אדם הלך אל הרב להתייעץ עימו מכיון שאשתו ביקשה להתגרש.

הרב שאל: מדוע אשתך רוצה להיפרד?

האיש ענה: אינני יודע, לטענתה אני מרבה לפגוע ולהשפיל אותה, ואני לא מבין 

למה היא חושבת כך.

הרב הציע לו שבכל פעם שזה קורה שיתקע מסמר בעץ.

חזר האיש אל הרב לאחר זמן מה. שאלו הרב: נו , מה התחדש?

ענה האיש: לא יודע , כמעט לא נותר מקום על העץ, כולו מלא במסמרים.

הרב: עכשיו , חזור לביתך, ובכל פעם שתאמר דבר מה יפה ונעים לאשתך הוצא

מסמר אחד מהעץ.

ואכן כך האיש עשה.

חזר לרב להודות לו על שעזר לו להציל את נישואיו.

כן,  אמר האיש לא נותר אף לא מסמר אחד בעץ , אבל נותרו בו חורים.

לכל אלו שכמעט זה קורה להם: תחשבו על החורים שנותרים בלב.

אור ואהבה,ענתי

בהחלט הקבלה יפה!

סיפור יפה, אהבתי.
אגב, נחמד היה אם גם לאישה היה עץ כזה...
...הפגיעה או החורים לא מונופול של נשים...

(נגמרו לי הכוכבים...)

צטט: ג'ול. 2012-07-06 19:43:28

יפה, אהבתי! :)

 *

החתימה שלך . איציק קלה שר לך .

*

*

שנים ללא תקווה
איציק קלה
מילים: שלמה כישור
לחן: עממי טורקי



קשות מאוד הן מילייך ובתוכך קורעות אותך.
איש לא יבין רגשותייך, איש לא ירים לך מסך.
לילות קרים את עוברת ויצועך שומם כל כך,
גם הנשמה מסוגרת כי אין לך איש כאן בכרך.
את נשמתך את נתת, את גורלך את קשרת
אהבת וידעת כי זה לא זה מה שחשבת.

כך חולפות שנים ללא תקווה,
כך אין כל תכלית לאהבה.
כך לבך הולך בדרך
המובילה ללא כלום
ובשביליה אין מאום.

עם הרגשות את נפתלת, כל השנים עוברות לך כך
לתוך רשתך את נופלת ולא יוצאת מן הסבך.
בתוך ליבך את יודעת כי יש פתרון לכל דבר,
אך לשכלך לא שומעת, הרי בחרת בלב נשבר.
איך אפשר כך להיות? מה צריך עוד לקרות?
הן כל הדמעות, באשמתך תמיד יורדות.