שכנים. מתגוררים שנים רבות בית מול בית באותו רחוב בשכונה קטנה בעיר של פעם. כזאת שבה הדלתות פתוחות וכולם מכירים את כולם. נשואים. כל אחד לבן זוגו. עשרה ילדים לכל אחד , כמיטב המסורת.
חלפו שנים. עשרות שנים ליתר דיוק. עשרות נכדים. גם נינים.
השכנה שהתאלמנה בינתיים , נוהגת להיכנס לכוס תה. תמיד מפורכסת , כיסוי ראש צנוע כמו שם בארץ המוצא. חילופי נימוסין.
השנים עושות את שלהן והגיעו לגבורות. אישתו חלתה. עשרת ילדיה סעדו אותה במסירות ולבסוף נפרדה מהם.
השכנה ממול , ממשיכה להגיע לכוס תה. צעדים כבדים , גו כפוף מעט.
כעבור כשנה רעש בשכונה. מתחילים לחשושים , שמועות. מעט מעט לומדים תשעת ילדיו שנשא אישה חדשה.
השכנה ממול.
בן אחד סייע. נישאו כדת וכדין ביום רביעי ובסוף השבוע חזרו לשיגרה , כל אחד לביתו. הילדים שביקרו בשבת
לא ידעו מאום.
רק ביום ראשון החלו הטלפונים לרוץ ואז הגיעו הילדים , נזעקים. "איך אתה לא מתבייש? ככה לא לספר?"
( והשמועה אומרת ששילם הון כסף למשפחת האישה החדשה עבורה , כמיטב המסורת )
הילדים עוד בשוק. איך התחתנו להם בני השמונים ככה , מתחת לידיים והם לא הרגישו מעולם דבר...
הוספת תגובה על "סיפור סרט (אמיתי )"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה