צריך לשלול לאלתר כל בסיס לשיטה הנוכחית, לשיטת השלילה הטבעית. באופן ברור להתפתחות הפרטית שהייתה מקובלת עד עתה אז שלילת האחר היא לגיטימית מתוך הצדקת עצמי. כך מקובל ואפילו המדע מתקדם כך. אבל נפשו של הילד לא יכול לסבול את זה יותר מפני התנאים הסביבתיים החדשים שנוצרים בקרב החברה בישראל והעולם כולו. הצורך והנטייה למדדים חברתיים סוציאליים היא לא מקרית ובהחלט משקפת את אופי השינוי הנדרש.  זה נכון שהשיטה החדשה שאמורה להיות, היא הרבה יותר מאתגרת וקשה ליישום. מפני שהתבניות האלו עדיין לא קיימים בנו המבוגרים, בצורה ברורה שנוכל להעביר אותם הלאה לדור הבא.

החינוך החיובי שמבוסס על דוגמא חיובית הוא הרבה יותר מחייב מבחינתנו, וגם הוא קריטי בתהליכי החינוך בעיקר של הגיל הרך. אם אנחנו היינו משכילים ליצור בתוכם התרשמויות חיוביות, זה היה נספג בהם כטבע שני. ואז הם היו מקבלים את זה כמובן מאליו. כל השיטה הנוכחית סותרת את הגישה החיובית, אשר מבוססת על בניית מודלים שיתופיים בנפשו של הילד כבר מהגילאים הרכים. הדינאמיקה החדשה בכדי לממש את המודלים האלו, אמורה לצאת אל הפועל על ידי בניית סביבה הדדית בעלת היזון כפול מהילד לסביבה ומהסביבה לילד. הדברים הם לא אמורפיים, אלא בדמנו ממש. כל ניסיון שיעסיק אותנו בתוצאות ולא בסיבה שמניעה את האדם נועדים מראש לכישלון.

ההתמודדות עם ערכי היסוד של חיינו היא הקשה שבשאלות, ויחד עם זאת היא בלתי נמנעת בהכרח. היום ילדים ונוער די מקיאים את השיטה הנוכחית בכל מיני תרחישים. שעמום, מחלות חדשות, אלימות ועוד. אז פשוט בואו נחליט שמהיום אנו מפנים עורף לשלילה, ומחפשים דרכי מימוש של אתגרים חיוביים. איך אנחנו גורמים לילד לרוץ בבוקר לבית הספר כשחיוך על פניו, מתוך רצון גדול להיות בסביבת החינוך שלו. אני מודה אתגר לא קל, אבל אם אנחנו נחפש אותו ביחד מעל הדעות הפרטיות של כל אחד, תחת מכנה משותף אחד. אז גם התוצאות יפליאו וירקיעו שחקים. מה יכול להיות המכנה המשותף? אני חושב שאתם מנחשים.

החינוך מבוסס חופש

כך אנחנו גורמים לילד לרוץ בבוקר לבית הספר כשחיוך על פניו: 

החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !   

בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

-----------------
* ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).