כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    פורום

    הצעות חקיקה, פסיקה וסיעור מוחות

    פורום המוקדש לסיעור מוחות בענייני הצעות חוק, חוקים ופסיקה יש חוק שחסר ? כאן המקום להציע אותו. יש הצעת חוק טובה/רעה/נפלאה זה המקום להציג אותה. יש פסיקה שכדאי לדעת עליה, לטוב ולרע, כאן המקום לדיון.

    חברים בקהילה (3686)

    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . ארז .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד ועוד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בני דון-יחייא
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ~בועז22~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אס לב אדום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שלמיל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פירוק שיתוף בין בני זוג

    19/8/12 15:44
    13
    דרג את התוכן:
    2012-12-30 11:39:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ פירוק שיתוף בין בני זוג, פירוק שיתוף, ידועים בציבור, גירושין, חלוקת רכוש, דירת מגורים ]

     

    בתמש 58332/07 א.ב נ' ד.ג (ענייני משפחה - תל-אביב-יפו, פאול שטרק) מיום 30/07/2012 (מתוך הפדאו"ר) נדרש כבוד בית המשפט להכריע בתביעותיהם של בני זוג נשואים, אשר חיו יחדיו לפני כן במשך 8 שנים כידועים בציבור.

     

    האם היו או לא היו בני הזוג הנ"ל ידועים בציבור, זאת על ביהמ"ש לקבוע מתוך העובדות אשר הצטברו בפניו.

     

    "בית המשפט לענייני משפחה קבע כי התקיימה הפרדה רכושית מלאה בין בני זוג במשך התקופה שבה חיו כידועים בציבור טרם נישואיהם." מכאן נגזר אף פסק הדין.


    לי נראה, כי בית המשפט חשב בינו לבינו מה יהיה פסק הדין הצודק ומתוך תפיסת הצדק שלו, פסק את פסיקתו. גם בעיני פסק הדין אכן צודק, אבל משפטית, הוא לא לגמרי נכון זאת כפי שעולה מן העובדות אשר הוצגו בו.

     

    מדובר בבני זוג בפרק ב' לחייהם. כל אחד מהם הגיע לקשר עם רכוש הכולל אף דירות. לשני בני הזוג, ילדים.

     

    בפסק הדין נקבע כי :"במהלך חייהם המשותפים, חיו הצדדים ברמת חיים גבוהה, כאשר הבעל מימן חלק גדול מההוצאות השוטפות. בתחילה חיו בני הזוג בדירה בבעלות הבעל בחיפה, אך כשנה לפני נישואיהם חיו בני הזוג בשני בתים לסירוגין, הן בדירת הבעל בחיפה והן בדירתו בתל אביב." – קביעה כזו, מעידה על פניה כי בני הזוג חיו בשיתוף מה שסותר את הקביעה כי לא התקיים ביניהם כל שיתוף.

     

    "כחודש לאחר הנישואים, רכשו בני הזוג יחד מגרש עליו בנו בית, כאשר האישה התחייבה לשני שליש מהמשכנתא שנלקחה עבורו והבעל התחייב לשליש. לצורך מימון חלק מהרכישה מכרה האישה אחת מהדירות בבעלותה. לאחר שבני הזוג נפרדו, העבירה האישה את כל חפציה וחלק מחפצי בעלה, מדירת המגורים בחיפה לבית המשותף, לאחר שנוכחה כי הבעל אינו מעוניין לגור עמה בבית."

     

    האישה ביקשה כי בית המשפט יורה לבעל להשיב לה מחצית מעלות שיפוץ אחת מהדירות בבעלותו, בה התגוררו לסירוגין בחלק מהתקופה, ועליית ערך הנכס. כמו כן, ביקשה להורות על בעלותה בבית המשותף, ולהורות על שיתוף מחצית מהזכויות הסוציאליות של הבעל. עוד היא תבעה מחצית מתמורת מכירתן של שתי דירות בבניין אותו בנה הבעל וחצי מערכו של רכב הרשום על שם הבעל. כל זאת מתחילת הקשר ועד למועד הגשת התביעה שהוא מועד הקרע בין הצדדים.

     

    בנוסף, היא תבעה תשלום מזונות אישה עבור כל התקופה.

     

    "לטענת הבעל, לאחר פירוד הצדדים האישה הערימה עליו קשיים לאחר שביקש את פינויה מהדירה שבבעלותו לצורך השכרתה. בין היתר סירבה לפנות מחסן הצמוד לדירה, דבר שגרם לו לפנות את המחסן בעצמו ולהעביר את תכולתו למחסן אחר בתשלום. עוד טען כי האישה רקמה קשרי ידידות עם שוכרי הדירה והם מסרו לה את כל השיקים הדחויים שהיו לפקודתו, והיא מצידה סירבה להעבירם לידיו."

     

    לאור האמור תבע הבעל כי בית המשפט יורה לאישה לפנות את כל חפציה מהמחסנים ויחייב אותה בדמי שימוש ראויים עד לפינויים, וכן יחייב אותה בכל נזק שיגרם לו מאי קבלת דמי השכירות בגין ההמחאות המוחזקות בידיה. עוד ביקש הבעל כי בית המשפט יורה על פירוק שיתוף הבית המשותף ומכירתו, ויחייב את האישה להחזיר לידיו את כל תשלומי המשכנתא ששילם במקומה, לשאת בתשלום 2/3 מחשבונות הבית עד למכירתו, לחייב אותה לשלם לבנק למשכנתאות 2/3 מהחזרי המשכנתא החודשיים עד למכירת הבית והחזר כל החוב לבנק.

     

    "כב' השופט פ' שטרק קבע כי עצם העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור לפני נישואיהם, אינה מקנה לאישה זכות אוטומטית לשיתוף בנכסי הבעל עבור תקופה זו, אלא הדבר יוכרע על פי כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים. זאת, לאור ההלכה לפיה הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו להוכיח כוונת שיתוף, הוא כבד יותר מהנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי. לדעת בית המשפט, על פי הראיות בתיק ניתן להתרשם כי למרות שהצדדים חיו יחד וניהלו משק בית משותף, מתחילת דרכם חלה ביניהם הפרדת רכוש מוחלטת, ללא קשר לשאלה על מי מהצדדים נפל נטל תשלומי המחייה במהלך השנים. בית המשפט ציין כי הצדדים לא ניהלו חשבון בנק משותף, האישה לא השתמשה בכרטיסי אשראי השייכים לבעל ולהיפך, ונראה כי כל אחד שמר על פרטיותו הכלכלית. בנוסף, בשום שלב בקשר הצדדים לא ערכו כל הסכם לקביעת ההסדרים הכספיים והרכושיים בניהם. אשר לעלויות שיפוץ הדירה שהאישה עותרת למחציתם, נקבע כי היא לא הגישה לבית המשפט ראיות אודות השתתפותה בשיפוץ או הוצאות שנטלה בהן בהקשר זה. לפיכך, לא ניתן לקבוע את חלקה בעלויות השיפוץ, וכן לא ניתן לקבוע את חלקה בעליית ערך הנכס והשבחתו. מכל האמור הגיע בית המשפט למסקנה כי אין להחיל את הילכת השיתוף בין הצדדים עבור התקופה בה היו ידועים בציבור. אשר לתקופה בה היו בני הזוג נשואים, נקבע כי יש להחיל על העניין את תיקון 4 לחוק יחסי ממון לפיו צדדים שטרם התגרשו והם פרודים במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים תהיה לכל אחד מבני הזוג זכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 לחוק. נקבע, כי לא ניתן לקבוע קיומה של כוונת שיתוף בין הצדדים לגבי דירת הבעל בה התגוררו בחיפה, שכן לדעת בית המשפט, על אף שדובר ב"דירת מגורים" לגביה נקבע בפסיקה כי היא גולת הכותרת של התא המשפחתי, הרי שלא התקיים בין בני הזוג תא משפחתי של ממש. זאת, משום שמדובר בנישואים ב"פרק ב'" של שני אנשים מבוגרים, שכל אחד מהם נכנס לקשר עם רכוש בבעלותו וקיימו ביניהם הפרדת רכוש מוחלטת. כמו כן, סבר בית המשפט כי טענת האישה לבעלות במחצית מהדירה אינה מתיישבת עם הסכמתה לפנות את הדירה עם הפרידה, שהרי אם סברה כי היא זכאית לזכויות בה, לא היה עליה להסכים לפנותה ולכל הפחות היתה צריכה לערוך הסכם עם בעלה על זכויותיה בנכס. משלא עשתה כן, קבע בית המשפט, אין לה אלא להלין על עצמה ולפיכך אין לה זכויות בדירה זו.

     

    אשר לבית המשותף, נקבע כי לגביו אכן התקיימה בין הצדדים כוונת שיתוף, ועל כן יש לפעול לפירוק השיתוף בנכס על פי חלקו של כל צד. לאור האמור הורה בית המשפט על מינוי כונס נכסים ומכירת הבית, כאשר התמורה מהמכירה תתחלק בין בני הזוג לאחר ניכוי הוצאות ומשכנתא, על פי חלקו של כל אחד. עוד נקבע, כי על האישה לשלם את כל תשלומי המשכנתא על פי התחייבותה בחלק היחסי של 2/3, והן עליה לשאת בחוב משכנתא לבנק, ככל שזה קיים. כמו כן, האישה תחזיר לידי הבעל את כל תשלומי המשכנתא ששילם במקומה, ותישא ב 2/3 מחשבונות וחובות הבית עד למכירתו.

     

    ביחס לזכויות הסוציאליות, ... הורה בית המשפט למנות אקטואר מומחה אשר ישום את שווי הנכסים ויחווה דעתו, ולאורה תחולק התמורה שתיקבע בחלקים שווים בין הצדדים, עבור התקופה שבין הנישואין ועד למועד הקרע בין הצדדים, קרי יום הגשת התביעה. עוד נקבע כי האישה תפנה את כל חפציה מהמחסנים ותשיב לבעל את התמורה מהמחאות השכירות שקיבלה.

     

    בנוגע לחיוב במזונות אישה, קבע בית המשפט כי האישה אינה זכאית להם עבור התקופה בה היו ידועים בציבור, שכן צוין כי החיוב במזונות הוא לשם דמי הסתגלות ושיקום, ואילו האישה הינה בעלת נכסים ויכולת כלכלית עצמאית ונפרדת. עם זאת, נקבע כי יש לחייב את הבעל במזונות עבור תקופת נישואי בני הזוג שארכה כשלוש שנים. לדעת בית המשפט, אילו היה הבעל מגיש תביעת גירושין, היה יכול הדבר להוביל לפסילת מזונותיה של האישה במקרה שבו הייתה מסרבת לקבל גט, אולם משלא פעל כך יש לחייבו במזונותיה ע"ס 2,000 ₪ לחודש עבור שלוש שנים."

     

    מה שלי לא ברור הוא, כיצד קובע כבוד בית המשפט בנשימה אחת, שמדובר בידועים בציבור ובאותה נשימה הוא קובע כי חלה הפרדה רכושית בין בני הזוג בהיותם ידועים בציבור. מן העובדה שהצדדים התגוררו בדירות הבעל (בחיפה ובת"א) והבעל פרנס את שניהם, כל זאת בטרם נישאו, כבר עולה שיתוף רכושי, שאחרת כל אחד היה מתגורר בדירתו ומפרנס את עצמו מכספיו הוא. כמו כן, כבוד ביהמ"ש קובע, כי העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור לא מקנה להם זכויות, אלא אם יוכח שיתוף ביניהם. לדעתי, מה שיותר מדויק משפטית לומר הוא, שאם לא הוכח שיתוף בין בני הזוג, הם לא יוכרו כידועים בציבור ולא להיפך.

     

    זאת ועוד, מוסרית ערכית אני לא מבינה, למה אנשים המחזיקים כל אחד לחוד בבעלות על רכוש הכולל דירות, צריכים להתקוטט בצורה כזו, כדי לנסות ולהרוויח עוד ועוד. יסתפק כל אחד ברכושו הוא וילכו איש איש לדרכו.

     

    כבוד ביהמ"ש הגיע לתוצאה צודקת בעיני בעניין הרכוש, אבל הוא היה צריך להגיע אליה בדרכים משפטיות יותר מדויקות.

     

    מה דעתכם חברים על פסק הדין, משפטית וערכית?


    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פירוק שיתוף בין בני זוג"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    19/8/12 15:52
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 15:52:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * לדעתי, למה לפרק אם אפשר לא לבנות מתחילה בניין שסופו יתכן, אבל מה אני מבין בזה לא למדתי משפטים:) יפה ומעניין שבוע נפלא רק טוב והרבה

    --
    לא איכפת לי מה תכתוב עלי, כל זמן שתאית את שמי נכון
    19/8/12 16:16
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 16:16:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מצטרף לדעתך , כי השופט החליט מתוך חלוקה צודקת גם אם היא במקרים מסוימים נוגדת את רוח החוק.

    --
    יונה קירשנבאום
    סוכן הביטוח האישי שלכם
    19/8/12 16:16
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 16:16:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1. כיצד קובע כבוד בית המשפט בנשימה אחת, שמדובר בידועים בציבור ובאותה נשימה הוא קובע כי חלה הפרדה רכושית בין בני הזוג בהיותם ידועים בציבור. מן העובדה שהצדדים התגוררו בדירות הבעל (בחיפה ובת"א) והבעל פרנס את שניהם, כל זאת בטרם נישאו, כבר עולה שיתוף רכושי, שאחרת כל אחד היה מתגורר בדירתו ומפרנס את עצמו מכספיו הוא. כמו כן, כבוד ביהמ"ש קובע, כי העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור לא מקנה להם זכויות, אלא אם יוכח שיתוף ביניהם. לדעתי, מה שיותר מדויק משפטית לומר הוא, שאם לא הוכח שיתוף בין בני הזוג, הם לא יוכרו כידועים בציבור ולא להיפך.

     

     

    2. זאת ועוד, מוסרית ערכית אני לא מבינה, למה אנשים המחזיקים כל אחד לחוד בבעלות על רכוש הכולל דירות, צריכים להתקוטט בצורה כזו, כדי לנסות ולהרוויח עוד ועוד. יסתפק כל אחד ברכושו הוא וילכו איש איש לדרכו.

    1. גם לי לא ברור.

    הייתי זוקף זאת לחובת אי הידע שלי בתחום - לולא הודית שגם את לא מבינה.

    מעבר לכך, לעניות דעתי, אם הגב' מכרה דירה ולקחה על עצמה 2/3 משכנתא - אז היא תרמה לנכסים המשותפים יותר. לא מגיע לה עונש על כך בצורת המשך תשלום שני שליש. אבל כאן אני נזהר. אולי מדובר בהלכה מושרשת.

     

    2. נראה לי, ואני מנחש, שהעובדה שמייד לאחר הנישואין מוותר הבעל על תשע שנות שיתוף ונוטש את האשה - הרי היא פגועה עד עמקי נשמתה, או מכל מקום, פגועה מספיק כדי שתרצה למרר את חייו.

    אם הסיבה אחרת, אז זו לא שאלה מוסרית וערכית (כי מוסרית וערכית אין שאלה בכלל). זו שאלה של אופי.

    אם נבדוק את הממוצע האנושי, הרי שהכתוב בברית החדשה מכוון לאחרית הימים. בינתיים - לא הענווים יורשים את הארץ.

    19/8/12 16:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 16:44:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אריאל, חיפה 2012-08-19 16:16:53

    1. כיצד קובע כבוד בית המשפט בנשימה אחת, שמדובר בידועים בציבור ובאותה נשימה הוא קובע כי חלה הפרדה רכושית בין בני הזוג בהיותם ידועים בציבור. מן העובדה שהצדדים התגוררו בדירות הבעל (בחיפה ובת"א) והבעל פרנס את שניהם, כל זאת בטרם נישאו, כבר עולה שיתוף רכושי, שאחרת כל אחד היה מתגורר בדירתו ומפרנס את עצמו מכספיו הוא. כמו כן, כבוד ביהמ"ש קובע, כי העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור לא מקנה להם זכויות, אלא אם יוכח שיתוף ביניהם. לדעתי, מה שיותר מדויק משפטית לומר הוא, שאם לא הוכח שיתוף בין בני הזוג, הם לא יוכרו כידועים בציבור ולא להיפך.

     

     

    2. זאת ועוד, מוסרית ערכית אני לא מבינה, למה אנשים המחזיקים כל אחד לחוד בבעלות על רכוש הכולל דירות, צריכים להתקוטט בצורה כזו, כדי לנסות ולהרוויח עוד ועוד. יסתפק כל אחד ברכושו הוא וילכו איש איש לדרכו.

    1. גם לי לא ברור.

    הייתי זוקף זאת לחובת אי הידע שלי בתחום - לולא הודית שגם את לא מבינה.

    מעבר לכך, לעניות דעתי, אם הגב' מכרה דירה ולקחה על עצמה 2/3 משכנתא - אז היא תרמה לנכסים המשותפים יותר. לא מגיע לה עונש על כך בצורת המשך תשלום שני שליש. אבל כאן אני נזהר. אולי מדובר בהלכה מושרשת.

     

    2. נראה לי, ואני מנחש, שהעובדה שמייד לאחר הנישואין מוותר הבעל על תשע שנות שיתוף ונוטש את האשה - הרי היא פגועה עד עמקי נשמתה, או מכל מקום, פגועה מספיק כדי שתרצה למרר את חייו.

    אם הסיבה אחרת, אז זו לא שאלה מוסרית וערכית (כי מוסרית וערכית אין שאלה בכלל). זו שאלה של אופי.

    אם נבדוק את הממוצע האנושי, הרי שהכתוב בברית החדשה מכוון לאחרית הימים. בינתיים - לא הענווים יורשים את הארץ.

     

     

    אתחיל מהסוף, פגועה או לא, זה לא מה שאמור לקבוע את מידת הניסיון שלה לחמוס רכוש לא לה ואולי כן, בדיוק כפי שכתבת - האופי כן קובע, אבל גם הערכים והמוסריות של אותו אדם, קובעים את התנהגותו.

     

    בנוגע לפסק הדין, אם הוכח כי האישה התחייבה לשלם שני שליש מהמשכנתא, היה צורך לברר למה היתה התחייבות כזו ויתכן כי היא תהיה חייבת לכבד את התחייבותה (ראה להלן). יש להניח כי היא תקבל גם 2/3 מהזכויות בבית וכפי שקבע השופט : "התמורה מהמכירה תתחלק בין בני הזוג לאחר ניכוי הוצאות ומשכנתא, על פי חלקו של כל אחד." כך שהאישה לא נענשת כאן, היא רק תשלם על פי החלק בגינו התחייבה וכפי הנראה גם תקבל חלק גדול יותר מהתמורה בגין הבית, אלא אם הבעל מראש השקיע הרבה יותר ולכן היא התחייבה לשלם 2/3 מהמשכנתא והחלוקה תהיה שווה.

     

    בכל מקרה, ההלכה כפי שנקבעה בכמה וכמה פסקי דין ובפסק דין דקר בכלל זה היא לא בדיוק כזו והיא קובעת כי :

     

    טענת המשיב היא, כי הוא תרם את חלק הארי של הכספים לרכישת הדירה. גם אם נכונה טענה זו, אין די בכך כדי לשלול את זכויותיה של המערערת. כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר, שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני, כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר. תרומה כזו קשורה עם הנישואין, והיא מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני-זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה. בע"א 14/74 [3], בעמ' 161-162, נאמרו בעניין זה, מפי השופט קיסטר, הדברים הבאים:ב


    "במצב זה של הראיות ונוכח נימוקיה של השופטת המלומדת ושל חברי השופט כהן אין להרבות בדברים על כך שאין כל בסיס לטיעונו של המערער לבעלותו על מחצית הבית. בין אם הוציא כסף לרכישת כל 4/10מן הרכוש ובין אם לאו, הרי הסכימו בני-הזוג שרק חלק זה יירשם על שם שניהם בחלקים שווים, היינו, 2/10מן הנכס לכל אחד מהם. אשר לשאר הרכוש, אין כל יסוד לומר שהחסויה, שהיא אם לילדים ושחלק מן הרכוש בא לה מבעלה הראשון, תסכים להעביר על שמו מחצית מאותו רכוש. אילו היתה רוצה בכך, היתה נוהגת כמו שנהגה בהעברת המחצית מ- 4/10הנ"ל".

     

    משמע : ההלכה היא שאם בני זוג רשמו דירה ע"ש שניהם בחלקים שווים, לא ניתן לחזור ולדון בעניין מי שילם יותר. יש לחלק את הדירה בחלקים שווים, אלא אם הצדדים עשו הסכם מפורש ביניהם ורשמו את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בחלקים שונים. 

     

     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    19/8/12 16:53
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 16:53:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    .

    ''

    שלום לכולם.

    אמנע כרגע מלהתייחס לנושא המדובר - מתוך כבוד והערכה לתוכן הדיון שהעלת.

    לצערי,

    היה זה מסע של תלאות להגיע לדיון שלך -

    קפה דמרקר בימים האחרונים בעיקר - מקשה על הגלישה החלקה והנעימה,

    והזמן היקר שנלקח ממני (בודאי גם מחברים נוספים), הוא ארוך, מייגע וממושך.

    .

    לכן, ובהתאם להנ"ל,

    בחרתי לככב לך ולחבריך - שעשו את המאמץ לקחת חלק בדיון המיוחד שהעלת כאן.

    .

    ''

    מברכת את כולנו בשנה טובה ומופלאה.

    ושהקפה שלנו..   ישתבח בטעמו.

    .

    http://cafe.themarker.com/image/2423916/


    --
    המחשבה ללא מעשה,
    היא כמו מלך ללא מלכות.
    19/8/12 19:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 19:49:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הגיון בריא !
    19/8/12 22:17
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-19 22:17:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תודה יעל...

    --
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1099271
    שיר שכתבתי...
    20/8/12 07:28
    1
    דרג את התוכן:
    2012-08-20 07:59:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כפי שאני יודע סטטוס זוגי של "ידועים בציבור" מבוסס על ניהול משק בית משותף. אם השופט טוען שאין ניהול משק משותף, איך ייתכן שהם ידועים בציבור ? אומנם נעשה פה צדק כי לפי תיאור המצב בפועל הם כן ידועים בציבור, אבל השופט לא עיקבי בפסק הדין ....


    --
    I'm nobody. Nobody is perfect. Therefore I'm perfect
    20/8/12 10:15
    1
    דרג את התוכן:
    2012-08-20 12:48:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1. יכול להיות שמה ששיבש על השופט את תפיסצת המציאות הוא האמור כאן

     

    בפסק הדין נקבע כי :"במהלך חייהם המשותפים, חיו הצדדים ברמת חיים גבוהה, כאשר הבעל מימן חלק גדול מההוצאות השוטפות. בתחילה חיו בני הזוג בדירה בבעלות הבעל בחיפה, אך כשנה לפני נישואיהם חיו בני הזוג בשני בתים לסירוגין, הן בדירת הבעל בחיפה והן בדירתו בתל אביב." 

     

    שני הבתים לסרוגין היו שניהם של הבעל ומכאן שלא היתה אמורה להיות לכאורה נפקות לזה שהם חיו בדירה אחת או בשתיים - אבל שני בתים זאת כנראה ההתניה הפבלובית של הפרדת רכוש.

     

    2. אני מסכימה עם אריאל שהשופט הפך את הסדר הלוגי של הדברים.

     

    3. העובדה שהאשה פינתה את הדירה שהיא לא גרה בה ולא עשתה בה "צומוד" כמנהג גוברין יהודאין- פעלה לרעתה במדינה שמקדשת את החזקה בפועל על פני הזכות המשפטית.

    20/8/12 11:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-20 11:22:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה על תשומת ה''

    יונה


    --
    שאול נמרי
    shaul.nameri@gmail.com
    0774-30-50-30\
    20/8/12 12:01
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-20 12:01:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    זאת ועוד, מוסרית ערכית אני לא מבינה, למה אנשים המחזיקים כל אחד לחוד בבעלות על רכוש הכולל דירות, צריכים להתקוטט בצורה כזו, כדי לנסות ולהרוויח עוד ועוד. יסתפק כל אחד ברכושו הוא וילכו איש איש לדרכו. - זה הכי נכון. זה לא הרכוש, אלו רגשות שפורצים.
    20/8/12 12:17
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-08-20 12:17:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד יעל גיל 2012-08-19 16:44:48

    צטט: אריאל, חיפה 2012-08-19 16:16:53

    1. כיצד קובע כבוד בית המשפט בנשימה אחת, שמדובר בידועים בציבור ובאותה נשימה הוא קובע כי חלה הפרדה רכושית בין בני הזוג בהיותם ידועים בציבור. מן העובדה שהצדדים התגוררו בדירות הבעל (בחיפה ובת"א) והבעל פרנס את שניהם, כל זאת בטרם נישאו, כבר עולה שיתוף רכושי, שאחרת כל אחד היה מתגורר בדירתו ומפרנס את עצמו מכספיו הוא. כמו כן, כבוד ביהמ"ש קובע, כי העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור לא מקנה להם זכויות, אלא אם יוכח שיתוף ביניהם. לדעתי, מה שיותר מדויק משפטית לומר הוא, שאם לא הוכח שיתוף בין בני הזוג, הם לא יוכרו כידועים בציבור ולא להיפך.

     

     

    2. זאת ועוד, מוסרית ערכית אני לא מבינה, למה אנשים המחזיקים כל אחד לחוד בבעלות על רכוש הכולל דירות, צריכים להתקוטט בצורה כזו, כדי לנסות ולהרוויח עוד ועוד. יסתפק כל אחד ברכושו הוא וילכו איש איש לדרכו.

    1. גם לי לא ברור.

    הייתי זוקף זאת לחובת אי הידע שלי בתחום - לולא הודית שגם את לא מבינה.

    מעבר לכך, לעניות דעתי, אם הגב' מכרה דירה ולקחה על עצמה 2/3 משכנתא - אז היא תרמה לנכסים המשותפים יותר. לא מגיע לה עונש על כך בצורת המשך תשלום שני שליש. אבל כאן אני נזהר. אולי מדובר בהלכה מושרשת.

     

    2. נראה לי, ואני מנחש, שהעובדה שמייד לאחר הנישואין מוותר הבעל על תשע שנות שיתוף ונוטש את האשה - הרי היא פגועה עד עמקי נשמתה, או מכל מקום, פגועה מספיק כדי שתרצה למרר את חייו.

    אם הסיבה אחרת, אז זו לא שאלה מוסרית וערכית (כי מוסרית וערכית אין שאלה בכלל). זו שאלה של אופי.

    אם נבדוק את הממוצע האנושי, הרי שהכתוב בברית החדשה מכוון לאחרית הימים. בינתיים - לא הענווים יורשים את הארץ.

     

     

    אתחיל מהסוף, פגועה או לא, זה לא מה שאמור לקבוע את מידת הניסיון שלה לחמוס רכוש לא לה ואולי כן, בדיוק כפי שכתבת - האופי כן קובע, אבל גם הערכים והמוסריות של אותו אדם, קובעים את התנהגותו.

     

    בנוגע לפסק הדין, אם הוכח כי האישה התחייבה לשלם שני שליש מהמשכנתא, היה צורך לברר למה היתה התחייבות כזו ויתכן כי היא תהיה חייבת לכבד את התחייבותה (ראה להלן). יש להניח כי היא תקבל גם 2/3 מהזכויות בבית וכפי שקבע השופט : "התמורה מהמכירה תתחלק בין בני הזוג לאחר ניכוי הוצאות ומשכנתא, על פי חלקו של כל אחד." כך שהאישה לא נענשת כאן, היא רק תשלם על פי החלק בגינו התחייבה וכפי הנראה גם תקבל חלק גדול יותר מהתמורה בגין הבית, אלא אם הבעל מראש השקיע הרבה יותר ולכן היא התחייבה לשלם 2/3 מהמשכנתא והחלוקה תהיה שווה.

     

    בכל מקרה, ההלכה כפי שנקבעה בכמה וכמה פסקי דין ובפסק דין דקר בכלל זה היא לא בדיוק כזו והיא קובעת כי :

     

    טענת המשיב היא, כי הוא תרם את חלק הארי של הכספים לרכישת הדירה. גם אם נכונה טענה זו, אין די בכך כדי לשלול את זכויותיה של המערערת. כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר, שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני, כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר. תרומה כזו קשורה עם הנישואין, והיא מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני-זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה. בע"א 14/74 [3], בעמ' 161-162, נאמרו בעניין זה, מפי השופט קיסטר, הדברים הבאים:ב


    "במצב זה של הראיות ונוכח נימוקיה של השופטת המלומדת ושל חברי השופט כהן אין להרבות בדברים על כך שאין כל בסיס לטיעונו של המערער לבעלותו על מחצית הבית. בין אם הוציא כסף לרכישת כל 4/10מן הרכוש ובין אם לאו, הרי הסכימו בני-הזוג שרק חלק זה יירשם על שם שניהם בחלקים שווים, היינו, 2/10מן הנכס לכל אחד מהם. אשר לשאר הרכוש, אין כל יסוד לומר שהחסויה, שהיא אם לילדים ושחלק מן הרכוש בא לה מבעלה הראשון, תסכים להעביר על שמו מחצית מאותו רכוש. אילו היתה רוצה בכך, היתה נוהגת כמו שנהגה בהעברת המחצית מ- 4/10הנ"ל".

     

    משמע : ההלכה היא שאם בני זוג רשמו דירה ע"ש שניהם בחלקים שווים, לא ניתן לחזור ולדון בעניין מי שילם יותר. יש לחלק את הדירה בחלקים שווים, אלא אם הצדדים עשו הסכם מפורש ביניהם ורשמו את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בחלקים שונים. 

     

     

    אני יודעת שיש לי בימים אלה פגיעה קוגניטיבית - ובכ"ז אני טוענת שיש לדעתי סתירה עקרונית בין הטענה שהיתה הפרדה רכושית בין הצדדים הלוחמים, שנתמכת לכאורה על ידי הטענה שהתשלום על הדירה לא היה שווה בשווה אלא לפי הסכם מיוחד- ובין הטענה שאחרי שישלמו את זה שלא בשווה - ואף ימשיכו לשלם שלא בשווה לאחר הפירוד ופסה"ד - יחולקו הפירות של ההשקעה דוקא כן בשווה.

    כשלמקרה עוד מתלווה הדרתה מכל זכו ת בדירת המגורים המשותפת בטענה של העדר שיתוף בין הצדדים - אני מתקשה לקבל את הרוח השוויונית הנקודתית הזאת.

     

    יכול להיות שזה הזמן לא לנסות לבדק אם אני מסוגלת להבין פסקי דין - כי כנראה שלא.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פירוק שיתוף בין בני זוג"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה