מאז ומתמיד אני חובבת חתולים מושבעת.
תמיד האכלתי וגידלתי חתולים. בטוח שכמה מכם מרימים גבה ואומרים:הנה עוד אישה זקנה רווקה משוגעת שמאכילה חתולים.
אז לא אינני זקנה,רווקה הייתי עד חודש לפני שנתי העשרים ועל משוגעת אפשר לדון.
הכל התחיל מסבא שנהג לחלוק את מזונו עם החתולים ששכנו דרך קבע בחצרו.הפליא לעשות חתול אחד שנהג ללוותו לכל התפילות בביהכ"נ ,לחכות בחוץ וללוותו חזרה הביתה.
לפני כחמש שנים העבירה אימא חתולה, לחצר ביתי ,חמישה חתלתולים גמלה אותם מהנקה ולימדה אותם את מלאכת ההתחנפות יפה יפה.
יום אחד כמעט התפלצתי כשגיליתי עיניים מביטות בי מחלון המטבח.להפתעתי גיליתי כי היא לימדה אותם לקפוץ על אדן החלון ולצפות במעשינו במטבח תוך יללות, בכל פעם שנפתח מכסה של סיר בעל ריח מבטיח.
הם היו קטנים וחמודים שראשם נכנס במלואו דרך שלבי התריסים.
למותר לציין כי החתולה האם לא נשארה עוד הרבה זמן בסביבה כדי לראות ולהינות מפרי ביטנה.בהמשך היא אפילו זכתה להתעבר פעמיים נוספות. כך מצאתי את עצמי מטופלת בעל כרחי בחמישייה מקסימה ופעלתנית.
בדרך כל חתול הלכו שלושה ונשארתי עם שניים ואל השניים הללו הצטרפו כל חתולי השכונה שבאו לסעוד בכל פעם שהאכלתי את דרי ביתי.
לימים הבינו תושבי הרחוב האנושיים כי יש בשכונה חובבת בעלי חיים והחלו לפנות אלי בכל פעם שנדרש ייעוץ או מענה לבעל חיים פצוע או נטוש.
הייתי מן עזרה ראשונה לבעלי חיים.
ילדים קטנים היו מגיעים עם חתלתולים בני יומם, שננטשו ע"י אמהותיהם, לאחר שילדים נגעו בהם והאם סירבה לטפל בהם כי ריח זר דבק בהם.
מצאתי את עצמי מאכילה מבקבוקים ומזרקים בחלב המיועד לגורי חתולים מעסה להם את הבטן בצמר גפן לח כדי לאפשר להם יציאות תקינות(בטבע האם עוזרת להם בליקוקים של הבטן).מכוונת שעון בלילה כל שעתיים להאכלה לילית,מחליפה מצעים ומחממת עם בקבוק חם.
גוזלי סיסים שנחתו מהקן היישר לגינתי וניצלו משיני החתולים,טופלו והואכלו בפסטרמה עד שהתאוששו ולמדו לעוף.
גוזל אחד הצטרף ללהקה המעופפת בשעות בין הערביים אפילו בלי להפרד.הוא פרש כנפיים ופשוט עף.זה היה מדהים ומרגש.
לעיתים הצלחתי לעזור ולפעמים לא. כל הצלה של בעל חיים לוותה בשמחה גדולה וסיפוק ומצד שני כל כישלון לווה בתחושת אבל ועצב גדול.
בקשיים שנתקלתי עזרו לי חברי עמותת "תנו לחיות לחיות" מתלמי מנשה שאליהם הגעתי לא אחת לתת עירויי,לקבל ייעוץ או לסרס ולעקר.
חתולים שהצלחתי להציל נמסרו לעמותה לאחר שהיו מסוגלים לאכול בכוחות עצמם ומשם הוצעו לאימוץ בבתים חמים ואוהבים.
עד כאן ההקדמה.
אתמול בבוקר נזכרה ביתי הגדולה כי שמעה יללות של גור במתחם שבו אנו גרות. ירדה למטה וחזרה עם גור בן פחות משבועיים בידיה. עיניו עדיין עצומות וחבל הטבור היבש עדיין מחובר לגופו. הגור היה מונח בקופסא.
במשך כל היום נשמעו יללות של גור נוסף ממקום אחר במתחם. בשעות אחה"צ הצלחנו למצוא אותו ולקחתו לביתנו.
הכנו מצע מזמין וחמים בקופסת נעליים מרופדת בסמרטוטים והנחנו אותם יחד להתכרבלות. לאחר התאקלמות קצרה נרדמו החמודים מכורבלים זה בזה.
התחלנו בריטואל הידוע של הזנה כל כשעתיים בתמיסה המורכבת מחלמון ביצה,סוכר וגבינה כי אין אפשרות להשיג מטרנה לחתולים בשבת. כמובן שלא שכחנו עיסויי בטן והחלפת מצעים.
בלילה המשיכו להישמע יללות מפינה אחרת במתחם. היללות הדירו שינה והבנתי שכנראה כל השלושה ננטשו או הועברו ע"י "אנשים טובים" למקומות שבהם היו.
בבוקר נמצא גור נוסף שצורף לאחיו הלנים בקופסא.
טיפול בשלושה גורים בני פחות משבועיים מצריך זמינות גבוהה של המטפל תוך היענות לצרכים מיידיים של הגורים.
הבנתי שהפעם הסתבכתי ובגדול.
אין לי כרגע אפשרות להיות זמינה כבעבר בשל שעות עבודה מרובות.
החלטתי לפנות ברשתות החברתיות על מנת לקבל סיוע בטיפול בגורים.
פנייתי בפורום בעלי חיים לא זכתה אפילו לתגובה אחת.
תנו לחיות לחיות ממש התחננו שאגדל אותם עד גיל חדשיים ואז יהיו מוכנים לקבלם. לטענתם אין להם צוות שיכול לדאוג להזנה כל שעתיים בלילה ולכן נבצר מהם מלקבלם.
פניתי לעמותת "גרגורים" ונציג העמותה הבטיח שינסה למצוא להם משפחות אומנות בתוך מספר ימים.
פרסמתי בעמודים הרלוונטיים בפייסבוק,אולי משם תצמח הישועה.
בינתיים אני מתמרנת ולפני לילה לבן עמוס בהנקות ועיסויים.
אם לא ימצא פתרון מידי אאלץ מחר וגם בימים הבאים להביאם עימי לעבודה על מנת שלא יגוועו למוות מהזנחה.
חברים,האם יש אנשים טובים שמוכנים לעזור לי?
כל שנדרש הוא רצון ואהבה לבעלי חיים. זמן וזמינות.קרטון מרופד בסמרטוטים,מזון מיוחד לגורים ובקבוק.
כשיגמלו ויאכלו בעצמם ניתן יהיה להעבירם לאגודת תנו לחיות לחיות.
אם מישהו מעוניין לתרום מזמנו אשמח אם יצור איתי קשר בפרטי או בפורום.
אציין כי אני תושבת שוהם, ישוב סמוך לשדה התעופה בן גוריון,כך שקרבה גיאוגרפית בהחלט יכולה לעזור.
תודה
מיכל
12.9.12
אעדכן אתכם כי אף אחד לא פנה על מנת לעזור ולגדל את החתלתולים עד גמילה.
אני מטפלת בהם בעצמי בעזרתה של בתי בת ה-13,ונראה כי הם מוסיפים במשקל ומתפתחים יפה.
בדיעבד אני שמחה שנשארו שלושתם יחד.
הם מאוד רגועים ומפצים זה את זה על העדר חם אימהי בכירבולים הדדיים ובשינה זה על זה. פשוט מדהים לראות.
אחרי מעט תירגול הטיפול בשלישייה הופך מהיר יותר ופחות מסורבל.
נכנסנו לשגרה המתחילה ב-5:30 בבוקר ומסתיימת ב-23:30 בקירוב. שגרה של האכלות עיסויים וליטופים.
חבל הטבור של שלשתם נשר,העיניים עדיין עצומות הם יונקים מבקבוק תמיסה של מטרנה לחתלתולים. לקח להם קצת זמן ללמוד לינוק מבקבוק אבל הסבלנות השתלמה.
באין עוזר אני נאלצת לקחת אותם איתי כל יום לעבודה והם מבלים את היום בין האכלה להאכלה בקופסה על המחשב שלי,מתחת לשולחן העבודה.
במהלך יום העבודה אני פורשת לפחות פעמיים לחדר אחר על מנת לטפל בהם.
חברי לעבודה התרגלו לשיגעון ומגלים סבלנות וסובלנות רבה.
מקווה כי אצליח לגדלם בבריאות טובה עד מסירתם לאימוץ.
והעיקר הכוונה. 
הוספת תגובה על "החתלתולים עידכון.........."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה