כל פרידה משמעותית היא אכן סוג של מוות קטן.

מזמן חשבתי שצריך להקים מחלקה טיפולית ל"מחלת הפרידה"  

מחלה כואבת וקשה, אם כי גם זמנית ועוברת עם חלוף הזמן.

אבל עד אז, הכל כואב. אפילו בשערות ובציפורניים.

כן, אהבה זה כואב !

צטט: h a n i 2012-06-27 13:44:45

כל פרידה משמעותית היא אכן סוג של מוות קטן.

מזמן חשבתי שצריך להקים מחלקה טיפולית ל"מחלת הפרידה"  

 מחלה כואבת וקשה, אבל גם זמנית שעוברת עם חלוף הזמן.

אבל עד אז, הכל כואב. אפילו בשערות ובציפורניים.

כן, אהבה זה כואב !

חנצ' יקרה

כשחווים כמה וכמה פעמים טלטלות רגשיות כואבות - לא פוחדים לשים ת'לב שוב על גחלים ??????

 

אולי לא במודע.

עובדתית אחרי פרידה משמעותית לוקח לי זמן לפתוח חדרים חדשים בלב.

בד"כ יש פער בין הרצון ליכולת.

קיצורי דרך זה לא תמיד טוב ובעיניי כל סוג של האצה = הדחקה / אי רצון להתמודד במקום לחוות את העצב והכאב בכדי להבין,לסגור מעגל, לנשום ולהמשיך הלאה..

לאהוב זה אומר לפעמים גם לכאוב

אף אחד לא רוצה לכאוב כי עדיף לאהוב

בסופו של דבר הכאב חולף ואז מגיע האחד שמלטף.

אין פטנטים אבל הדרך המהירה ביותר בעיני להתגבר היא ניתוק מוחלט, אחרת כואב בכל פעם מחדש.

אלה שהכי מתייסרים ביציאה הם לרוב גם אלה שנכנסים לשם בלי מעצורים, וסביר שיעשו זאת גם להבא.

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-06-27 14:12:36

אין פטנטים אבל הדרך המהירה ביותר בעיני היא ניתוק מוחלט, אחרת כואב בכל פעם מחדש.

אלה שהכי מתייסרים הם לרוב גם אלה שנכנסים לשם בלי מעצורים, וסביר שייכנסו שוב.

ז"א שנכנסים עם בקרה ובלמים. כלומר חצי הריון? איך ניתן לשלוט ברגשות? לכוון ולנתב עוצמה רצוייה?

האם לדעתך יש שיכות להתמכרות באהבה? משהוא ממכר/ מתמכר אשיותית ?

ברור שאהבתי את הרעיון , איך ניתן לישום ?

לא מכירה דרך להאיץ את הריפוי.
למעט הקלישאה לתת לזמן לעשות את שלו.
והוא עושה,
לאט, אבל עושה.
אישית... חייבת ניתוק מוחלט, סוג של "לטמון את ראשי בחול" לגבי הצד השני,
לא לדעת לא לראות, כלום.
זו הסתגלות מחדש, למצב חדש.
חושבת שיש הבדל בין נשים לגברים, חושבת שתהליך "הריפוי", הדרך, שונים.
לגבי אהבה,
בשיאו של הכאב, אכן חשבתי מה הטעם?
בשיאה של הריקנות, הבנתי.

צטט: פיצקית 2012-06-27 18:13:26

,
בשיאו של הכאב, אכן חשבתי מה הטעם?
בשיאה של הריקנות, הבנתי.

מש"א בול.

נראה לי שכל אהבה חזקה מהקודמת וכך גם המחיר. לכאב יש קטע משלו - הוא חמקמק כמו כספית, אוהב להצטבר ככה להתגבש לו בקטנות - כשאנחנו באהבה הוא חבוי - כאילו קטן עלינו כל הזכרונות אכזבות ופחדים - אהבה משככת כאבים אבל רק זמנית - ואז כשהוא מופיע שוב - נוטה להתחבר לכל הכאבים הקודמים ומכל סוג כולל רגשות דחייה מטופשים מהגן. התהליך והתוצאה מובנים רק שכל עוד אנחנו חיים אין פתרון ומניעה. כמו שאמרו אבותיי - אהבה זה העינוי היחיד שאנחנו מסוגלים לסבול. ואבותיהם - אין מתנות חינם.

אין קיצורי דרך.

בשום דבר בעצם.

כמו השלבים באבל, ככה עוברים שלבים במותה של אהבה, עד להחלמה (או שלא ואז מישהו יושב עליך שבעה).

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-06-27 14:20:55

אין פטנטים אבל הדרך המהירה ביותר בעיני להתגבר היא ניתוק מוחלט, אחרת כואב בכל פעם מחדש.

אלה שהכי מתייסרים ביציאה הם לרוב גם אלה שנכנסים לשם בלי מעצורים, וסביר שיעשו זאת גם להבא.

כמעט מסכימה :)

גם אני בעד ניתוק מוחלט

רק לגבי המשפט שהדגשתי

לפחות אצלי...

לרוב אני נכנסת לשלם במהירות 300 קמ"ש , זה בכלל לא עובר "בצינורות מקובלים" 

אני מאמינה בלתת מקום לכאב שבפרידה (כי זה כואב)

אבל יוצאת משם די מהר

כי היי,

יש חיים אחרים, חדשים וטובים שמחכים שם בחוץ

חבל לפספס...