[
זוגיות/אהבה/יחסים/קשר/תקשורת,
התעללות רגשית ]
מיתוס מספר 4:הוא שומר את הרגשות שלו בפנים, והם מצטברים עד שהוא מתפרץ. הוא צריך לפתח מודעות לתחושות שלו וללמוד להביע אותן כדי למנוע את ההתפרצויות האלה.
(מתוך: "למה הוא עושה את זה?" לנדי בנקרופט. בהוצאת ספריית הפועלים)
"עמיתיי ואני מכנים את האמונה הזאת "תיאוריית הדוּד הגברית". הרעיון הוא שאדם יכול לסבול כמות מוגבלת של כאב ותסכול מצטברים. אם אין פורקן מדי פעם, אין מנוס שתתרחש תאונה רצינית — קצת כמו בסיר לחץ. למיתוס הזה גרעין של אמת, משום שידוע לכול שגברים רבים כולאים את רגשותיהם. כיוון שרוב המתעללים הם גברים, זה נראה הגיוני.
אבל ההסבר הזה אינו הגיוני: רוב המטופלים שלי אינם אנשים שמדחיקים במיוחד את רגשותיהם. למעשה, רבים מהם מביעים את רגשותיהם יותר מגברים לא מתעללים. במקום לשמור הכול בפנים, הם בעצם נוטים לעשות ההפך: הם מייחסים חשיבות מוגזמת לרגשותיהם,והם מדברים עליהם ומחצינים אותם בלי סוף עד שבנות זוגם וילדיהם כבר מותשים.
רגשותיו של גבר מתעלל מסוגלים למלא את כל הבית. כשהוא מרגיש רע, הוא חושב שחייהם שלכל בני הבית האחרים צריכים להיעצר עד שמישהו יתקן את המצוקה שלו. משברים בחיי האישה, מחלות של הילדים, ארוחות, ימי הולדת — מאומה אינו חשוב כמו רגשותיו.
הבעיה של הגבר המתעלל איננה שהוא לא מחובר לרגשות שלו, אלא שהוא מנותק מרגשותיהם של בת זוגו וילדיו. על הרגשות האלה יש לו מושג קלוש; אליהם הוא צריך"להתחבר". בעבודת הייעוץ שלי אני צריך תכופות להסיט את השיחה עם המטופלים מנושא הרגשות שלהם לעבר שיחה על דרך המחשבה שלהם (כולל דרך ההתייחסות שלהם לרגשות של בת הזוג). המטופלים מנסים להחזיר את הכדור למגרש המוכר והנוח להם, שבו עולמם הפנימי הוא הדבר היחיד שחשוב.
במשך עשרות שנים ניסו מטפלים רבים לעזור לגברים מתעללים להשתנות באמצעות זיהוי 42 רגשותיהם והבעתם. אולם הגישה המוטעית הזאת, שנובעת מכוונות טובות, רק מזינה את ההתמקדות האנוכית של המתעלל בעצמו ומחזקת דפוס מרכזי בהתעללות שלו.
אחת הסיבות שאולי תתפתי לאמץ את "תיאוריית הדוּד" היא שאת עשויה להבחין בדפוס שבו בן זוגך נהיה יותר ויותר מכונס בעצמו, מדבר פחות ופחות ומבעבע לאטו עד להתפרצות געשית של צעקות, השפלות וכיעור. זה נראה כמו התפרצות רגשית, וטבעי שתניחי שזו אכן התפרצות.
אבל המתח הגובר וההצטברות דמויָת סיר הלחץ של רגשותיו מוּנעים בעצם מהיעדר האמפתיה שלו לרגשות שלך וממערכת של תפיסות שנבחן בהמשך. והוא מתפרץ כשהוא מרשה לעצמו להתפרץ."
הוא מרשה לעצמו!
תחושת זכויות היתר, אמרנו? גישת ה"מגיע לי" אמרנו?
הוספת תגובה על "מיתוס מספר 4: הוא שומר את הרגשות שלו בפנים, והם מצטברים עד שהוא מתפרץ.הוא צריך לפתח מודעות לתחושות שלו.."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה