אז מה? יש לכם גבולות? ברור שיש. זהו מצב שבו אנחנו מגיעים לקצה.
מצב של דילמה שבו נדרשת קבלת החלטה. כזאת שלא קל לנו לקבל. לכולנו יש נטיה ללכת על איזשהו דפוס שבעזרתו אנחנו בוחרים.
יש שבודקים עניינית מה כדאי, מה תהיינה ההשלכות הנובעת מכך וכאלה. קצת מתמאטי. מין גישה מובנית ורציונאלית כזאת.
יש כאלה שמתייעצים, מנסים לקבל חיזוק מהמנוסים מהם. סוג של חוסר בטחון ורצון ללכת על הבדוק והבטוח.
יש שסומכים על האינסטינקט. אלה קלי החלטה הבטוחים בעצמם. אולי פזיזים ואולי טיפוסים של מהמר.
יש שהולכים על אינטואיציה, המחוברים לעצמם.
המאמינים מצייתים לצו האוטוריטה הקובעת עבורם.
ויש גם כאלה שלא מחליטים. אולי אין טעם, אולי הם משותקים או חרדים. אלה נותנים לחיים להחליט בשבילם. [הפאטאליסטים]
ויש גם כאלה שיש להם גבולות ברורים ונוקשים. מין ספר עזר של חוקים לא כתובים של עשה ואל תעשה. בד"כ אנחנו יורשים אותו. לפעמים בוחרים ולפעמים מעתיקים אפילו בלי לקרא. לספר החוקים הזה קוראים ערכים. מה שמחוץ לגדר זה מחוץ לתחום. פשוט.
מי שלא בוטח בעצם עמידותו בערכיו הנבחרים מקשיח וגם ממקש מסביב. שם שילוט [גבול לפניך] ואפשר לישון בשקט. טוב... בשביל לישון ממש בשקט כדאי לדאוג שגם הסביבה שלנו תכיר בגבולות האלו. קוראים לזה חינוך לערכים. ואז כשיש אחידות והסכמה [אפילו בכפיה אם חייבים] ובאמת אפשר להיות רגועים. אין כמו גטו.
והגבולות? זה משהו שכדאי שכל אחד יבדוק ע"י מתיחה.
הוספת תגובה על "יש גבול"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה