אומרים שהחיים זה מה שקורה כשהאדם מתכנן תכניות.
זהו.
היום החיים נצחו אותי.
היו לי תכניות רבות לחודשיים הקרובים, עם ארוע שיא בסופן.
בבת אחת הקערה התהפכה על פיה. המטלות עדין שם, אבל כל כך הרבה השתנה....
נורא קשה לי להתמודד עם הדברים.
ואני עוד צריכה להיות ה"בוגר האחראי", זה שמסוגל להגיד את המילה הטובה, המנחמת, החיבוק שאיתו הולכים לישון...
ומה איתי?
מתי אני אוכל להרגע וללכת לישון???
אני שבורה מבפנים.
כן, הארוע הכה אותי ממש כשאני לא מוכנה במקומות הכי רכים, הכי לא מוגנים.
עורר בי פחדים קמאים שאין לי שליטה בהם...
אם נצרף לזה אנשים קטנים, ממש קטנים, כאלה שלא מבינים כלום ב"איך להיות בן אדם",
שמסוגלים להפוך כל מה שלא תעשה לאוויר צח, שלכל היותר אפשר לנשום אותו....
שדווקא אותם הייתי צריכה לשמוע היום....
אוף...
כמה לבד הוא הלבד כשצריך את הבן זוג.
זהו. נשברתי. אני זקוקה לחיבוק. למישהו להניח על כתפו את הראש ולדעת שזה בסדר...
יום קשה עובר על כוחותינו.
הוספת תגובה על "החיים ניצחו (אותי)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה