עבור החברות שלי, מכל הלב.
אישה יושבת על הספה, ושותה תה קר עם אמה, הן מדברות על החיים, נישואים,
אחריות וחובות של מבוגרים,
האם בוחשת את קוביות הקרח בכוס, מביטה בבתה ואומרת:
"לעולם אל תשכחי את החברות שלך", "הן תמיד הופכות לחשובות יותר לאורך זמן.
לא משנה כמה את אוהבת את הגבר שלך, לא משנה כמה את אוהבת את הילדים שיש לך,
תצטרכי אותן. זכרי תמיד לצאת איתן, לעשות דברים איתן.
כשאני אומרת, זכרי את החברות שלך , אני מתכוונת לכל הנשים, חברות שלך, בנות וכל הנשים
האחרות אשר קשורות אלייך. את צריכה אותן. את הנשים תמיד צריך".
היא הקשיבה לאמה, שמרה על קשר עם החברות שלה ועם הזמן הוסיפה חברות.
היא הבינה יותר, ממה הייתה מודאגת אמה. בדיוק כמו הזמן והטבע ,עברה שינויים, קיבלה
מתנות, התמודדה עם החיים כאישה, על החברות האמיתיות שלה, תמיד שמרה.
אחרי 40 שנים של חיים בעולם הזה, למדתי שהזמן עובר , את החיים- חיים,
מרחקים מרחיקים אותנו זה מזה. ילדים גדלים. עבודות באות והולכות. התשוקה מתכווצת.
גברים לא תמיד עושים מה שהם אמורים לעשות. לב שבור. הורים מתים . אבל
.... החברות תמיד יהיו כאן, לא משנה כמה קילומטרים ארוכים יש ביניכן.
חברה אינה רחוקה מדי , להגיע אליה בעת הצורך.
כאשר עליכן ללכת על כביש בודד ולעשות למען עצמכן, הנשים בחייכן יהיו סביב,
ינחו אותך, יתפללו בשבילך, ידחפו אותך,יחכו לך בזרועות פתוחות בסוף הדרך.
לפעמים אפילו ילכו איתך ... או יגיעו כדי להקל על העומס שלך.
חברות, בנות, סבתות, אמהות, אחיות, גיסות, אחייניות, דודות, בנות-דודים,
אחייניות של האחים, הן ברכה בחיים שלך! בכל יום אנו ממשיכות להזדקק להן.
אני אוהבת אותך חברה שלי !
הוספת תגובה על "כשהחיים עוברים בסך..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה