שלום דני,
אני מסכים איתך שיש כאן פוטנציאל אדיר שאיננו ממומש ואני לא מסכים עם לוראן רומאני.
אני סבור שהבעיה היא להביא לכאן את התייר בפעם השנייה. מי שיגיע לכאן פעמיים כבר יגיע עוד הרבה פעמים. מי שמגיע באופן חד פעמי, עושה זאת הרבה פעמים בטיולים מאורגנים שמארגניהם מנסים לשכנע את התיירים לטייל איתם שוב ושוב, כלומר בפעם הבאה בואו איתנו (כמובן) ליעד אחר. מאחר וישראל מאוד משתדלת להביא לכאן קבוצות ופחות יחידים, הרי שאלה לא יגיען לכאן בפעם השניה (לפחות לא ברובם הגדול). ניתן לעיין בדיון שניהלתי בקהילת התיירות על אודות כך שחייבים להפוך את התיירות הישראלית לשפויה, כלומר לתיירות של יחידים (יום אחד אני אלמד איך מפנים לדיון).
באשר לספורט: אם זכרוני לא מטעה אותי, זאת הייתה כוונת רשת "ישרוטל" כשבנתה את מלון "ספורט" באילת. הרעיון היה להביא לכאן קבוצות ספורט מאירופה תוך ניצול מזג האוויר הנפלא באילת בחורף. זה לא המריא והיו לכך הרבה סיבות: החל מהיעדר מתקנים, המשך בכך שישראל אינה נחשבת אטרקטיבית, שהמלון עצמו היה פחות מפואר ממה ששחקני "ביירן מינכן" רגילים אליו, מכך שיש מקומות מתחרים במרוקו ובמקומות אחרים שהם אטרקטיביים יותר במחיר ועוד.
לגבי ספורט עממי, ברור שזה מחייב תשתיות מאוד נרחבות. למשל שבילי אופניים לאורך כבישים ראשיים. נוסף לזה זה מחייב לשכנע את האוכלוסיה הישראלית אכן לעסוק בכך. אתה לא יכול למכור שספורט עממי בישראל הוא דת, כאשר מספר המאמינים שלה הוא די קטן. הוא אמנם במגמת עלייה, אבל ביחס למדינות אחרות נראה לי (לא בדקתי) שקיימת עוד כברת דרך עד שנגיע. לכן, למרות שהססמא שהעלית היא מבריקה, צריך לדאוג לכך שהיא תתמלא בתוכן ממשי.
כל טוב,
מיקי
הוספת תגובה על "ישראל כמותג בינלאומי של ספורט עממי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה