתה והתאימה עצמה ללימודים בכל מוסדות החינוך. אני סבורה שיש לערוך שינויים בשיטת החינוך. ניסינו מספר שיטות. למשל, הלמידה הקבוצתית, זה אינו מתאים למנטליות יהודית. זה הולם מנטליות יפנית. המצטיין בקבוצה יעשה הכל כדי שהקבוצה תלמד כראוי. בישראל, מתברר שהמצטיין הכין את שיעורי המפגרים, ורצה רק להצטיין. אלה רק רמזים על קצה המזלג. אני חושבת שצריך לבטל את בחינות הבגרות, וצריך לאפשר לתלמידים לבחור מקצועות למידה על פי כישוריהם ורצונם. הוראת המדעים ברמה הרחבה אינה דרושה לכל תלמיד. רק למוכשרים ולאוהבי המקצועות. האחרים צריכים למידה אלמנטרית ומעשית לחיי יום יום. אסיים במה שהתחלת. גן הילדים הוא היום המוסד החינוכי הטוב ביותר. אם אפשר, הייתי מאריכה את השהות בו, בשנה נוספת. בקנדה, כדוגמא, הגננות נמצאות בשיא השכר ובחיוב לתואר שני בהשכלתן. מה שהילד מקבל בגני ילדים טובים מפרנס אותו ,ואת הכשרתו הבאה, שנים רבות. גם נושא זה ראוי לחשיבה מחדש.

 

 

 

האם קיים "בית-הספר האידאלי" שמתאים למדינתנו? 

לפני זמן מה, הואיל בטובו משרד החינוך לשחרר למדינה במפתיע את תכנית הליבה ל"בית ספר חלומי" המנוהל על ידי תכנית לימודים "אידאלית" עיקרית. 

לגבי דדי, משרד החינוך רשאי -- כמו כל אחד אחר -- לידע אותנו כיצד נראה בית הספר החלומי שלו. הוא גוף אשר מנהל את כל החינוך במדינה, וברור שהשקפותיו ראויות להישמע בצורה מכובדת. הבעיה שלי היא עם ההשלכות, המחוזקות על ידי מעמדו של משרד החינוך, בעל העוצמה כספק של ערימות כסף, שעל חלומו להפך לדגם האומה. במבט מקרוב אפשר לראות את צבאות הפונים מכל רחבי המדינה בבקשת מענקים וקובעים את האסטרטגיה שלהם כך שהיא תחניף לרצונו של המשרד.

מאות אלפי הצעירים הגדלים כיום בארץ נכנסים לעולם שהוא יותר מגוון מכל עולם אחר בהיסטוריה, ואשר הופך למסובך יותר ויותר כל שנה. לשום איש, ויהא מבריק ככל שיהיה, אין מושג מה העתיד טומן בחובו, או כיצד נגיע לשם. לאור העובדה הזאת, אבסורדי לחשוב שדגם יחיד כלשהו שצורה יחידה כלשהי, תתאים לחינוכם של ילדים. תנו למשרד החינוך להציע אידאל אחד, ותנו לאחרים בכל רחבי הארץ להציע את שלהם. אולם מה שמשרד החינוך היה צריך למעשה לומר בתוקף תפקידו הרשמי כיזם של הרווחה הלאומית הוא, שיש לעודד ולתמוך במגוון הרחב ככל האפשר של סוגי בתי ספר שונים, המבוסס על החלומות והאידיאלים של מחנכים חושבים זמינים כמה שהם לא יהיו, ולתת לקהל ולהיסטוריה, לבחור באופן חופשי ביניהם. המטרה חייבת להיות רב-גוניות (פלורליזם), ולא חיקוי מתרפס של תכנית-להצלחה של איש אחד. 

זה די אירוני שממשל דמוקרטי, אשר מצהיר בקול על אמונתו בגיוון, בשליטה מקומית ובביזור הכוח, יהיה סלחני כלפי התפישה שתבנית אידאלית יחידה, מתאימה לכל, בכל מקום. 

חושבני שעלינו לומר למשרד החינוך שאנחנו מעריכים את תשומת הלב המזהירה אשר הקדיש לשאלת חינוך הצעירים, ושעם כל הכבוד, אף כי באופן התקיף ביותר, אנחנו חולקים על הנחתו הבסיסית שקיימים דגמים שעל כל האומה להעתיקם. 

חופש וסובלנות, גיוון, שוני ושינוי צריכים להיות העקרונות המנחים בימים אלה של שינוי מזורז. ומהניסיון שנרכוש עם הזמן על ידי בחינת חלופות נוכל, במוקדם או במאוחר, להבחין בתרשימים של הצורות שישמשו אותנו כראוי בעתיד.