| 7/7/12 21:59 |
3
| ||
האם ניתן לבצע הערכות שווי בצורה אוטומטית?
אחת הדרכים , שמשקיעי ערך משתמשים בה כיום כדי להעריך בצורה גסה שווי חברות מבוססת על השוואת מכפילי העבר למחירי ההווה. בדרך הזו משערכים את הערך הפנימי של החברה בצורה הבאה:
מספר הערות על שיטתו של גראהם שמוצגת פה: השיטה הזו אינה קובעת מחיר מדוייק לחברה , מטרתה להעריך טווחי מחירים הגיוניים לחברה – בשלב 1. אין צורך להעריך מספר ספציפי כרווח מייצג אלא לבחור טווח של רווחים , במקרה הגרוע הרווח יהיה X ובמקרה הטוב הרווח המייצג יהיה X+Y . גם בשלב 2. כאשר מעריכים את המכפיל הנכון לחברה ניתן להעריך שהחברה צריכה להסחר בטווח של מכפילים ולא במכפיל ספציפי. שוב , בסנאריו הרע החברה תסחר במכפיל Z ובזמנים של גאות כלכלית ושפע בשווקים המכפיל שבו החברה תסחר יהיה Z+M .
תוכלו לקרוא על השיטה הזו למשל כאן בהרצאות של גראהם בפרק 5. או בפרק 39 במשקיע האנטלגנטי. גם לירון הזכיר את הרעיון של בחינת מכפיל ההון לאורך מחזור עיסקי שלם בפוסט הקודם שלו כאן.
כדי לנסות ולחפש רעיונות חדשים להשקעה בדרך הזו , בתקופה הנוכחית – קיץ 2012 , עשיתי את הדברים הבאים:
לאותן חברות נבחרות:
לדוגמה אם חברה נסחרת כיום ב100 והמחיר המוערך שלה 100 אז היא נסחרת סביב הערך המוערך שלה , היחס כמובן 1. אבל אם חברה נסחרת ב100 והמחיר המוערך שלה הוא 200 אז היחס שלה הוא חצי. זה אומר שכול החברות שהיחס שלהם קטן מאחד – ועדיף קטן מאוד מאחד תיאורטית – שוות בחינה מדוקדת יותר. כול החברות שנסחרות ביחס גדול מאחד , תיאורטית – יקרות להשקעה.
ההנחה הגלומה כאן ש6 השנים האחרונות מייצגות מחזור של שנים טובות – 2006 , 2007 , 2009 בשווקים ואילו 2008 , 2010 , 2011 לא היו שנים מדהימות למשקיעים. לכן הרווח והמכפיל הממוצעים מייצגים אולי את הערכים שקרובים לנכונות עבור החברות האלו.
עוד הערה: משיקולים של פשטות החישוב בחרתי ברווח תפעולי ובמכפיל הרווח התפעולי , אם כי לטעמי תזרים חופשי ומכפיל תזרים חופשי הוא הדרך הטובה ביותר לבצע את הבדיקה הזו. התוצאות לפניכם בסוף הפוסט. (מחירי החברות מחושבים לפי הבוקר של 2/7/2012)
מסקנות לאחר שעברתי על התוצאות ,(השקעתי המון שעות ברשימה הזו , רוב הזמן בקריאת דוחות החברות) אני חושב שלא ניתן לבצע הערכת שווי בדרך הזו. המספרים , מתברר הם לא חזות הכול. אבל כן ניתן אולי לקבל רעיונות חדשים להשקעה בדרך הזו. גילתי שתמיד (- או כמעט תמיד , כי הרי השוק בדרך כלל יעיל , לא ?) היתה סיבה מאוד טובה לשווקים לקבוע את המחיר כפי שהוא. השוק לא סתם מוריד את המחיר לחברות שמתומחרות בשווקים מתחת לערך המוערך שלהם. השוק לא סתם מעלה את המחיר לחברות שמתומחרות מעל לערך המוערך שלהם באמצעות המכפילים והרווח הממוצעים. השוק גם לא סתם משאיר את המחיר ביחס של אחד. דוגמאות:
פרטנר נסחרת בכחמישית מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצע שלה. סלקום נסחרת בכשליש מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצע שלה. בזק המחזיקה בפלאפון בבעלות מלאה , נסחרת במחצית מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצעים שלה , זאת למרות שהרווח התפעולי שלה השנה דומה מאוד לרווח לפני שנה. בגלל השינוי הקיצוני בשוק התקשורת בארץ שכפה הרגולטור על חברות התקשורת , השוק מתמחר את החברות הללו לפי רווח נמוך בהרבה. השוק צופה שבעצם מעכשיו ואילך מכפיל הרווח של החברות יהיה הרבה יותר נמוך , בצדק או לא בצדק תחליטו אתם.
אולי בגלל הצמיחה העתידית החזקה שלו , אולי בגלל שוק התקשורת שאליו רמי נכנס , ישנם כנראה מספר סיבות לחשוב שאולי המחיר מוצדק. אבל אם גראהם צודק ובהנחה שצמיחת הרווחים בעתיד לא תהיה כפי שהייתה כנראה רמי לוי לא זול כול כך.
יכולתי לעבור כאן על עוד ועוד חברות ולהראות שיש סיבה לתימחור של כול החברות ברשימה. אבל לעיתים התמחור קיצוני מידי. לעיתים השוווקים מענישים (פרטנר) או מתגמלים (רמי לוי) את החברות בצורה חריפה. לכן לדעתי , בשוליים , היכן שהיחס בין מחיר השוק למחיר הנובע מהממוצע ממש קטן או גדול ,אפשר אולי למצוא עיוותים לא מוצדקים. ושם מצאתי אולי רעיון להשקעה (הרעיון לא מופיע ברשימה הנוכחית , מכיוון שאני עדיין עסוק בלימוד הסביבה העיסקית והדוחות של הרעיון הזה וזו כמובן לא מטרת הרשומה הזו) , המטרה שלי כאמור היא לעסוק בעקרונות השקעת הערך ולא ברעיון השקעה ספציפי כזה או אחר.
אשמח לשמוע את דעתכם , האם אפשר לבנות כלי יעיל בשווקים יעילים למציאת ערך פנימי של מניה? האם אפשר לשפר את הדרך שמוצגת כאן? ______________________________ הכותב , גבי זי , מייסד אתר www.tlvstock.com אינו מחזיק באף חברה ברשימה ואין לראות בדבריו המלצה לקניה או מכירה של מניות. אין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בשל הוראות הרשות לא מתאפשר לגבי זי להגיב לתגובות העוסקות במניות ספציפיות.
עוד הערה: הרשימה הזו היא הטבלה פשוט , לא ניתן להוסיף אותה בצורה של טבלה , אלא כרשימה. עמכם הסליחה.
# שם החברה שווי נוכחי שווי מוערך היחס בין השווי הנוכחי לשווי המוערך
1 אבגול 804.8 635.97 1.27 2 אבנר יהש 7316.62 3082.78 2.37 3 או.אר.טי 142 172.53 0.82 4 אורדע -ש 69.76 36.77 1.9 5 אי אונליין 29.72 43.74 0.68 6 אילקס מדיקל 112.59 381.74 0.29 7 אינטרגאמא 83.11 104.1 0.8 8 איתוראן 894.71 1298.18 0.69 9 אלביט מערכות 5850.12 9370.91 0.62 10 אמות 1982.38 1606.49 1.23 11 אמנת 65.25 89.39 0.73 12 אנליסט 200.88 391.82 0.51 13 אסם 5942.71 5323.83 1.12 14 ארד 350.26 349.66 1 15 אשטרום נכסים 506.93 384.98 1.32 16 בזק 11485.32 22227.6 0.52 17 ביג 1029.64 1001.72 1.03 18 בריל 168.37 215.34 0.78 19 ברקן 92.75 67.3 1.38 20 גב ים 1466.36 1849.41 0.79 21 גולף 445.37 716.88 0.62 22 גמאטרוניק 85.29 130.66 0.65 23 דור אלון 413.54 725.27 0.57 24 דורסל 65.45 53.19 1.23 25 דלק אנרגיה 7017.97 2995.07 2.34 26 דלק קידוחים יהש 6618.3 3189.63 2.07 27 דן מלונות 1507.61 1968.08 0.77 28 דנאל כא 170.06 126.29 1.35 29 וואן תוכנה 277.54 134.55 2.06 30 וילאר 579.68 531.95 1.09 31 ויקטורי 230.61 192.58 1.2 32 זנלכל 93.17 98.01 0.95 33 חברה לישראל 16928.93 28500.94 0.59 34 חוף גיא 84.19 51.05 1.65 35 חילן טק 386.15 250.73 1.54 36 כיל 54366.64 66655.4 0.82 37 כלל תעשיות 1837.67 3553.3 0.52 38 מדטכניקה 142.44 317.75 0.45 39 מטריקס 989.91 814.19 1.22 40 מיחשוב ישיר קב 114.86 56.27 2.04 41 מלאנוקס 10954.95 1644.64 6.66 42 מליסרון 2587.63 1625.6 1.59 43 מרחב 173.49 249.67 0.69 44 נייס 8932.24 7480.38 1.19 45 נצבא 1638.5 1656.07 0.99 46 סיאי 19.6 37.53 0.52 47 סינאל 65.07 76.94 0.85 48 סלקום 2411.43 8225.39 0.29 49 סנו 958.46 950.99 1.01 50 ספקטרוניקס 258.64 232.9 1.11 51 עוגן נדלן 472.87 712.52 0.66 52 ענני תקשורת 71.68 26.55 2.7 53 פוקס 530.49 324.47 1.63 54 פייטון -ס 69.36 128.35 0.54 55 פלסאון תעשיות 886.62 817.73 1.08 56 פלסטופיל 76.01 130.76 0.58 57 פרוטרום 2116.28 1940.91 1.09 58 פרטנר 2515.24 10752.5 0.23 59 פרידנזון-ש 39.36 38.49 1.02 60 קו מנחה 146.5 120.06 1.22 61 קומטאץ' 256.35 673.74 0.38 62 קליל 269.13 186.61 1.44 63 קסטרו 325.32 353.32 0.92 64 קרור 474.55 431.93 1.1 65 רבוע נדלן 892.35 1001.18 0.89 66 רימוני 154.87 134.99 1.15 67 רמי לוי 1523.1 503.07 3.03 68 שופרסל 2107.54 3925.1 0.54 69 שטראוס 4069.16 5604.81 0.73
| |||
| 8/7/12 11:32 |
0
| ||
איזה יופי של עבודה גבי, כל הכבוד! תודה שבחרת לשתף אותה איתנו. קבל כוכב *
אני מאוד מסכים איתך על כך שלרוב השוק יעיל ושגם כשמשהו נראה זול, תמיד יש סיבה. העניין הוא שבאחד מתוך המון מקרים כאלה, הסיבה אינה אמתית וקבועה והיא יכולה להיות למשל, זמנית (מפעלים מוצפים של ווסטרן דיגיטל), מוקצנת (יחס לבנקים הטובים ב2008) וכו'.
שאלה אחת בסיסית שעלתה לי היא מדוע בחרת ברווח התפעולי כנתון לבדוק? דוגמאות לכמה בעיות שעולות ממנו הן חוסר היכולת להבחין בשינויים במינוף (חברה שלוקחת עוד ועוד חוב תראה טוב יותר מאותה החברה ממש שהייתה מחזירה חוב כל שנה). דוגמא נוספת היא שאין משמעות לרווח תפעולי בחברות פיננסיות כמו בנקים, חברות ביטוח וכו'.
שאלה נוספת היא למה לא להפעיל את המודל של גרינבלאט שדי הוכיח תשואת יתר על השוק ולהפעיל אותו על השוק הישראלי? הוא משלב תמחור ואיכות.
עדו מרוז דיבר בבלוג שלו לא מזמן על הנושא של משקיעים מוכווני סטטיסטיקה והשתמש בדימוי האמריקאי הנפוץ שלאדם עם פטיש המון דברים נראים כמו מסמר. בהקשר הזה, יכול להיות שהמודל מתקשה משתי סיבות, אחת היא שסקרינר היא נקודת התחלה לחיפוש של ערך ולא נקודת סיום והשניה היא שרווח תפעולי עלול להחביא יותר מדי חלקים של העסק.
שוב, מאוד נהניתי מהמאמר שלך, תודה! -- בברכה, לירון מנור - מנהל קהילה הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Capra Capital - השקעות ערך גלובאליות (www.capra-capital.com) ואינו בעל רישיון ליעוץ השקעות ו/או ניהול תיקים. האמור בטור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות בתוכן זה או במניות המוזכרות משום המלצה להשקעה. | |||
| 8/7/12 13:26 |
0
| ||
אהלן לירון תודה על הכוכב.
יחד עם זה הייתי רוצה באמת לשלב את התשואה להון בתמחור כמו שכתבת זה חסרון גדול להתבסס רק על הרווח התפעולי.
איך לדעתך \ לדעתכם ניתן להוציא מתוך התשואה על ההון את מחיר המניה?
תודה
גבי | |||
| 8/7/12 14:34 |
0
| ||
מתוך תשואה על ההון, אתה יכול להשתמש במודל גורדון.
אתה יכול לקחת את ההון העצמי של החברה, את שיעור הדיבידנד ואת התשואה על ההון ובעזרתם לחשב צמיחה (אתה בעצם מניח שכל מה שלא מחולק כדיבידנד יצמח בשיעור התשואה על ההון העצמי).
בעזרת כל אלה אתה יכול להגיע למשהו מאוד חשוב (אף אם לא מדוייק) שהוא שיעור הצמיחה של החברה.
בעזרת כל אלה אתה יכול להגיע למכפיל הון הגיוני עבור החברה, ובעזרת ההון שכבר ידוע לך אתה יכול להסיק מחיר. | |||
| 8/7/12 22:18 |
0
| ||
אני כמעט לעולם לא מתעסק במחיר עתידי. לעיתים אני מנסה לחשוב מה המחיר המינימלי לעסק, בעיקר בחברות סבירות שאני חושד שהם במחיר מעולה. | |||
| 9/7/12 22:15 |
0
| ||
אין דבר כזה מחירי הווה: כל מחיר נוכחי מגלם משהו עתידי, ככה שבין אם אתה רוצה את זה ובין עם לא- אתה קונה משהו שמחירו משקף את העתיד כפי שהוא ניראה כרגע.
הסתכלות על חזרה לממוצע- כלומר למכפילים ממוצעים בעבר- גם אם עקרונית יכולה להתרחש- מתקיימת ע"פ מדגם רחב מאוד ועל פני טווח זמן רב מאוד.
כך לדוגמא, בכל המחקרים מדוברים על מדגם של כמה מאות עד אלפי מניות כאשר המחקר מתבסס לרוב ע"פ טווח זמן של כמה עשרות שנים, כדי ליצור מהימנות סטטיסטית. רק אם אתה חושב שרווחי העבר יחזרו על עצמם, בממוצע, אתה יכול להניח שגם המחירים יחזרו, בממוצע...
גם אז, ישנה הנחה סמויה שאת הסיכון בפורטפוליו נתון, תשכך "החזרה לממוצע", כלומר שאוסף של מניות בעלות מאפיינים זהים תקיים את הדרישה לתשואה עודפת. העניין שמעולם לא הוכח שהתשואה העודפת היא לא על פיצויי סיכון. מה שאומר שלא בטוח שכל תיק אוטומטי, במידה ואכן ייתן לך תשואה עודפת, יעשה זאת בסיכוי פחות, אחרת אין טעם בדבר... למיטב ידיעתי, הטענה הנוכחית מעולם לא הוכחה. -- קל כשיודעים איך. | |||
| 10/7/12 01:19 |
0
| ||
אני חושב שפיזיקאי שטוען לקיומו של חלקיק נסתר שלא התגלה עד כה, או חוקר שוק ההון שטוען לקיומו של סיכון נסתר בקבוצת מניות בעלות אפיון מסויים - הם שצריכים להוכיח את טענתם, ולא להיפך.
פרופסור אחד שהאמין בחוכמה הקולקטיבית של הדגים חשב שזה לא ייתכן שהדגים אינם לומדים מגורל חבריהם וממשיכים להילכד יום יום על ידי הדייג הזקן עם החכה העקומה. הוא העלה שתי תיאוריות:
1. כמות הפתיונות שהדגים מצליחים להפיל מהקרס בלי להיתפס מהווה פיצוי נאות על הסיכון שבתפיסה; 2. הדגים מתמחרים כהלכה את הסיכוי שהדייג יהפוך לפתע לגמד קטן שהם יוכלו לגרור אותו למים ולטרוף אותו. לאחר שבדק והפריך את התיאוריה הראשונה, נשאר עם השניה - שאגב עד היום לא הופרכה.
(אני יודע שהמשל הזוי. התחשק לי להשתעשע קצת... | |||
| 10/7/12 10:27 |
0
| ||
שלומי - הרמתי את הכפפה והרצתי את מודל גורדון על מניות תל אביב. אני עדיין עסוק בבחינת התוצאות , ככלל גם כאן במניות ה"יציבות" היחס קרוב לאחד אבל התוצאות כאן לא יפות כפי שהם בתמחור לפי המכפיל התפעולי. אולי השוק מתמחר את המניות לפי מכפילי רווח יותר מאשר לפי מודל גורדון... לירון - אני מקבל את 2 הערותיך ולכן אני חושב להוסיף מיון לסקרינר על מניות תל אביב בדרך הזו ואז אפשר יהיה לשלב את זה עם מיון לפי תשואה להון. בנוסף אני מתכונן להוסיף גם יכולות דומות לפי מכפילים נוספים למשל לפי מכפיל הון ואז אפשר יהיה לבדוק גם מניות פיננסיות. | |||
| 10/7/12 15:18 |
0
| ||
את האמת שאין כ"כ מה להוכיח... בפתיחת הפוסט כותב הפוסט אמר בעצמו שברוב המקרים לתמחור הנמוך הייתה סיבה: "גילתי שתמיד (- או כמעט תמיד , כי הרי השוק בדרך כלל יעיל , לא ?) היתה סיבה מאוד טובה לשווקים לקבוע את המחיר כפי שהוא".
השאלה היא אם אתה בונה פורטפוליו עם הרבה חברות שיש להם סיבה להיסחר במחירים נמוכים, אתה פשוט מקבל חברות באיכות נמוכה יותר מאשר תיק השוק?
העובדה שהיו מחקרים שהוכיחו שפורטפוליו כאלה מכים את השוק הייתה כניראה משוייכת לסיכון הגבוה יותר שיש בתיק השקעות כזה. הרי אם אתה מחזיק הרבה חברות שחלה הרעה בתוצאות הכספיות שלהן (מי בצורה פרמננטית ומי בצורה זמנית) הרי בהכרח אתה מחזיק תיק שהסיכון בו גדול יותר מסיכון השוק (נגיד, תיק שמורכב מכלל מניות ה- S&P500). השאלה היא האם הפיצוי עולה יותר על הסיכון או הסיכון עולה יותר על הפיצוי?
אם הייתי אומר לך שאתה יכול לקבל מליון דולר אם תחצה בריכה עם כריש אחד או 2 מליון דולר עם תחצה בריכה עם שני כרישים, בסופו של דבר הרווח על הסיכון שלקחת לא היה זהה? האם הוא שווה את הסיכון? -- קל כשיודעים איך. | |||
| 10/7/12 17:03 |
0
| ||
ניר, אני לא חייב לומר שמעולם לא שמעתי על קורלציה בין חברות במכפילים נמוכים וסיכון ואשמח אם תשתף אם יש לך מקור כזה.
סתם כדוגמא נגדית, חברות עם ROE נמוך (נגיד ב20% התחתונים) יקבלו תמחור זול מחברות עם ROE גבוה (נגיד ה20% העליונים), אבל זה לא אומר שיש סיכון גבוה יותר באלו עם הROE הנמוך. יכולות להיות המון סיבות ללמה חברות זולות. בספר של דרמן (Contrarian Investment Strategies) הוא מראה שחברות זולות לא רק עולות יותר בשנים טובות אלא גם יורדות פחות בשנים של משברים, שזו עוד אינדקציה לכך שלאו דווקא יש בהן סיכון גדול יותר (שהרי אם הן מסוכנות יותר, במשברים כלכליים הצרות אמורות לצוף).
במקרה הזה אגב, גבי לקח חברות שהרוויחו כסף וייצרו תזרים חיובי ב6 השנים האחרונות כמרחב המדגם לעבודה.
-- בברכה, לירון מנור - מנהל קהילה הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Capra Capital - השקעות ערך גלובאליות (www.capra-capital.com) ואינו בעל רישיון ליעוץ השקעות ו/או ניהול תיקים. האמור בטור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות בתוכן זה או במניות המוזכרות משום המלצה להשקעה. | |||
| 10/7/12 18:04 |
0
| ||
-- קל כשיודעים איך. | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



הוספת תגובה על "הערכות שווי אוטומטיות - האם זה אפשרי?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה