בהתבסס על דוחות הרבעון האחרון מניותיה של פורד נסחרות בתמחור המשקף מכפיל רווח של כ-5 על רווחי שפל.  בזמן שממתינים להתרחבות המכפיל המשקיעים יוכלו להרוויח מהגידול הצפוי לרכישת מכוניות בארה"ב, לחזרה לאיזון (או רווחיות) באירופה וליהנות מפירות השינוי התפעולי הענק שעובר  על פורד והופך את החברה מעוד יצרן מכוניות למודל דומה מאוד לזה של טויוטה.

רקע 

החברה נוסדה ב1903 על ידי הנרי פורד והיא יצרנית הרכב החמישית בגודלה בעולם.  תחת פורד פועלות שתי חטיבות:

1)      רכב – ייצור ומכירה של מכוניות וטנדרים (מחולק למגזרים גיאוגרפיים של צפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה ואסיה ואפריקה).

2)      אשראי ושירותים פיננסים – תחת המותג פורד קרדיט מממנת החברה הלוואות רכב ועסקאות ליסינג על מנת לעזור ללקוחותיה לרכוש רכבים.

לאחר שהייתה קרובה לקצה הפיננסי ב-2008, פורד, יצרנית המכוניות האמריקאית היחידה שלא נזקקה לחילוץ במשבר, החלה לייעל את העסק. על ידי תכנית שנקראת One Ford, הרעיון הוא להגיע לפורטפוליו של עד 30 מוצרים לכלל הסגמנטים ולכלל השווקים (לעומת למשל 20 דגמים של GM רק עבור פלח ה-SUVs רק בארה"ב).  בסופו של תהליך רוצה פורד להגיע ל-20 דגמים, פעולה שתשים אותה בקו אחד עם טויוטה, לה יש 21 דגמים.  בנוסף, במסגרת ההתמקדות סגרה פורד את פעילות המותג מרקורי ומכרה את אחזקותיה בוולוו, מאזדה, לנד-רובר ויגואר.

פורד קרדיט

פורד קרדיט עוברת תהליך ירידה במינוף שהביא אותה מחוב נטו (חוב בניכוי מזומן) של 124 מיליארד לחוב נטו של 73 מיליארד, המכוסה ב99% על ידי Receivables (תזרים מזומנים מהלוואות מגובות ברכבים).  הפחתה זו של רמת החוב עזרה לחטיבה בשני אופנים:

1)      הורידה את תשלומי הריבית.

2)      העלתה את דירוג האשראי, ששוב... הורידה את תשלומי הריבית (לאחרונה הועלה דירוג האשראי של פורד לInvestment Grade).

שני גורמים אלו הביאו לכך שהחטיבה תייצר יותר רווחים עבור רמת מינוף מסויימת, אלא שכמובן הירידה בכמות ההלוואות הורידה את ההכנסות.  בעיני, ייצור של יותר כסף מפחות הון הופך את העסק ליותר איכותי, יותר יציב ובאמת ניתן לראות שההפרשה להפסדי אשראי בשפל היסטורי:

סך הכול, חטיבה זו מרוויחה 0.45 מיליארד דולר לפני מס ברבעון .

רכב

בהתבסס על תוצאות הרבעון האחרון, הרוויחה פורד צפון אמריקה 2 מיליארד דולר לפני מס, בעוד שפורד אירופה הפסידה 0.44 מיליארד באותו הרבעון (המכירות בגוש היורו הן בשפל של 17 שנה).

לצורך הדיון נניח שדרום אמריקה ואסיה/אפריקה לא ירוויחו ולא יפסידו בשנים הקרובות. אני מניח זאת למרות שאסיה (סין) מפסידה בתקופה זו מהסיבות הבאות:

1)      נפח הפעילות בסין קטן מאוד וזה עסק של עלויות קבועות גבוהות שנפח פעילות גבוה מפצה עליהן.  עלייה בנפח הפעילות תתרום לשורה התחתונה.

2)      אם יישארו הפסדים מסין, אני מצפה שדרום אמריקה תפצה עליהם.

כמשקיע לטווח ארוך הבעיה באירופה היא חדשות מעולות מבחינתי. בשנים השמחות של עד 2007, בנתה פורד יותר מדי מפעלים באירופה וההערכה היום היא שהמפעלים שלה עובדים בתפוקה של 65%.  מנכ"ל החברה, אלן מולאלי אישר בשיחת הועידה האחרונה  שהבעיות באירופה אינן בעיה מחזורית, אלא בעיה קבועה שתישאר אתנו וכשניגשים לשולחן המו"מ עם הוועדים הקשוחים של אירופה, להגיע עם חצי מיליארד דולר של הפסד רבעוני זה יתרון משמעותי, מפני שכולם מבינים שהמצב הנוכחי לא יוכל להימשך (יצרנים קוראנים מייצרים בזול במזרח אירופה ומתחרים בפורד שמייצרת במערב היבשת).

כוח הרווח

כפי שצוין מעלה, התורמים הנוכחיים לרווחים הרבעוניים לפני מס הם:

1)      פורד צפון אמריקה עם 2 מיליארד דולר.

2)      פורד קרדיט עם 0.45 מיליארד דולר.

3)      פורד אירופה עם מינוס 0.44 מיליארד.

אז אנו רואים שעוד לפני שהתחלנו לבדוק את העסק לעומק, יש לנו חברה שמייצרת 2 מיליארד דולר ברבעון או 8 מיליארד בשנה, כלומר מכפיל רווח של 5.

כאן המקום לציין שהסיבה שאנו מסתכלים על הרווח לפני מס ולא על הרווח אחרי מס היא שלפורד יש נכסי מס של כ-14 מיליארד דולר שישרתו אותה, כך שלא תאלץ לשלם מיסים במזומן בשלוש-ארבע השנים הקרובות.

אם הפעילות באירופה תוכל לעבוד באיזון, כך שלפחות לא תפסיד כסף, כבר מדובר ברווח של 10 מיליארד לפני מס, או מכפיל 4.
לחלופין, הכנסות הפעילות באירופה הן כ-37% מהכנסות הפעילות בארה"ב. אם הן יוכלו לייצר 25% מהרווחים של ארה"ב, נוכל לקבל 2 מיליארד דולר נוספים של רווח לפני מס, מה שיביא אותנו למכפיל רווח קרוב יותר ל-3.

אבל זה לא הכול... 13.7 מיליון רכבים נמכרו בארה"ב בשנה ממוצעת של שנות ה-80 לעומת 13 מיליון רכבים בשנת 2011:

זאת למרות שמספר בתי האב עלה מ-86.5 מיליון בשנות ה-80 ל-118 מיליון ב-2011 ומספר הרכבים לבית אב עלה מ-1.8 רכבים לבית אב ל-2 רכבים לבית אב (הנתונים מכאן).

אם רק נניח חזרה לממוצע הרב שנתי של 16 מיליון רכבים בשנה, נגיע לכך ש"הביקוש העצור" (תרגום שלי ל-Pent-up Demand) יעלה את הדרישה בצורה מהותית:

עמודת הביקוש העצור מפחיתה ממכירות הרכב 16 מיליון בכדי לראות האם היה עודף מכירות או תת מכירות לעומת הביקוש האמתי והרב שנתי למכוניות.

אם נסכם את העמודה של הביקוש העצור משנת 1999 נקבל שיש חוסר של 4 מיליון מכוניות שאמורות להימכר בשנים הקרובות מעל הרמה הנורמלית של ה-16 מיליון.  מה שחשוב לשים לב זה שבכל שנה שיש מכירות נמוכות מ-16 מיליון הביקוש העצור עולה וישליך על מכירות גבוהות יותר בעתיד. כמו-כן, מכונית היא מוצר מתכלה, לכן בסופו של דבר הביקוש העצור הזה חייב לבוא לידי ביטוי במכירות גבוהות יותר.

חישוב הביקוש העצור שהובא הוא שמרני במיוחד בגלל הסיבות הבאות:

1)      ב-2012 הצפי הוא למכירות של 14 מיליון רכבים, תוספת של 2 מיליון לביקוש העצור.

2)      16 מיליון הוא המספר הנמוך ביותר שאפשר למצוא. אם היינו לוקחים 17 מיליון למשל הביקוש העצור היה עומד על 17 מיליון רכבים.

3)      סכימת הביקוש העצור מתחילה ב1999, מה שאומר שאנו מכניסים לממוצע הרב שנתי שלנו מכוניות בנות 13 וזאת למרות שהגיל הממוצע של הרכבים בארה"ב הוא 10.8 וגם זה שיא כל הזמנים.  אם היינו לוקחים רק את עשר השנים האחרונות היינו מקבלים תוספת של 4.6 מיליון לביקוש העצור.

 הגורמים הללו רומזים שייתכן ונראה בשנים הקרובות מכירות רכב שמתקרבות או אפילו עוברות את ה-20 מיליון רכבים לשנה.
אם נניח שפורד תוסיף 30% למכירות שלה בארה"ב, זו תהיה תוספת של 19 מיליארד להכנסות, ולפי תחזית ההנהלה להמשך המרווח הגולמי של 8-10% נקבל 1.5 עד 1.9 מיליארד בתוספת לרווח הגולמי וב-1-1.5 מיליארד לרווח התפעולי.  שימו לב שיש לנו שמרנות מובנית בחישוב, מפני שהגידול בסך המכירות שלקחנו עבור פורד נמוך מהגידול המשתמע בסך השוק, מה שאומר שבנינו לתוך המודל הנחה של קיטון בנתח השוק.

גורם נוסף שניתן לקחת בחשבון הוא הוצאות הריבית, שירדו מ-11 מיליארד בשנה ב-2007 ל-4.4 מיליארד ב-2011 ויכולים לרדת בעוד 2 מיליארד בשנה תוך מספר שנים הודות להורדת המינוף בד בבד עם עליית דירוג האשראי (אני מתעלם מכך שסביר שהריביות בשוק יעלו מפני שזה יגולגל על רוכשי הרכב).

לצרכי שמרנות נתעלם מהיתרונות של תכנית One Ford ולא ניתן לה קרדיט על שום שיפור ברווחיות וזאת למרות שכבר כעת רואים רווחיות תפעולית דומה לשנים 2005-2007 למרות שההכנסות קטנות בצורה משמעותית.

אם נסכם את כוח הרווח, הגענו ל-12 מיליארד דולר ברווח שנתי לפני מס ולזה נוסיף עוד מיליארד בעבור הביקוש העצור ועוד 2 מיליארד בעבור חיסכון בהוצאות ריבית ונגיע לרווח לפני מס של 15 מיליארד דולר או מכפיל 2.5 על המחיר הנוכחי.  כל שיפור תפעולי כתוצאה מ-One Ford יוריד את המכפיל עוד יותר מטה.

אם נסתכל כמה שנים קדימה, ניתן לצפות להחזרי הון משמעותיים לבעלי המניות מפני שהתיאבון של פורד לרכישות התמתן מהותית לפני כחמש שנים. כמו-כן, תהליך חיזוק ההון יגיע למיצוי, שהרי חטיבת הרכב כבר נושאת מזומן נטו של 10 מיליארד דולר וחטיבת המימון נמצאת ברמת המינוף הנמוכה ב-20 השנים האחרונות (הדוחות המוקדמים ביותר הם משנת 92) וצריך לקחת בחשבון שזה עסק פיננסי שרמה כלשהי של מינוף חיונית על מנת שיוכל לייצר החזר ראוי על ההון.

סיכונים

הסיכונים העיקריים הינם:

1)      תעשיית הרכב היא תעשיה רעה במיוחד עם עודף היצע קבוע ותחרות קשה על המחיר בגלל בידול נמוך בין היצרנים.  ירידה חדה במרווחים עלולה לפגוע במרווח התפעולי אפילו אם השורה העליונה תצמח משמעותית.

2)      הנחנו שדרום אמריקה ואסיה/אפריקה תהיינה ניטרליות עבור הרווחיות אך פגיעה מהותית בכלכלה הסינית עלולה לפגוע בפורד בצורה קשה.  זו אגב, אחת הסיבות בגללם אני מעדיף את פורד על GM, אשר חשופה לסין בערך פי 5 מפורד. בנוסף, לפי תכנית One Ford, פורד פוקוס שמיוצרת בסין תהיה זהה לזו שמיוצרת בארה"ב ולכן תוכל להישלח על מנת לעזור לפגוש את הביקוש הגואה.

3)      ירידה בנתח השוק – נתח השוק של פורד בארה"ב ירד מ22% בשנת 2000 ל16% השנה ואחד החששות הם שהמשך ירידה עלול לפגוע ביכולת של פורד לשמר את המרווחים בעסק עם כאלו עלויות קבועות גבוהות.  לדעתי One Ford יעזור להתמודד עם כך על ידי שיאפשר להרוויח כסף גם עם פחות הכנסות. בנוסף, פורד נלחמת בדימוי של יצרנית טנדרים שגם עושה מכוניות והמכירות האחרונות של פוקוס ופויז'ן מדגימות את זה (השנה פורד פוקוס היא המכונית הנמכרת ביותר בעולם).

הפנסיה נמצאת בתת מימון של 15 מיליארד דולר ובגלל שככול הנראה ההנחות לתשואה אופטימיות מדי תת המימון הוא גדול יותר, אולי אפילו כפול. זהו סכום שבסופו של יום יפגע בשווי הכלכלי של החברה מפני שיום אחד הוא יצטרך לצאת מהחברה.

גילוי נאות: הכותב, לירון מנור, רכש לאחרונה עבורו ועבור שותפיו בקאפרה קפיטל
(www.capra-capital.com) את מניות פורד. אין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אני רוצה להזכיר שבשל הוראות הרשות לא אוכל להגיב לתגובות ספציפיות להשקעה בפורד.

צטט: עומרי ולורט 2012-09-18 14:18:14

יופי של ניתוח. האם פורד קפיטל מלווה גם לרוכשי רכב שאינו פורד?

תודה עומרי.

לצערי בשל הוראות הרשות אין באפשרותי לענות לשאלות ספציפיות על פורד.  אתה יכול לקרוא על פעילויות פורד קרדיט למשל בעמוד 10 של הדוח השנתי.

היי לירון,

ניתוח מעניין מאוד, המון תודה על כך שבחרת לשתף אותנו בניתוח ובתהליך החשיבה שלך.

לא בדקתי לעומק ולא קראתי הדוחות אך מהניתוח שלך ומעיון ראשוני ובסיסי בנתוני החברה השאלה המרכזית שעולה לי נסובה סביב סוגיית התמחור – האם בתמחור הנוכחי של המניה (10.39 $)  מניית פורד אכן מהווה הזדמנות והאם  הוא מגלם בתוכו שולי ביטחון? כל זאת לאור רשימת הסיכונים שהצפת בדיון (חשיפה לאירופה, בעיתיות במכירות לאירופה, שוק רכב תחרותי, סין, מכירות מתחת לממוצע וכו' וכו').
ולאור זאת האם הערכה של כוח רווח של 12 מיליארד דולר בשנה אינה אופטימית מידי ונותנת משקל גבוהה להערכות וצפי עתידי?

נתבסס על הנתונים שהצגת:

• נניח ש- 16 מליון זאת כמות הרכבים הממוצעת/המייצגת שפורד מוכרת בשנה (נתעלם מהעובדה שבין 2008 ל-2011 פורד מכרה כ-20%-30% פחות רכבים מהכמות המייצגת ונניח ש-16 מיליון זאת אכן הכמות המייצגת).
  
  
• אם נסתכל על השנים בהן נמכרו רכבים בכמות שנעה סביב הכמות המייצגת נניח 2003-2007. ההכנסות (revenue) נעות בין 164 ל-177 מיליארד דולר – מכך נגזור הכנסה מייצגת של כ- 170 מיליארד דולר. בכל זאת ניקח את הרף הגבוהה של 177 מיליארד דולר (הכנסה שמאז 2001 ארעה רק פעם אחת ב-2005 כאשר החברה מכרה באותה שנה  17.4 מיליון כלי רכב עפ"י הטבלה בדיון).
  
  
• נניח שולי רווח תפעולי של  5% (ונראה לי שאני נדיב מאחר ובאותן שנים היו מקרים בהם הרווח התפעולי נע סביב 1%-2%  וגם שנתיים של הפסד תפעולי 2008 ו2009).
  
  
• נגזרת מכך רווח תפעולי מייצג של כ- 8.85 מיליארד דולר (5% מ-177).
  
  
• במכפיל תפעולי של 12 שווי הפעילות של החברה (EV) הוא 106.2 מיליארד דולר. (המכפיל התפעולי הממוצע של הענף הוא 10.4 עפ"י דמודראן)http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/vebitda.html
  (אני מרשה לעצמי להתעלם מהמס לאור עודפי המס שציינת בדיון)
  
  
• נוסיף לכך 50.7 מיליארד מזומנים, נחסר מזה חוב של כ-119 מיליארד דולר ונגיע לשווי של כ– 37.9 מיליארד דולר שווי של כ-10 דולר למניה.

