צטט: .יעקב 2012-07-03 18:02:08
ביהדות, המין הוא מצווה.
לא סתם מצווה, אלא המצווה הראשונה שהטיל האל על האדם . "פרו רבו, ומלאו את הארץ"...
היהדות , ככלל, מתרחקת מהנזירות, ואינה רואה בה דרך חיים.
למשה היו שתי נשים, כולל אחת כושית ( !!! ) כושית/אתיופית/ציפורה . מי האשה השניה ? כך שלא היה ממש נזיר.
השופט שמשון, שהיה נזיר דמקולו, היה לו "יזיזה" ושמה דלילה...
המין הא דבר יפה בפני עצמו.
הוא דבר "מלוכלך" למי שנפשו מלוכלכת ועינו צרה.
יעקב
*
ביהדות פרו ורבו ומלאו את הארץ זו התכלית , זו הברכה !
מין זה דבר נפלא בין בני זוג אכן כך !
ומין מלוכלך יש למי שנפשו מלוכלכת ועינו צרה . נכון . משמע לנואף !
לא תחמוד את אשת רעך !
*
לא תחמוד אשת רעך יצר לב האדם רע מנעוריו. עיון במקורותינו מלמד שלא תמו חַטאים מן הארץ: דור דור וחוטאיו, דור דור ונואפיו. שניים מעשרת הדיברות שבפרשתנו ובפרשת יתרו, מתריעים מפני חטא זה: "לא תנאף", ו"לא תחמד אשת רעֶך". התחקות אחר היקפו של איסור הניאוף מלמדת שמונח זה ציין מתחילה עבֵרה מסוימת, קיום יחסי מין עם אשת איש1, אלא שברבות הימים נתרחבה משמעותו, והוא נעשה שם נרדף לעבֵרות מין בכלל, למעשי זנות וזימה ולמעשים הדומים להם.
*
חומרת האיסור במשפט המקראי והסלידה מפניו עשויות להסביר גם מדוע הוא נסמך בעשרת הדיברות ובמקומות אחרים במקרא לעברות חמורות אחרות דוגמת רצח4, גנֵבה5 ושבועת שווא (ירמיהו ז, ט; הושע ד, ב). מכמה מקורות עולה שעיקר החטא נתלה בנואף, המפתה אשת איש ומסית אותה לחטוא עמו. בספר משלי מתוארים החוטא ועונשו בצבעים עזים (ו, כה-לה):
היחתה איש אש בחיקו, ובגדיו לא תשרפנה. אם יהלך איש על הגחלים, ורגליו לא תכוינה. כן הבא אל אשת רעהו לא יִנקה כל הנגע בה... נאף אשה חסר לב, משחית נפשו הוא יעשנה. נגע וקלון ימצא, וחרפתו לא תמָחה. כי קנאה חמת גָּבר, ולא יחמול ביום נקם. לא ישא פני כל כפר, ולא יאבה כי תרבה שחד6.
הנואף מתואר במקרא כמי שעושה במחשך מעשיו: "ועין נאף שמרה נשף" (איוב כד, טו); ואילו
הנואפת מתוארת כמיתממת: "כן דרך אשה מנאָפת אכלה ומחתה פיה, ואמרה לא פעלתי אָון" (משלי ל, כ).
/null/text_64k_1#