צטט: דורוןאנ_פל 2012-10-02 22:16:20
טס מחר חזרה לישראל.
אחרי יותר מחודש.
נסעתי קצת לשיתוף פעולה מדעי ונשארתי עוד שבועיים.
בריחה ממציאות של חגים שרובה לבד, שבה רוצים לבלות
יותר עם הילד, אבל מה לעשות, זה לא יוצא לו.
בריחה ממקום מגורים שלא כיבד אותי כאדם בוגר ועצמאי.
בריחה קצת מהבדידות, מהמאבק העיקש בכבישים על
הזכות להגיע הביתה בשלום, מאבק עם הלוחם הישראלי בכבישים.
בריחה קצת מלדאוג כל יום אם נתניהו יתקוף באירן או במקום זה
יתקוף את מחיר הדלק והחלב.
אז זהו, אני מקווה לפתוח דף חדש. מקווה לראות יותר את הילד,
מקווה למגורים יותר נוחים ונעימים. ומה הכי חסר לי?
חיבוק! כבר מעל חודש לא קיבלתי חיבוק, ומסתבר שאי
אפשר לקנות את זה במאסטרכארד.
ההודעה הזו העבירה בי רעד.
למה?! - כי גם אני נמצאת באותו מצב.
אני אטוס חזרה רק עוד שבועיים.
18 שעות טיסה מפרידות ביני לבין יקיריי.
בשעות שאני יכולה לתקשר איתם, הם ישנים.
בשעות שהם יכולים לתקשר איתי, אני עובדת.
מתסכל. בודד. נכון, לומדים לחיות עם זה.
אבל החסר הזה במגע,
זה כמו.. זה כמו..
משהו שמתאבן בך פנימה.
מתקשה. :(
הוספת תגובה על "חיבוק"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה