היא לא אמא שלהן. נקודה. את האמא שלהן ואין לה שום זכות לבקש גם לא ברשות לקרוא לה אמא.

הבנות מספיק חכמות כדי לדעת זאת, ואם יש בעיה עם כך, פשוט מאוד תחדדי את הנושא עימן.

תגידי להן שאמא יש להן רק אחת וזו את, ואף אישה אחרת גם עם היא חיה עם אבא שלהן לא יכולה להיות אמא שלהן.

:)

עם כל הכאב שבבעייה,מה שקובע זה הבנות.

א.איך הן מרגישות כלפי זה.

ב.איך יוצרים יחסים שהן לא יעמדו בתווך.

ג.היות והאבא לא בר שיחה,מה שנשאר זה לעבוד על עצמך להיות נינוחה,

ולנטרל אותו מ"נישקו".

ד.אני כן חושבת שזכות האשה להיות בארועים,גם אם זה לא נוח לך.אחרי הכל היא חלק

מחיי הבנות ונמצאות שם גם.

ה.נדמה שאת עוד כואבת את הנטישה, והכאב מנהל אותך.

אני מבינה את תסכולך והתנגדותך, ועוד יותר מפריע לי המצב הבלתי אפשרי אליו נקלעו בנותייך.

לאור תגובותיו אלייך נראה שאין טעם שתשוחחי אתו על כך. במקומך אני הייתי מערבת את יועצת ביה"ס, עובדת סוציאלית או מישהו ממשפחתך או ממשפחתו שהוא מכבד ולכן יקשיב לו.

הדגש צריך להיות לא "הסילוק שלך" אלא הפגיעה בבנות, גם עקב הדרישה הלא אנושית הזו (אפילו שלגייה וסינדרלה לא נדרשו לכך ע"י אמהותיהן החורגות והמרשעות...) שמעמידה אותן בקונפליקט נאמנות ושייכות כלפייך, וגם בגלל המריבות שזה יוצר והאווירה העכורה בעקבות כך.

בהצלחה לך, אשה יקרה.

לדעתי, מה שקורה נובע מאיזשהי כמיהה לאידיאליזציה של המשפחה.
כאילו... אבא, אמא, והילדים גרים ביחד ומשחקים אותה המשפחה המושלמת. [ואף אחד לא ימנע ממני]

האבחנה הזאת לא משנה כלום מבחינתך.

מה שקורה אצל האבא זה החוקים של הבית ההוא. למעט מקרה קיצון [וזה לא המקרה] אין לך מעמד פה. וזה-  ע-ק-ר-ו-נ-י.
את יכולה אולי לדבר על זה עם ילדייך בביתך. זהו.

לא מוותרת וקוראת את הילדים לשיחה/ות אינטסיבית ומחזקת בדבר משמעותה של האם הביולוגית עם כל מה שעשיתי למענם מיום שנולדו וכמה טרחתי בלדתם, בינקותם, בשנות ילדותם, בדאגה להם כשהיו חולים ונצרכים, שמחים וחוגגים מסיבות וטיולים,דאגתי לנוחיותם בגני ילדים, בבתי ספר ובכלל.

במקביל שיחה עניינית ותוכחה תקיפה לאב על הנזק שגורמת דרישתו וציפיותיו מהן.

לא מוותרת ונלחמת על מעמדי כאם עד טיפת דמי.

יש נשים שניות חולרות שרוצות לקחת את תפקיד האם הביולוגית ולדחוף את עצמן כאישה ראשונה ע"י הרעפת מתנות וקניית הילדים בדברי חנופה וריצוי .

גואל נפש של אישיות חתרנית, איכסה, ריח רע של שירותים ציבוריים וצחנה נודף מאישיותן הנלוזה.

סופן יהיה מה שהן בעצמן עושות לאחרת ועם הרבה עגמת נפש ושיברון לב.

צטט: קצת@אחרת 2012-07-08 07:26:07

צטט: מינואט 2012-07-08 07:07:54

אני יכולה להבין את תחושתך, לא מקובל בעיני לקרוא לזוגתו של האב אמא, את האמא היחידה שיש להן, אני הייתי פותחת זאת מול האב ומשתפת אותו ברגשותיי, לדבר בטוב ולא ברע לא בהאשמות, (התקפה לא תתן לך כלום רק אנטגוניזם) ,לומר שמבינה שהוא מאוד אוהב את זוגתו ואת שמחה בשבילו, יודעת שהוא אב מסור ואוהב לבנות, אבל לא מקובל עלייך שהבנות יקראו לה אמא ואיך פותרים את העניין הזה (כשמתחילים בנימה חיובית ומפרגנת ויחד עם זאת משלבים את מה שמרגישים איתו שלא בנוח זו הדרך להגיע ללבו של אדם בעיני ומניסיון חיי זה עובד וזו הדרך שלי).

בהצלחה וחיבוק

אורלי

 

 

תודה אורלי היקרה,

 

לצערי אחת הסיבות לכך שהיחסים בינינו עלו על שרטון ואף בסופו של דבר התגרשנו היא חוסר הרגישות שלו.

כל פעם שהנושא נפתח מולו התשובה היא שאני לא מענינת אותו. בבית שלהם היא כמו אמא וכו וכו.

לא זוכרת שאי פעם הצלחתי לשכנע אותו במשהו, גם לפני הגירושין.  הוא  ממוקד מטרה, לא נפגע משום דבר ולא אכפת לו לפגוע בדרך באף אחד.  

לפני כשבועיים נפתח ריב גדול מאחר וביקשתי שהחברה לא תגיע למסיבת סיום של הבת שלי. לא הגענו להסכמה. הוא ממש ציין שלא אכפת לו!!!

 

לבת זוגו יש 2 ילדים משלה. אני מניחה שהיא מבינה מהן התחושות שעוברות עליי במצב כזה. כנראה שגם לה לא אכפת  "לדרוס אנשים בדרך".

 

שוב תודה אורלי על החיבוק. חסרים לי קצת כאלו :)

אני עצובה לשמוע שזו מערכת היחסים ביניכם, אבל פרקטית אין הרבה מה לעשות, תראי יקירה, ברגע שאנחנו נפרדים אין לנו שליטה על המתנהל בבית האקסים כולל על הבחירות שלהם של הנשים שאיתם ומה שנותר הוא לדבר ולשתף ברוח טובה, אם יש כזאת, ואם אין, כמו שנעשה אצלכם, צריך להניח לדברים.

 

הילדים שלנו הרבה יותר חכמים וסתגלתנים ממה שאנו חושבים שהם ולכן כפי שאנו נתייחס לדברים, כך יתייחסו אליהם הילדים שלנו.

 

האימהות שלך לא מוטלת בספק בשום מצב ולכן אין לך ממה לחשוש וזו הגישה שאת צריכה להיות בה וזה מה שעובר, ככל שתעשי מזה עניין יותר גדול והאקס ירגיש שזה מפריע לך את משחקת לידיו מצד אחד ומשדרת לילדייך חוסר ביטחון מהצד השני - אני בטוחה שזה לא מה שאת רוצה נכון?

 

ולילדים לא לומר כלום, לתת להם את תחושת הביטחון שבך ולהרגיע, הם גם ככה נתונים לחצים של הצד השני אין צורך להוסיף עליהם לחצים שלנו.

 

ולגבי ההצטרפות של בת זוגו למסיבת הסיום של בתכם, זכותו להביא אותה, גם אם לאור המצב ביניכם אני יכולה להבין את אי הנעימות שבמפגש איתה.

 

צטט: נתון סטטיסטי 2012-07-08 07:59:35

סתם הרהור חולף:
האם האב דורש ,באותה מידה, שילדי חברתו החדשה יקראו לו "אבא"?
חוצמזה, נרדמת בשמירה.

אז ככה,

אני ממש לא אחת שנרדמת בשמירה!!!!

ילדיה קוראים לו אבא. וגם על זה היתה תלונה של אחת הבנות שרוצה בלעדיות על אבא. הוא רק אבא שלה.

אני מניחה שהיא מקנאת ומעונינת להשיג את אותו יחס. אבל בכח.

ציינתי מה הבנות התבקשו לעשות. בינתיים הן לא מבצעות את הבקשה הזו. אבל כשהרמתי גבה, רציתי לשמוע קצת מה מתרחש מסביבי?

חשבתי שאולי אני קטנונית?? בעייתית?

צטט: לבנון ארז 2012-07-08 07:27:18

האב צריך להיות מעורב חזק כאן . בטח כשהוא אוהב בנתיכן . אמא ביולוגית יש כמובן רק אחת וזו את , וכאן אין מקום לשאלה . יכול להיות שלזוגתו החדשה אין ילדים וההרגשה להקרא אמא ע"י בנותייכם חשובה לה מאד . הייתי מבין זאת מעט ובודק מה ניתן לעשות . אם יש לה ילדים משלה ובנותיכם שלך ושל בן זוגה כיום חשובות גם לה היתי מנסה ליצור עימה קשר ישיר או דרך חבר-ה משותף ולהציף העניין . כאחד שגדל ללא אב ביולוגי בבית כל חייו אך עם אב חורג , מבין מעט הנושא... קראתי לאבי החורג שגדלני במסירות יחד עם אימי היקרה תקווה שנים רבות , קראתי לו - אבא מס, פעמים מועט . בטוח שמציק לו ואף פעם לא הצפתי הנושא ודיברתי עליו. היום יום הולדתי , הוא הראשון ששלח לי מסרון מזל טוב.. סבוך העניין אמא יקרה בטנך תוכל לשדר לך התשובה-ות טוב יותר מאיתנו ! שולח חיזוק אמא יקרה לבנותייך !

מזל טוב קודם כל.

תודה על התגובה, סיגל ענתה לך בשמי :)

צטט: א.ג.1712 2012-07-08 08:37:37

אמא יש רק אחת (גם אבא) והבנות שלך יודעות את זה... אם הם יתמידו בדרישה הזאת, הם יפסידו את הבנות לחלוטין.

אותך כבר כיכבתי היום...אז אי אפשר עוד פעם.

תסתפק בכוכב וירטואלי.

תודה אילן.

צטט: רוזMרין 2012-07-08 12:17:11

לא מוותרת וקוראת את הילדים לשיחה/ות אינטסיבית ומחזקת בדבר משמעותה של האם הביולוגית עם כל מה שעשיתי למענם מיום שנולדו וכמה טרחתי בלדתם, בינקותם, בשנות ילדותם, בדאגה להם כשהיו חולים ונצרכים, שמחים וחוגגים מסיבות וטיולים,דאגתי לנוחיותם בגני ילדים, בבתי ספר ובכלל.

במקביל שיחה עניינית ותוכחה תקיפה לאב על הנזק שגורמת דרישתו וציפיותיו מהן.

לא מוותרת ונלחמת על מעמדי כאם עד טיפת דמי.

 

יש נשים שניות חולרות שרוצות לקחת את תפקיד האם הביולוגית ולדחוף את עצמן כאישה ראשונה ע"י הרעפת מתנות וקניית הילדים בדברי חנופה וריצוי .

גואל נפש של אישיות חתרנית, איכסה, ריח רע של שירותים ציבוריים וצחנה נודף מאישיותן הנלוזה.

סופן יהיה מה שהן בעצמן עושות לאחרת ועם הרבה עגמת נפש ושיברון לב.

תודה.

ולגבי המשפט האחרון

אינשאלללה...זה הכל.