היי אברהם
שנה טובה
ראשית מה זה משנה .
מתחולל שינוי , ואנשי המשרד , בדרכם האופיינית " מאמצים" את השינוי , תוך כדי לקיחת קרדיט והסרת אשמה מעל עצמם ע"י גילגול מתחסד שלה על מורים ומנהלים .
תהליך השינוי המתרחש הוא העיקר .
המעבר לסוגי הערכה תומכי ומעצימי לומדים ולמידה במקום הערכות מסרסות לומדים והורסות למידה , ששלטו בחינוך במהלך 200 השנים האחרונות - הוא החשוב.
ההאשמה הזו , הרי אין לה באמת שיניים . הם שם , במשרד , הרי לא הולכים לתבוע לדין 5000 מנהלי בתי ספר , ו 160,000 מורים ומורות .
ואף אחד לא הולך לתבוע את אנשי משרד החינוך לדורותיהם .
פשוט אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי שהמציאות מכתיבה , וזה מה שחשוב .
ואם ההאשמה הזו מסייעת להם לאמץ את השינוי - שיבושם להם . שישנו טוב בלילה , אבל - שיתמכו בשינוי .
באשר לסער - הוא מבין בכדורגל ובפוליטיקה . מעולם לא היו לי ציפיות ממנו . מערכת החינוך מקולקלת כבר עשרות שנים , והשינוי מתגלגל לפתחו של סער , בדיוק כשם שהמשבר הכלכלי התגלגל לפתחה של ממשלה שממשיכה בדרכים המקולקלות של ממשלות קודמות .
חשוב יותר מה יקרה . האם יבוצעו התיקונים והשינויים אם לאו . ההאשמה הריקה הזו היא באמת חסרת משמעות .
אבל יש עניין שני והוא כן חשוב .
וזה החלק שלנו , כהורים , באחריות לטירוף הציונים והתעודות , וכיתות המצויינים , וכיתות המפגרים ( סליחה - " הלקויים " )
יש לי ציפיות מההורים , מאיתנוּ , אזרחי מדינת ישראל .
בסופו של דבר הדברים היו ועדיין תלויים בנוּ כולנוּ .
אנחנו כולנו - התחמקנוּ במשך שנים מהחלק שלנו באחריות . כוּלנוּ טמנו את הראש בחול והצטרפנו ככבשים בעדר שועט אל מירוץ הציונים וסמלי הסטאטוס ההשכלתי , תוך פיזור מיליארדי שקלים על מורים פרטיים וקורסי הכנה לפסיכומטרי , במקום לעצור ולצעוק די , במקום להגיד לילדנו - לא איכפת לי מהתעודה ומהציונים , אני רק רוצה לראות אותך משקיע במשהו ועובר תהליך התפתחות בתחום שבחרת , לא חשוב במה ( יש מיעוט שעשו זאת ) .
אז בואו כולנוּ נחליט שהשנה אנחנוּ מעורבים יותר בשינוי הגישה , וזה מתחיל קודם בבית , למשל שנתחיל להתייחס אל כל ילד שלנו כאל בעל פוטנציאל , פחות נתייחס לציונים והישגים ויותר נתייחס להשקעה שלו , למאמץ שלו , לנחישות שלו , גם אם הוא לא מביא תעודה " טובה " הבַּיתה .
בסופו של דבר אנחנו ההורים קובעים את הנורמות . המורים - , משרד החינוך - הם כבר יצטרפו.
בעניין הזה - אני ממליץ לעיין בדיון הזה http://cafe.themarker.com/topic/2720719/
או לחפש ברשת חומרים על אנשי חינוך שהתייחסו לכל הילדים כבעלי פוטנציאל , ולמרבה ההפתעה - הסתבר ש ל כ ו ל ם יש פוטנציאל , וכוּלם גם מימשוּ אותוֹ .
למשל חפשו חומר על מרווה קולינס , או חיימה אסקלנטה . ראו את " הנס" שהתחולל בירוּחם .
בלי בית ספר דמוקרטי , או אנטרופוסופי . בבית ספר רגיל לחלוטין , אנשי החינוך הללו פשוט הביעו אמון בילד וביכולת של כל ילד להתפתח .
כהורים , בואו נפסיק לשפוט את עצמנו ונפחית או נאדיר את ערכנוּ ( אל תצאי טיפשה כמוני ) ואחר כך נפסיק לשפוט את ילדינוּ. רק נעודד אותם להשקיע , בלי לשפוט . ההישגים כבר יגיעו והם ימשיכו להגיע כל החיים .
בואו נתחייב לשנות את מה שאנחנוּ כן יכולים לשנות .
בואו נתחיל מכאן .
ביי
שבת שלום , שנה טובה וחג שמח
אלי
הוספת תגובה על "משרד החינוך – במקום להודות בטעות, מאשימים את בתי-הספר"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה