כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    השקעות ערך

    לפני שבע שנים כאשר נוסד אתר קפה דה מרקר, ייסד מתי אלון את קהילת "השקעות ערך". הקהילה מיועדת לאנשים שמעוניינים להשקיע בצורה נבונה ביותר, להבין את השוק לעומק ובעצם להבין מה זה השקעות ערך. כמו כן הקהילה היא בית למשקיעים רבים שבו גם אתם תוכלו להעלות ולחלוק שאלות, תשובות, דעות, סקירות וניתוחים בכל הקשור בהשקעות ערך. תכנים שיווקים או תכנים שאינם קשורים בהשקעות ערך או טווח ארוך ימחקו!!! ***הקהילה אינה תחליף לקבלת יעוץ מקצועי בכל הקשור להשקעות, ומנהליה לא בעלי רשיון יעוץ או ניהול תיקים ***  

    שווקים פיננסיים

    חברים בקהילה (1670)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Daniel....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    oriat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ניר מושקוביץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לומפומפיר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אחר40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אפיקים38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aviav1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבי בלאו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יניב פיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    איך מחשבים שווי של וורנט?

    2/8/12 13:26
    1
    דרג את התוכן:
    2012-08-03 13:54:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    במהלך המשבר הכלכלי של 2008 הכריח הממשל האמריקאי את הבנקים הגדולים לקחת כספים על מנת לחזק את מאזניהם. הכספים הללו התקבלו בצורה של מניות בכורה נושאי ריבית נמוכה בשנים הראשונות, ואליהן משודכים וורנטים (כתב אופציה לטווח ארוך, 10 שנים במקרה שלנו).

    הוורנטים הפכו לכלי השקעה פופולרי מכיוון שהן מגדילות את הסיכוי ויכולות להקטין את הסיכון (זה ברור מדוע הן מגדילות את הסיכוי זה ברור, אבל שאלה לקוראים – מדוע וכיצד הן יכולות להקטין את הסיכון?).

    לאחר שהבנקים קנו את מניות הבכורה בחזרה מהממשל, הנפיק הממשל את הוורנטים לציבור והוורנט הפך למכשיר דרכו בוחרים משקיעים רבים בארץ להחשף לפיננסיות האמריקאיות.

     

    גרינבלאט כתב בעבר על איך לשערך וורנט, אבל משיחות עם אנשים אני חושב שמעט אנשים מכירים את דרך החישוב, ולכן בפוסט הזה חשבתי לדבר על איך משערכים וורנט.

     

    מצד אחד אני לא מעוניין לדבר באוויר, אבל מצד שני אני גם לא רוצה להיות ספציפי מדי לבנק מסוים, ולכן בחרתי בבנק הדמיוני סיטי-וולס-אוף-אמריקה כבסיס לדיון. המניה של הבנק שלנו נסחרת ב-30 דולר למניה והוורנט שלנו יפוג בעוד עשור עם מחיר פקיעה של 25$ למניה.

     

    להבדיל מאופציה רגילה, שמקובל לשערכה על ידי שימוש בנוסחת בלאק אנד שולס, ככול שהזמן לפקיעה של הוורנט ארוך יותר, כך הנוסחה של בלאק אנד שולס מאבדת משמעות. בוורנט כמו של הבנק שלנו, שיש עשור מלא לפקיעתו, שלושה חלקים מרכיבים את שוויו:

    1)       החלק הראשון הוא האינטואיטיבי שבין החלקים והוא נקרא "Intrinsic value" - זהו ההפרש בין מחיר הפקיעה של הוורנט ומחיר השוק של המניה. במקרה שלנו שווי הIntrinsic value הוא חמשת דולרים שבין מחיר המניה, 30$ ומחיר הפקיעה 25$.

    רוב האנשים מניחים שזהו השווי של הוורנט ושאם המניה שלנו תיסחר ב45$, שווי הוורנט יהיה 45 פחות מחיר הפקיעה של 25 – 20$ בסך הכל. ראשית אתן לכם אינטואיציה מדוע זה לא נכון ואז נעבור לשני החלקים השניים שמרכיבים את שווי הוורנט שיתנו הסבר יותר פורמאלי.  נניח ששוויו של וורנט היה מורכב *רק* מסעיף מספר 1 – בואו ונבדוק מה יקרה בתרחישים שונים (כאמור, רכשנו וורנט אחד ב5$ עם מחיר פקיעה של 25$ כאשר מחיר המניה היה 30$):

    א.       המניה עולה ל50$:

    1. רווח למחזיק המניה – 20$.
    2. רווח למחזיק הוורנט – 20$.

    ב.       המניה יורדת ל20$:

    1. הפסד למחזיק המניה – 10$.
    2. הפסד למחזיק הוורנט – 5$.

    ג.        החברה פושטת רגל והמניה יורדת ל-0$

    1. הפסד למחזיק המניה – 30$.
    2. הפסד למחזיק הוורנט – 5$

    אתם יכולים לראות שאם תמחור הוורנט היה כולל רק את חלק 1, לא הייתה סיבה לאיש להשקיע במניה, מפני שבעוד שה-downside גדול יותר במניה, ה-upside זהה בשניהם.

    אחרי  שהבנו אינטואיטיבית שהוורנט חייב להיות שווה יותר מההפרש בין מחיר המניה ומחיר הפקיעה, נעבור לשני החלקים האחרים.  מנקודת המבט של רוכש הוורנט, ניתן לתאר רכישת וורנט על הבנק שלנו כשקולה לפעולות הבאות:

    א.       לקיחת הלוואה נון-ריקורס של 30$ עם פרעון לעוד 10 שנים.

    ב.       רכישת המניה בתקבולים (30$).

    ג.        משכון המניה כערבון לבנק.

    ד.       תשלום כלשהו מראש (בדומה לתשלום מראש עבור קניה של וורנט)

    כעת, אם המניה תעלה ל-50$, המלווה יקבל בחזרה את הקרן של ההלוואה בשווי של 30$ ונשאר מראש עם 20$. לעומת זאת, אם המניה תרד ל20$, נודה לנותן ההלוואה ונחזיר לו את המניות כשההפסד שלנו יהיה רק מה ששילמנו מראש.

     

    אחרי שראינו שמבחינת הרוכש, סעיפים א'-ד' אכן שקולים לרכישה של וורנט, השאלה שעולה היא, למה שנמצא פראייר שייקח סיכון וילווה לנו נון-ריקורס לקנות מניות?!  הרי אם המניה תרד המלווה נותר עם ערבון שלא מכסה את ההלוואה.  התשובה היא שכחלק מהתהליך המדובר בסעיפים א'-ד', נוסיף לסעיף ד' תשלום לנותן ההלוואה בעבור אופציית פוט שתבטח את כספו.

    בדוגמא שלנו למשל קיבלנו הלוואה של 30$, אבל שילמנו עליה סכום כלשהו שהבנו שהוא חייב להיות גדול מ5$. נניח לצורך הדיון שהסכום הוא 10$. במצב כזה לנותן ההלוואה יש 20$ בסיכון (ההלוואה של ה30$ פחות ה10$ ששילמנו מראש) ולכן אנו נשלם לו בעבור אופציית פוט שתבטח אותו על ירידה של מעבר ל-20$ למניה, מה שיהפוך את העסקה לחסרת סיכון מבחינת המלווה.

    אז יצרנו מצב שכולם מרוצים – הלווה קיבל תנאים זהים לרוכש הוורנט והמלווה נתן הלוואה מובטחת, נכון? כמעט... שכחנו שעל הלוואה יש ריבית ובגלל שהחלק של הריבית אינו מובטח, המלווה יצפה שנשלם לו את כל הריבית מראש. סעיף ד כולל גם את התשלום מראש של הריבית בעבור ההלוואה.  ומה תהיה הריבית? ריבית חסרת סיכון, מכיוון שהקרן של המלווה מובטח על ידי אופציית הפוט ששילמנו עבורה.

     

    לסיכום ביניים, הנה שני החלקים החסרים בחישוב שווי הוורנט:

    2)       שווי הריבית - החלק הזה כולל את כל הריבית שצריך לקבל נותן ההלוואה מראש.

    3)       שווי אופציית פוט – הביטוח שלוקח ההלוואה משלם לנותן ההלוואה. מכיוון שאין ציטוט של אופציות פוט ל10 שנים, ניתן לקחת פרמיה מעל אופציית פוט לשנתיים עם מחיר הפקיעה המתאים.

     

    לשמחתנו, הממשל הציל את הבנק שלנו ויש לו וורנט סחיר, בואו ונחשב את שוויו של הוורנט לפי שלושת החלקים:

    1)       Intrinsic value – כפי שהוסבר מעלה, זהו החלק שבין מחיר השוק ומחיר הפקיעה, או 0 אם ההפרש שלילי (הוורנט "מחוץ לכסף"). במקרה שלנו זה 5$ (ההפרש בין מחיר השוק של המניה העומד על 30$ ומחיר הפקיעה העומד על 25$).

    2)       שווי הריבית – זהו החלק בו אנו משלמים ריבית מראש, בעבור הזכות ללוות את הכסף. ריבית חסרת סיכון ל-10 שנים עומדת על כ-1.5% ולכן ניקח ריבית של 1.5% לעשור על 30 דולר ונקבל 4.8$.

    3)       שווי אופציית הפוט – כאן נבדוק כמה עולה אופציית פוט לעוד שנתיים על המניה שלנו עם פקיעה ב-20$ (מחיר השוק הנוכחי של ה-30$ פחות ה10$ שכבר ראינו שיש לוורנט המורכב מהסעיפים הקודמים - $5+$4.8). להערכתי אופציית פוט כזו הייתה עולה בין 5% ל-10% מהמחיר, נניח 1.5$. זה יהיה המחיר של אופציה לשנתיים, אבל אנחנו רוצים אופציית פוט לעשור, ולכן סביר שצריך לקחת פרמיה של בין פי 2 לפי 3 – 4$ יהיה שווי סביר לדעתי.

    קיבלנו שאנו מצפים ששווי הוורנט יהיה 5$ בעבור ה-Intrinsic value ועוד 4.8$ בעבור הריבית על ההלוואה לעשור ועוד 4$ בעבור אופציית הפוט. סה"כ נצפה ששווי הוורנט יהיה כ-14$ בתנאים המתוארים.

     

    נעשה את אותו התרגיל כאשר הוורנט היה מחוץ לכסף - למשל, מחיר המניה עמד על 24$:

    1)       Intrinsic value  – 0$.

    2)       שווי הריבית – ניקח ריבית של 1.5% לעשור על 24 דולר ונקבל 3.85$.

    3)       שווי אופציית הפוט – כאן נבדוק כמה עולה אופציית פוט לעוד שנתיים על המניה שלנו עם פקיעה ב-16$ (מחיר השוק הנוכחי של ה-20$ פחות ה-4$ שכבר ראינו שיש לוורנט המורכב מהסעיף הקודם). להערכתי אופציית פוט כזו הייתה עולה כ-15% ממחיר הפקיעה, 2.5$. שוב, ניקח פרמיה של פי 2 – 5$ יהיה שווי סביר לדעתי.

     

    סה"כ קיבלנו ששווי הוורנט הינו כ-9$ ליחידה.

     

    כעת, נעשה את אותו התרגיל ונניח שהמניה תגיע ל-45$ בעוד שנתיים (יוותרו 8 שנים לפקיעה):

    1)       Intrinsic value – 20$.

    2)       שווי הריבית –ניקח ריבית של 1.5% לשמונה שנים על 45 דולר ונקבל 5.7$.

    3)       שווי אופציית הפוט – כאן נבדוק כמה עולה אופציית פוט לעוד שנתיים על המניה שלנו עם פקיעה ב-19$ (מחיר השוק הנוכחי של ה-45$ פחות ה-25$ שכבר ראינו שיש לוורנט המורכב מהסעיפים הקודמים - $5+$4.8). להערכתי אופציית פוט כזו הייתה עולה סביב ה-1$ או 1.5$. שוב, ניקח פרמיה של בין פי 2 לפי 3 – 3$ יהיה שווי סביר לדעתי.

     

    קיבלנו שאנו מצפים ששווי הוורנט יהיה 20$ על ה-intrinsic value ועוד 5.7$ בעבור הריבית על ההלוואה לעשור ועוד 3$ בעבור אופציית הפוט. סה"כ כ-29$ לוורנט.

     

    החור של המודל של גרינבלאט הוא שמחיר הפקיעה אינו משפיע על שווי הוורנט אם הוורנט מחוץ לכסף, אבל פרקטית זה לא מהותי לרוב הוורנטים בשוק, מכיוון שהמניות קרובות למחיר הפקיעה.

     

     

    אין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "איך מחשבים שווי של וורנט?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    3/8/12 11:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-03 11:43:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הי לירון, תודה על הפוסט מעניין מאד! שאלה: יש לך לינק למודל של גרינבלט? הערה: בפסקה שבה אתה מנסה להראות מדוע הוורנט צריכה להיות יקרה מההפרש בין מחיר המניה למחיר הפקיעה, חישובי ה-upside וה-downside שלך מוטעים לדעתי - צריך לחשב לא במספר דולרים, אלא באחוזים. לכן אם המניה ב-30, ומחיר הפקיעה הוא 25, והמניה עולה ל-40, ה-intrinsic value עולה ב-200%, והמניה רק ב-33%. הרווח למשקיע בוורנט גדול הרבה יותר (וכמובן במקרה של ירידה ההפסד יכול להגיע ל-100% בוורנט הרבה יותר בקלות).
    3/8/12 13:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-03 13:54:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ranmoshe 2012-08-03 11:43:40

    הי לירון, תודה על הפוסט מעניין מאד! שאלה: יש לך לינק למודל של גרינבלט? הערה: בפסקה שבה אתה מנסה להראות מדוע הוורנט צריכה להיות יקרה מההפרש בין מחיר המניה למחיר הפקיעה, חישובי ה-upside וה-downside שלך מוטעים לדעתי - צריך לחשב לא במספר דולרים, אלא באחוזים. לכן אם המניה ב-30, ומחיר הפקיעה הוא 25, והמניה עולה ל-40, ה-intrinsic value עולה ב-200%, והמניה רק ב-33%. הרווח למשקיע בוורנט גדול הרבה יותר (וכמובן במקרה של ירידה ההפסד יכול להגיע ל-100% בוורנט הרבה יותר בקלות).

     

     

    תודה רן.

     

    המודל מתוך הספר של גרינבלאט "You can be a stock market genius", שם ממש גרוע לספר שכן נותן ערך מוסף בדיוק בדברים כאלה. אם בכל זאת מעניין אותך רק המודל הזה, אז תחפש באינדקס LEAPS ו-Warrants ותקרא רק את העמודים הרלוונטיים.

     

    לגבי הupside והdownside - המטרה הייתה להראות שאתה מקבל את אותו הרווח בדולרים למרות שאתה מסכן רק 5$ ולא את כל ה30$, אתה אומר שהרווח באחוזים גדול יותר, אבל אז גם ההפסד באחוזים גדול יותר וזה מפספס את הנקודה שניסיתי להעביר.

    לדעתי השימוש בדולרים ולא באחוזים עוזרת להבין את היתרון הפוטנציאלי בוורנט דווקא לאנשים שחושבים שכל השקעה בLEAP או וורנט פסולה מיסודה מכיוון שאיננה שומרת על הקרן.  הדוגמא מאפשרת לראות שעל ידי ששמים הרבה פחות "קרן" דולרית אפשר לקבל את אותו ההחזר בדולרים ונכון שאם המניה תרד ל10$, ההפסד בוורנט יהיה 100% וההפסד במניה "רק" 66%, אבל כשבודקים דולרית מבינים בדיוק את הכח שהוורנט יכול לייצר.

    לכן לדעתי האחוזים מפספסים את הנקודה והדולרים מדגימים אותה יותר טוב.

     

    בכל מקרה, זו רק דעתי ואם יותר קל לך או לאחרים להבין זאת אחרת, אז אין בעיה.

     


    --
    בברכה,

    לירון מנור - מנהל קהילה

    הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Capra Capital - השקעות ערך גלובאליות (www.capra-capital.com) ואינו בעל רישיון ליעוץ השקעות ו/או ניהול תיקים. האמור בטור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
    אין לראות בתוכן זה או במניות המוזכרות משום המלצה להשקעה.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "איך מחשבים שווי של וורנט?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה