מסכים עם מה שכתבת.
אם אני שם את עצמי חזרה בתור מנהל בהייטק, עם הקשיים הניהוליים, הריגשיים, האישיים, המקצועיים ומה לא - ככזה שמחפש את העזרה בתוך הארגון, זו בעיה.
בעיה בעיקר של אמון.
היתה ויש עדיין פונקציה כזו של ייעוץ אירגוני, אבל אני מדבר על רמת הפרט. כזה שלא בא לו על תהליכים ותרשימי זרימה וקביעה של פגישות מקוונות. כזה יש לו מספיק, ומשם הוא רוצה קצת לנוח. התמונה שתוך כדי הכתיבה של המילים האלו עולה היא של הקוסמטיקאית (הלו.. מטאפורה בלבד...). זו שקצת מפנקת וקצת מייעצת והרבה מקשיבה, ואפילו אם היא לא ממש עם תעודות של פסיכולוג קליני, יש לה את הרגישות וההקשבה.
היום, כשאני מגיע לארגונים כאלו, וגם בזה שאני נמצא בו כרגע, שיחה פשוטה של 10 דקות, עם קצת עיסוי כתפיים
- פותר לא רק קונפליקטים, אלא גורם לכיף לכולם.
השאלה איך עושים את זה במסגרת מסודרת של הארגון.
/null/text_64k_1#