המיתוסים

הוא משוגע.

הוא מרגיש נורא עם עצמו. אני רק צריכה להעלות קצת את הדימוי העצמי שלו.

הוא פשוט מאבד את קור הרוח.

הוא כל כך חסר ביטחון.

אמא שלו התעללה בו ועכשיו יש לו טינה כלפי נשים והוא מוציא את זה עליי.

אני כל כך מבולבלת. אני לא מבינה מה קורה לו.

גבר מתעלל מזכיר מאוד קוסם במובן שהתעלולים שלו מיועדים בעיקר לגרום לך להסתכל בכיוון ההפוך, להסיח את תשומת לבך כך שלא תראי היכן מתרחשת הפעילות האמיתית. הוא מפתה אותך להתמקד בעולם הרגשי הסוער שלו כדי שלא תוכלי לראות את הסיבה האמיתית להתעללות שלו, הטמונה בצורת החשיבה שלו. הוא מוביל אותך לתוך מבוך מפותל, והופך את מערכת היחסים שלך אתו לפקעת סבוכה. הוא רוצה שתתהי על קנקנו, שתנסי לפענח את אישיותו, כאילו היה מכונה מופלאה אך מקולקלת שצריך רק למצוא את החלקים הלא מתפקדים שלה, לתקנם ולהביא אותה למלוא הפוטנציאל שלה. שאיפתו, אף שאולי לא יודה בה אפילו בינו לבין עצמו, היא שתשקיעי את כל מאמצייך בניסיון להבין אותו עד שלא תשימי לב לתבניות ולהיגיון המאפיינים את התנהגותו, למודעות העומדת ביסוד השיגעון.

כדי להסיט עוד את מבטך, הוא עשוי לנסות לעצב את דעתך על בנות זוגו הקודמות כדי למנוע ממך לשוחח אתן ישירות וכדי לוודא שלא תאמיני להן אם במקרה תשמעי את דבריהן. אם היית יכולה לעקוב אחר דפוסי ההתנהגות שלו בכמה מערכות יחסים, היית מגלה שהתנהגותו אינה גחמנית כל כך כפי שנדמה; למעשה היא מתאפיינת בתבנית קבועה למדי, מלבד במערכות יחסים קצרות או לא רציניות מבחינתו.

מעל הכול, הגבר המתעלל רוצה למנוע ממך להתמקד בהתעללות עצמה. הוא מנסה אפוא למלא את ראשך בתירוצים ושקרים ולהעמיס עלייך ספקות עצמיים ורגשות אשם. למרבה הצער, החברה ברובה נוטה לתת בו אמון, והיא עוזרת לו למנוע ממך, ומעצמו, לראות את הבעיה שלו.

את המיתוסים הרווחים בתרבות המודרנית על גברים מתעללים יצרו בעיקר המתעללים עצמם. גברים מתעללים בונים מערך שלם של הסברים והצדקות למעשיהם, ואת אלה הם מספקים לבנות זוגם, למטפלים שלהם, לבעלי תפקידים אחרים, לקרובי משפחה ולאנשי מחקר. אולם זו טעות חמורה לתת למתעללים לנתח ולהסביר את בעיותיהם בעצמם. האם היינו שואלים אלכוהוליסט מדוע הוא שותה ומקבלים את ההסבר שלו ללא עוררין? היינו מקבלים תשובות כאלה:

"אני שותה כי כל החיים יש לי רק מזל רע".

"אני בעצם לא שותה הרבה בכלל. אנשים שלא אוהבים אותי מפיצים עליי שמועות".

"התחלתי לשתות הרבה כי כל הסיפורים שאני אלכוהוליסט, ואני לא, גרמו לי להרגיש רע עם עצמי".

כשאנו שומעים תירוצים כאלה משתיין, ברור לנו שאינם אלא תירוצים. איננו רואים באדם אלכוהוליסט מקור אמין לתובנות. אז מדוע אנו נותנים לגבר כעסן ושתלטן להיות הסמכות להתעללות בבנות זוג? המשימה הראשונה שלנו אפוא היא לפזר את מסך העשן האופף את הגבר המתעלל ולנסות להתבונן היטב במה שהוא עושה באמת.