עננים לבנים צחורים שטים באוקיינוס כחול של שמיים בהירים.

קוביות קרח נמסות והופכות ליהלומים קטנים ומבריקים.

פעמונים מצלצלים.

וגר זאב עם כבש...... זה בלתי אפשרי.

אולם, מורים, הורים ותלמידים יכולים להסתדר מצויין.

ביום שבו יתגשמו שלושת הערכים המרכזיים שריחפו, לפני מאות שנים, מעל הבסטיליה בצרפת במערכת החינוך הציבורית - ייעצרו מחוגי השעון.

חרות, שיוויון ואחווה.

החרות תקנה לכל תלמיד את החופש לבחור את מקצועות הלימוד המועדפים עליו. בחירה שכזו תוביל להתייחסות חיובית יותר והשקעה מקסימלית בלימודים מצד התלמיד.

אלמנט השיוויון יתבטא במעמד זהה של כל התלמידים במדינת ישראל. ללא הבדל של גזע, דת, לאום, ארץ מוצא ומגדר.

משמעותה של האחווה הוא קיום מצב של אלטרואיזם בין כל התלמידים. ביטול תחרות הציונים הנהוגה כיום בבתי הספר ותהליך של טרנספוזיציה למישור בו כל התלמידים לומדים ביחד ועוזרים אחד לשני במטרה לשפר את ההישגים באופן קולקטיבי.

אך, זה לא מספיק.

יש צורך להוסיף גם את ערך הכבוד ההדדי וקיום משמעת לימודים עצמית.

ערך הכבוד ההדדי יתגלם בהתייחסות האינטר פרסונאלית ובתקשורת בין התלמידים, ההורים והמורים. 

" סליחה המורה.... אפשר לענות על השאלה ? " ,  " בבקשה המורה.... זאת העבודה במתמטיקה " .

כמו כן, קיום משמעת לימודים עצמית תגרום להגברת המוטיבציה והכנה קונסיסטנטית יותר של שיעורי הבית והעבודות ע"י התלמידים. ביטוי נוסף של תבנית זו יהיה תרגול ארוך וממומקד יותר לקראת מבחנים. פעולות אלו יובילו לשיפור ההישגים החינוכיים, עלייה בציונים והתקדמות כללית בידע הסובייקטיבי של התלמידים.

זוהי התגלות התמונה האוטופית במערכת החינוך הציבורית.

חזון תחילת הימים.

.

.

הפוסט הנוכחי הוא האחרון בסידרת כתבות החינוך.

גולשים יקרים, הנכם מוזמנים לעקוב ולקרוא טקסטים עתידיים שיופיעו בקהילות אחרות באתר אינטרנט זה.

ואל תשכחו....

נסתרות אך נפלאות הן דרכיה של המציאות.

.

לידיעת הקוראים, הכותב הוא היו"ר של חברת לייטנר - הוראה פרטית משלימה.

אינפורמציה נוספת :  LEITTNER.CO.IL

מספיק זה: 

החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  

בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים דגם סדברי, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

-----------------
* ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).