"שוויון הזדמנויות בחינוך" ??? 

"....מנהלים, המעוניינים להצטרף לתכנית...." 

מנהלים? -- לא תלמידים? 

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/gifted/chadashvemeanyen/ak-ti   

 האגף למחוננים ומצטיינים 

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Gifted  

קווים מנחים לטיפוח המצויינות וההצטיינות בבתי הספר, שלומית רחמל וד"ר חפצי זהר - מסמך פדגוגי של האגף למחוננים ומצטיינם 

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/33FF9923-6524-4BE1-BBB1-9A37138DC03F/123007/miztan.pdf   

שוויון הזדמנויות בחינוך פירושו שכל תלמיד המביע את רצונו לעבור דרך מסלול מסוים יש לתת לו הזדמנות שווה לנסותו. על גורל חייו של האדם, על האדם עצמו להחליט, ותכנית ההכוונה למקצוע היחידה שהיא עקבית עם הרעיון הזה, היא זאת המעניקה הזדמנות שווה לכל בכל.

"מחוננים"? "מצטיינים"?

איזה יועץ להכוונה למקצוע היה מאפשר לסטודנט החלש במתמטיקה אלברט איינשטיין את ההזדמנות ללמוד במסלול לימודים עיקרי בלימודים גבוהים בפיזיקה?

לכל אחד בתוכו יש המשאבים הנחוצים להתמודד עם החיים.

בבית הספר, עליהם להיות חופשיים לגלות אותם ולהשתמש בהם. 

חופש בחירה וחופש לימוד ! 

החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !   

בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

ההאשמה על חוסר העניין שמפגינים הילדים והנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מבחנים, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

-----------------
* ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

וראה גם: 

כיצד אנחנו יורים לעצמנו ולילדינו ברגליים  

http://cafe.themarker.com/topic/2695006/   

מטרות החינוך  

http://cafe.themarker.com/topic/2690464/