היתה לי חמות.
מרשעת אמיתית כמו בספרים.
גם כשכבר עזרה למישהו זה היה בשביל לקבל ממנו משהו אחר דקה אחרי...
יותר מזה נחשב אצלה תכנון ארוך טווח, ולכן מסובך.
מלבד זה שהאמינה בכל מאודה שאנשים רעים מטבעם,
שיש אנשים נעלים (היא) ויש בורים ועמי הארצות, נחשלים ונדכאים, למרות שכל העובדות הוכיחו ממש אחרת...
בלילות ירח מלא, נהגה להדליק נרות,
ללחוש בשפה לא מובנת כל מיני לחשים,
ולאיים שתכשף כל מה שזז...
אלו היו החוויות הנעימות איתה.
היו גם אחרות.
מכל סיטואציה, יכלה למצוא מה רע בה.
כשנכנסנו לבית חדש הסתכלה על התקרה ואמרה בקול יבש וסדוק: התקרה הזו עוד תיפול עליכם...
סוג של ברכה?
היו לה אמרות כנף למכביר.
אף אחת מהן לא התכוונה לטוב, לא באה מטוב, לא שפעה טוב לב.
נהוג לומר שבגרושין אין מנצחים, אז אני דווקא הרגשתי מנצחת!!!!!!!!!!!!
קיבלתי פטור מוחלט מהצורך להיות בחברתה, לא משנה מה... (לפחות כך חשבתי כשהתגרשתי, בפועל נתקלתי בה אי אילו פעמים בכמה שנים האלה...)
כשהייתי ממש נשואה צעירה נהגתי למלא את הכרית שלי בדמעות כשנפגעתי ממנה.
אחר כך הבנתי, שזה היא,
עכשיו...
גיליתי שהיא לא ממש המציאה את הגלגל ויש עוד כאלה.
היו לה משפטי כנף....(יש לה עדין, רק שהיא לא חמותי יותר, ואני לא צריכה להקשיב)
היה לי קשה להחליט מה שלט בהם רוע או טמטום, ובאיזה שהוא שלב הייתי בטוחה שזה שילוב מנצח בין השניים...
עכשיו...
בימים אלה ממש נכנסת למשפחה שלי אישה, שלמרות היותה חכמה לכל עניין ודבר, היא מרשעת ממש כמו אקס חמותי...
נורא קל לי לזהות את ההתנהגויות האלה, האמירות הכאילו סתמיות, הניסיון לחפש את העקב (אכילס כמובן) בכל שלב בחיים, גם כשמנסים להיות איתה הכי בסדר שאפשר...
אני חושבת ש...
אין לי מושג איך "אוכלים את זה"...
הוספת תגובה על "חמותי היקרה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה