בת הזוג הקודמת שלו פגעה בו נוראות עד כדי שעכשיו יש לו בעיה עם נשים.

הוא גבר נפלא; זו אשמתה של הכלבה הזאת שהוא כזה. מתוך: "למה הוא עושה את זה?" מאת לנדי בנקרופט

כמו שראינו במקרה של פראן (ראו בבלוג) סיפורו המר של מתעלל על הרס רגשי מצד אשתו או חברתו לשעבר מותיר לעתים חותם רב־עָצמה על בת זוגו הנוכחית.

בגרסה הנפוצה ביותר הגבר מספר איך בת זוגו הקודמת בגדה בו, אולי אפילו עם יותר מגבר אחד, ושברה את לבו. אם שואלים אותו איך הוא גילה, הוא יענה ש"כולם" יודעים על זה או לחלופין ששמע מחברים. הוא עשוי גם להגיד "תפסתי אותה על חם", אבל אם לוחצים עליו לספר מה בדיוק הוא ראה, תכופות מתברר שהוא לא ראה מאומה או ראה אותה משוחחת עם גבר או נוסעת עם גבר ברכבו מאוחר בלילה ו"ברור לי מה היה שם". 

הוא עשוי לתאר פגיעות אחרות שבת הזוג הקודמת פגעה בו, לדוגמה: ניסתה לשלוט בו; לא הותירה לו שום חופש; ציפתה ממנו לשרת אותה ולכרכר סביבה; הסיתה את הילדים שלהם נגדו; ואפילו "הכניסה אותו לכלא" מתוך יצר נקמנות. בדרך כלל זה אינו אלא תיאור של ההתנהגות שלו, אבל הוא מייחס אותה לאישה כדי להציב את עצמו בעמדת הקרבן.

בדרך זו הוא יכול לזכות באהדתה של בת זוגו החדשה, בייחוד משום שנשים רבות כל כך, למרבה הצער, יודעות מה המשמעות של להיות קרבן להתעללות והן יכולת להזדהות עם המצוקה שלו.

הגבר המתעלל או השתלטן יכול לספק מגוון עשיר של תירוצים ממערכות יחסים קודמות. הוא שולט בחברויות של חברתו הנוכחית ומאשים אותה שהיא בוגדת בו כי "החברה הקודמת שלי בגדה בי המון פעמים ואני מאוד פגוע מזה. זו הסיבה שאני קנאי ולא יכול לסמוך עלייך".

הוא מגיב בהתפרצויות זעם כשהיא מבקשת ממנו לנקות אחרי עצמו כי "החברה שלי לשעבר שלטה בכל צעד שלי ולכן אני מתפוצץ מכעס כשאני מרגיש שאת אומרת לי מה לעשות".

הוא מנהל רומנים משלו או שומר על כמה מערכות יחסים מהצד כי "כל כך נפגעתי בפעם הקודמת שאני ממש מפחד ממחויבות, ואני רוצה לשמור על הקשרים שלי עם נשים אחרות".

הוא יודע להתאים תירוץ לכל אחד מדפוסי ההתנהגות השתלטנית שלו.

בעניין אמירות של גבר כועס או שתלטן על נשים קודמות בחייו אני ממליץ ליישם את העיקרון הזה: אם נשים אחרות משמשות תירוץ שלו להתעלל בך, הוא מסלף את המציאות.

גבר שבאמת ובתמים נפגע במערכת יחסים עם אישה לא ישתמש בחוויה הזאת כתירוץ לפגוע באחרת.

חשבי לרגע על מצב הפוך: האם אי פעם שמעת על אישה הטוענת שהסיבה להתנכלות הכרונית שלה בבן זוגה היא שהגבר הקודם שלה התעלל בה?

ב־ 15 השנים שאני עוסק בתחום ההתעללות, לא נתקלתי מעולם בתירוץ כזה. ודאי שנתקלתי במקרים שהאישה התקשתה לסמוך על גבר אחר לאחר שעזבה גבר מתעלל, אבל יש הבדל מכריע: ניסיון העבר שלה עשוי להסביר כיצד היא מרגישה, אבל הוא אינו מצדיק את ההתנהגות שלה.

וזה נכון גם לגברים.

כאשר מטופל שלי מאשים מערכת יחסים קודמת בהתנהגות אכזרית או שתלטנית שלו בהווה, אני מתערב ומציג לו כמה שאלות: "האם בת זוגך הקודמת אמרה לך אי פעם שהיא מרגישה שאתה רודה בה או מאיים עליה? מה היה הצד שלה בסיפור? האם אי פעם הרמת עליה יד? האם היא ביקשה אי פעם צו הרחקה?" עד שהוא עונה על כל השאלות אני כבר

מקבל בדרך כלל מושג על מה שהתרחש שם: הוא התעלל גם באישה הזאת.

זה בסדר להשתתף בצערו של גבר על חוויה קשה שעבר עם בת זוג קודמת, אבל ברגע שהוא משתמש בה כתירוץ ליחס לא ראוי כלפייך, אל תאמיני לשום דבר ממה שהוא מספר לך על מערכת היחסים ההיא וראי בכך סימן ליחס הבעייתי שלו כלפי נשים. אתרי את בת הזוג הקודמת שלו ודברי אתה בהקדם האפשרי, אפילו אם את שונאת אותה. גבר מתעלל מסוגל להתנכל בבנות זוג שוב ושוב ובכל פעם להאמין שכל הבעיות הן באשמת האישה ושהוא הקרבן האמיתי.

בין שהוא מציג עצמו כקרבן של בת זוגו הקודמת ובין שהוא מציג את עצמו כקרבן של הוריו, מטרתו הלא בהכרח מודעת של המתעלל היא לנצל את החמלה שלך כדי לחמוק מהתמודדות עם הבעיה שלו.