לכולנו יש רגעים של כעס כי הוא אנושי וחלק בלתי נפרד מקשת הרגשות ויש לו תפקיד חשוב.
העניין הוא כמו תמיד- מי מנהל את מי (פרופורציות), אני אישית לא מתחברת לאנשים שכעס תמידי מנהל אותם, במובן זה הווירטואליה הוא מכשיר סינון נהדר, מי שכותב לאורך זמן לא יכול להסתתר מעצמו, והדרך שלי לבחור את החברים שלי ואנשים שאני מתחברת אליהם, כי הווירטואליה בשבילי היא גשר לקשרים אמיתיים.
ברור לי שלצד הכעס יש גם באנשים הכועסים הרבה גוונים חיובים ותכונות טובות, כמו בכל אדם, ולכן טבעי שימצאו את חבריהם ואנשי שלומם אני מאוד מפרגנת להם, אבל לא אבחר בהם לחברים שלי.
אנשים כעסים ומתלהמים נמצאים במקום שלא טוב להם עם עצמם וזה מה שיוצא מהם, מצד אחד אני מרחמת עליהם כי לחיות בכעס תמידי הוא עונש לעצמם, מצד שני אני אומרת תודה לאל שאני לא נמצאת במקום הזה.
לסיכום, היות ותודה לאל יש לי הזכות לבחור את החברים שלי, גם בווירטואלי וגם במציאות אני מתרחקת מאנשים כועסים ומשתדלת להקיף את עצמי באנשים מאוזנים שאיתם אני מרגישה הכי בנוח.
שנה טובה ורגועה לך אורניתוס:-)
הוספת תגובה על "אל תרתח אדון עזריאל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה