בארה"ב, כשמבקשים להתגרש יש לציין סיבה, הסיבה המקובלת היא "הבדלים בלתי ניתנים לגישור- סיבה ללא הטלת אשמה ואני שואלת, איזה הבדלים אינם ניתנים לגישור לטעמכם?

הבדלים בלתי ניתנים לגישור הם אותם הקונפליקטים ומחלוקות, שנוצרים כתוצאה מגישה שונה בנושאים שונים, ואי היכולת או חוסר האונים להתמודד מולם.

מבחינתי, כש"נופלים" לריק וחשים לבד למרות שבפועל חיים ביחד - זהו לכאורה "הבדל" שאינו ניתן לגישור...

כבר אין תוכן אמיתי שעליו נשענת המסגרת.

כאשר (לפחות) אחד מאבד את הרצון הטוב כלפי השני.

עד אז, עם אהבה ורצון טוב כמעט הכל ניתן לגישור. 

אנשים שחיים בזוגיות טובה,

לרוב הם דומים זה לזו.

כשההבדלים ברורים והפערים גדולים -

וזה יכול להיות באמונה הדתית, בתרבות, במנטליות,בהשכלה וכד',

ההרמוניה הזוגית מתחילה להיסדק,

ואז הבלתי נמנע קורה.

אם רוצים ומשתדלים מוצאים את הדרך

למשל כשהאחד/ת רוצה ילדים והשני/ה לא.

צטט: הדרhadar 2012-10-01 10:49:47

למשל כשהאחד/ת רוצה ילדים והשני/ה לא.

 לכאן לא הגעתי, נתקעתי עם דתי ואתאיסט, זה באמת הבדל מהותי!

אינני יודע מה היא "הסיבה"  בארה"ב  לבקש סיבה, האם "אינני רוצה"  אינו יכול לשמש סיבה דייה ???

ובאשר לשאלתך -

המונח "גישור" הוא מונח מטאפורי למונח חומרי, גשר, 

האם צריכה להיות סיבה חומרית שתיחשב "בלתי נגשרת?"

וכשמדובר בסיבה פנימית?  האם אפשר להצביע על פנימיותו של אדם ולטעון שהיא מייצגת "סיבה" אוניברסאלית,

ממש לא! ובנחרצות.

אסכם כך -

אין ל"גשר" הפנימי שום צורה, שום ריח, טעם או גבולות ברורים, 

מדובר במשהו פנימי, אשר רק החש אותו ידע לתאר סיבתו כ----"בלתי נגשר"..

ואוסיף ואחזק זאת כך -

גם החש היום סיבה בלתי נגשרת, יוכל מחר לחוש שהיא  נגשרת.....

שום מסקנה לא ניתן להנביע מן השאלה ועל אחת כמה וכמה לא מן התשובות.

פרווה!!

חג שמח