מניתוח גס זה נראה כי פורד נסחרת סביב השווי ההוגן שלה בהתחשב בהנחות העבודה שהוצגו לעיל (מכירה מייצגת של 16 מליון רכבים בשנה והכנסות מייצגות שנעות סביב 177 מליארד דולר).

שאלה נוספת שעולה מתייחסת  לחפיר של פורד.

אמנם מדובר בחברה הוותיקה ביותר בענף הרכב אך כפי שציינת השוק מאוד מאוד תחרותי עם בידול נמוך. איפה החפיר של פורד? (אולי עצם העובדה שהמכונית הנמכרת ביותר בעולם היא פורד פוקוס מרמזת על חפיר כזה ????).

שאלה נוספת שהייתי שואל היא מדוע על אף הגידול בבתי האב ובכמות המכוניות לכל בית אב, כמות המכוניות שפורד מכרה ב-4 השנים האחרונות נמוכה מ-16 מליון (האם זה בעקבות התחרות? האם זה בעקבות הכרסום בנתח השוק של פורד? האם בעקבות המצב הכלכלי? האם מדובר באירוע זמני או קבוע?), כפועל יוצא מהתשובה לשאלה זו הייתי מנסה לענות על השאלה האם במצב השוק הנוכחי פורד אכן תהיה מסוגלת לייצר מכירות של 16 מליון רכבים או 20 מליון רכבים בשנה, כמה הכנסות תוכל לגבות על הרכבים האלו לאור התחרות הקשה בענף והאם כפועל יוצא מכך אכן תוכל לייצר כוח רווח מייצג של 12 מיליארד דולר בשנה?

בכל מקרה המון תודה על השיתוף במידע ובניתוח.

גילוי נאות:

הכותב אינו מחזיק במניית פורד, אין האמור בתגובה לשמש כייעוץ והכתוב אינו מהווה  תחליף לייעוץ פרטני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו בעל רשיון לייעוץ השקעות. 

צטט: orlr 2012-09-18 16:16:27

היי לירון,

ניתוח מעניין מאוד, המון תודה על כך שבחרת לשתף אותנו בניתוח ובתהליך החשיבה שלך.

 

לא בדקתי לעומק ולא קראתי הדוחות אך מהניתוח שלך ומעיון ראשוני ובסיסי בנתוני החברה השאלה המרכזית שעולה לי נסובה סביב סוגיית התמחור – האם בתמחור הנוכחי של המניה (10.39 $)  מניית פורד אכן מהווה הזדמנות והאם  הוא מגלם בתוכו שולי ביטחון? כל זאת לאור רשימת הסיכונים שהצפת בדיון (חשיפה לאירופה, בעיתיות במכירות לאירופה, שוק רכב תחרותי, סין, מכירות מתחת לממוצע וכו' וכו').
ולאור זאת האם הערכה של כוח רווח של 12 מיליארד דולר בשנה אינה אופטימית מידי ונותנת משקל גבוהה להערכות וצפי עתידי?

נתבסס על הנתונים שהצגת:

• נניח ש- 16 מליון זאת כמות הרכבים הממוצעת/המייצגת שפורד מוכרת בשנה (נתעלם מהעובדה שבין 2008 ל-2011 פורד מכרה כ-20%-30% פחות רכבים מהכמות המייצגת ונניח ש-16 מיליון זאת אכן הכמות המייצגת).
  
  
• אם נסתכל על השנים בהן נמכרו רכבים בכמות שנעה סביב הכמות המייצגת נניח 2003-2007. ההכנסות (revenue) נעות בין 164 ל-177 מיליארד דולר – מכך נגזור הכנסה מייצגת של כ- 170 מיליארד דולר. בכל זאת ניקח את הרף הגבוהה של 177 מיליארד דולר (הכנסה שמאז 2001 ארעה רק פעם אחת ב-2005 כאשר החברה מכרה באותה שנה  17.4 מיליון כלי רכב עפ"י הטבלה בדיון).
  
  
• נניח שולי רווח תפעולי של  5% (ונראה לי שאני נדיב מאחר ובאותן שנים היו מקרים בהם הרווח התפעולי נע סביב 1%-2%  וגם שנתיים של הפסד תפעולי 2008 ו2009).
  
  
• נגזרת מכך רווח תפעולי מייצג של כ- 8.85 מיליארד דולר (5% מ-177).
  
  
• במכפיל תפעולי של 12 שווי הפעילות של החברה (EV) הוא 106.2 מיליארד דולר. (המכפיל התפעולי הממוצע של הענף הוא 10.4 עפ"י דמודראן)http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/vebitda.html
  (אני מרשה לעצמי להתעלם מהמס לאור עודפי המס שציינת בדיון)
  
  
• נוסיף לכך 50.7 מיליארד מזומנים, נחסר מזה חוב של כ-119 מיליארד דולר ונגיע לשווי של כ– 37.9 מיליארד דולר שווי של כ-10 דולר למניה.

מניתוח גס זה נראה כי פורד נסחרת סביב השווי ההוגן שלה בהתחשב בהנחות העבודה שהוצגו לעיל (מכירה מייצגת של 16 מליון רכבים בשנה והכנסות מייצגות שנעות סביב 177 מליארד דולר).

שאלה נוספת שעולה מתייחסת  לחפיר של פורד.

אמנם מדובר בחברה הוותיקה ביותר בענף הרכב אך כפי שציינת השוק מאוד מאוד תחרותי עם בידול נמוך. איפה החפיר של פורד? (אולי עצם העובדה שהמכונית הנמכרת ביותר בעולם היא פורד פוקוס מרמזת על חפיר כזה ????).

שאלה נוספת שהייתי שואל היא מדוע על אף הגידול בבתי האב ובכמות המכוניות לכל בית אב, כמות המכוניות שפורד מכרה ב-4 השנים האחרונות נמוכה מ-16 מליון (האם זה בעקבות התחרות? האם זה בעקבות הכרסום בנתח השוק של פורד? האם בעקבות המצב הכלכלי? האם מדובר באירוע זמני או קבוע?), כפועל יוצא מהתשובה לשאלה זו הייתי מנסה לענות על השאלה האם במצב השוק הנוכחי פורד אכן תהיה מסוגלת לייצר מכירות של 16 מליון רכבים או 20 מליון רכבים בשנה, כמה הכנסות תוכל לגבות על הרכבים האלו לאור התחרות הקשה בענף והאם כפועל יוצא מכך אכן תוכל לייצר כוח רווח מייצג של 12 מיליארד דולר בשנה?

בכל מקרה המון תודה על השיתוף במידע ובניתוח.

גילוי נאות:

הכותב אינו מחזיק במניית פורד, אין האמור בתגובה לשמש כייעוץ והכתוב אינו מהווה  תחליף לייעוץ פרטני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו בעל רשיון לייעוץ השקעות. 

היי אור, תודה על התגובה המושקעת!

כפי שציינתי אין באפשרותי להגיב ולכן רק אומר בקווים כלליים שכדאי לשים לב שאתה משליך את העבר על העתיד למרות שזו ממש חברה אחרת הן מבחינת מבנה ההון, הן מבחינת היצע המוצרים והן מבחינת המטרות של ההנהלה.

לירון, תודה על ניתוח מעמיק ומקיף. עם זאת יש לי נקודות נגד השקעה בפורד ברובן אם לא כולן אני מניח שלא אחדש.

stating the obvious
פורד בעייתית כי היא לא מי יודע מה איכותית או לפחות לא הפגינה איכויות לאורך העשור האחרון לעומת טויוטה.

החברה ממונפת כמו עסק פיננסי. אחרות שמרניות ממנה.

הנושא של ביקוש עצור לא מוכר לי, מעניין מאד אבל זה נכון לכל תעשיית הרכב ובעיקר לחברות שמגדילות את נתח השוק שלהן ולא להיפך (נגעת בעניין).
במקום מסויים לקחת פה עמדת מאקרו (בניגוד לניתוח BOTTOM UP בו אני חושב שאתה בדרך כלל נוקט). לא מובן מאליו שהדברים ייתרחשו כמו שתארת. במיוחד אם מצב הרוח הצרכני ידוכא שוב כמו ב2008, ייתכן שלא, יש פה אי וודאות.

כתבת שהרווחים של פורד הם רווחי שפל. פר מניה הם בשיא של 10 השנים האחרונות.


הרכב הנמכר בעולם ובארה"ב בשנים האחרונות הוא טויוטה פריוס היברידית (ובעשורים האחרונים טויוטה שלטה). בתור בעלים גאה של אחד כזה אני חושב שהעניין מוצדק. אפשר לחשב ענ"נ של החיסכון שלו ולהגיע לעשרות אלפי שקלים לאורך חייו של הרכב (50-100 אלף ש"ח חיסכון כשגודלו תלוי בהרבה גורמים. משקיעי ערך צריכים לקנות היברידית!).
אני חושב שאם מסתכלים קדימה לעתיד ההיברידיות והחשמליות ייתפסו יותר ויותר נתח שוק והטכנולוגיה של הפריוס עולה על של השאר נכון לעכשיו.

אם חוזרים לרווחיות מייצגת ותנאים מייצגים (כלומר בהתחשב שבעתיד לא לוקחים בחשבון רעידות אדמה נוספות שהן כמו הרעידה ההיא ביפאן ומהצד של פורד חוזרים לשולי רווח ממוצעים) אני חושב שטויוטה אם לא מתומחרת פחות מפורד הן מתומחרות לא רחוק וטויוטה היא האיכותית יותר by far.
לפי P/BV טויוטה זולה משמעותית. לפי P/OCF פורד זולה יותר. הרווח הנקי לדעתי מעוות בשני החברות. בכל מקרה בחברות ציקליות שכאלה ראוי להעריך את כח הרווחיות כמו שעשית ואני חושב שמבחינת מחיר לכח רווחיות טויוטה זולה יותר יחסית לאיכות החברה שמקבלים.

טויוטה יותר מעניינת בעיניי (אבל אני משוחד בגלל הרכב :-) ).

ושוב בהשקעה בפורד ספציפית יש אי וודאות יותר גדולה בגלל שהחברה עשתה מהפך "למודל דומה מאוד לזה של טויוטה" רק לאחרונה ולא הוכיחה שהיא קונסיסטנטית ומצליחה בעקביות.

באופן יותר כללי נראה לי לא שמרני להשקיע בסקטור ציקלי כתעשיית המכוניות בשיא הסייקל הכלכלי (שולי הרווח ורווחי החברות ב S&P500 בשיא כל הזמנים). זה לא מרקט טיימינג או TOP BOTTOM כמו שצריך שהערך יהיה מאד בוהק כדי להשקיע בתעשייה שכזו. אני חושב שמשקיע צריך לשאול את עצמו האם הערך צועק אליי כאן או שהתמחור סביר \ זול במידה מועטה?

כמו לתגובה של ORLR אני מניח שחלק מהדברים אכן מסתמכים על העבר. זוהי שמרנות לחכות ולוודא שהשינוי אכן תפס ואין ספק שהמחירים יהיו אחרים כשפורד תוכיח יציבות אבל זה ההבדל בין משקיעי איכות שמרנים למשקיעי מהפכים שמרנים פחות (לא שיש בזה רע).

תודה על התגובה משה. 

אני חושב שמעולם לא קראתי פוסט כל כך מנומק ומעמיק שאני לא מסכים עם כמעט שום שורה שלו :-)

אני תמיד מעדיף לשמוע דעות שונות משלי, מפני שזה עוזר למצוא טעויות בתזה ולכן אני ממש שמח שלקחת את הזמן וכתבת תגובה כזו.

הנה שלוש שאלות שאני מבטיח לך שלא תנחש את התשובה אליהן:

1) מי המכונית הכי נמכרת בעולם? רמז, לא פריוס :-)

2) מי המכונית הכי נמכרת בארה"ב? רמז, לא פריוס :-)

3) מי יצרן הרכב עם הכי הרבה נציגים בעשר הנמכרות ביותר בארה"ב, למרות שיש לו הרבה רוח נגדית (כמו למשל דגמי מפתח שמתחלפים השנה)?

רוב ההשקעות שלי הן contrarian ועדיין זה מפתיע אותי פעם אחר פעם כמה דיסאינפורמציה מסתובבת וכמה סטיגמות יש לחברות ותעשיות.  

כמו שאתה יודע אין לי אפשרות להגיב ספציפית לטענותך, אבל בטח עוד אכתוב על החברה בעתיד כשיהיו הזדמנויות (אולי בדוחות).

חג שמח!

אני מקבל את התיקון לגבי הפריוס ואכן הופתעתי מהנתונים פה (נדמה לי שזה רק ארה"ב) http://www.examiner.com

/slideshow/sales-charts-of-the-top-10-best-selling-cars-of-august-2012-by-class#slide=52567046

אפשר לעבור על המספרים YTD ובאמת פורד מוכרים חזק בחלק מהקטגוריות.

אם יש לך מקור טוב יותר ומרכז של המכירות של כל קונצרן זה יהיה מעניין (ממעבר על הנתונים שהבאתי פורד וטויוטה מוכרים בקרוב אותו דבר מס' יחידות אם לוקחים בחשבון את הטנדרים שבהם פורד שולטת).

עדיין שים לב שמבחינת revenue שנתי ב2011 טויוטה עוקפת את פורד.

עוד נק' שחשבתי עליה רק עכשיו שהיא די בגדר הערכות לא מושכלות אני מודה. בשנה שעברה במרץ 2011 נפגעה יפאן מצונאמי שבטח השפיע לרעה על תוצאות חברות הרכב היפאניות וזה סביר לחשוב שהטיב עם המתחרות מחוץ ליפאן שיכלו לכבוש נתח שוק ולהתחרות כי מחירי התשומות שלהן לא השתנו בגלל הצונאמי. אני לא יודע עד כמה מהותי העניין ועד מתי נמשיך לראות את האפקט הזה אם בכלל.

פורד מעדכנת היום (ראו פה) לגבי ההתמודדות שלה עם אירופה וזה הולך בדיוק בכיוון שקיוויתי ואף יותר טוב.

סוגרים 3 מפעלים, מפטרים 13% מכח האדם באירופה, מעבירים חלק מהייצור לתורכיה, מאחדים קווי מוצר, מייבאים לאירופה את הרכבים הגלובליים (כחלק מ-OneFord) וצופים חזרה לרווחיות תפעולית של 6-8% באופן קבוע החל מ"אמצע העשור" (2015?).

השנה הזו תכלול הפסדים של מעל 1.5 מיליארד מאירופה בגלל הפרשות שהם עושים לצורך השינויים האלה.

זה מאוד מזכיר את השינויים שהמנכ"ל עשה בארה"ב ושהובילו את החברה להרוויח המון כסף (כמו שלא נראה כבר שנים), ברמת הכנסות שלפני כמה שנים היא הייתה מפסידה בה.

הרבה אנשים מסתכלים אחורה ומחפשים להשליך מהרווחיות של 2004-2007 על הרווחיות העתידית מבלי להבין שזה עסק שעבר שינוי אדיר. עם השלמת השינוי באירופה זה יוכל להיות עסק שצריך הרבה פחות הכנסות בשביל להיות רווחי

http://cars.walla.co.il/?w=/4705/2580696

זה יותר קשור לפורום רכב מאשר לניתוח חברות אבל מכיון שאנחנו מתיימרים לעשות ניתוח קואליטטיבי אני חושב שזו אינפורציה לא לא חשובה.

בתמצות מבחינת אמינות המכוניות האמינות ביותר הן טויוטה ומאזדה בזמן שפורד מאבדת נק' בתחום.

הודעה מסוף השנה של פורד (פה):

1. 1) הם היצרן היחידי שמכר מעל 2 מיליון רכבים בשנה בארה"ב מאז 2007 (וגם שנה שעברה הם חצו את קו ה2 מיליון).
2. 2) פורד פוקוס הוא הרכב הנמכר בעולם.
3. 3) פורד היא יצרנית הרכב היחידה בעולם שהכניסה 3 דגמים לרשימת עשרת הרכבים הנמכרים בעולם.

חשוב להדגיש שהשנה הייתה שנה גרועה במיוחד למכונית הדגל, הפורד פיוז'ן (המתחרה של הטויטה קאמרי), מפני שהדגם הוחלף במהלך השנה. ברגע שיתייצבו המלאים המכירות יכולות לעלות משמעותית.  רק בשביל לסבר את האוזן - הפוקוס החדשה רשמה מכירות גבוהות משנה שעברה ב38% בעוד שהפיוז'ן ירדה ב2%.

אם כבר אנו בגזרת העדכונים, כמובן שלא הכל ורוד, המצב באירופה ממשיך להיות קשה והמכירות חזרו 19 שנה אחורה (היה 17 שנה אחורה במועד הכתבה).  ככול שהמצב באירופה יורע מהר יותר כן ייטב למשקיעים, מפני שאז ההנהלה תהיה חייבת לפעול בנחרצות והמאבק בוועדי העובדים יהיה קל יותר.