בשנה האחרונה מסתבר שהמשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל "סופסוף" מצאו את אויבת הסביבה מספר אחת והיא משום מה שקית הניילון.

והנה שלא כהרגלה ממשלת ישראל נרתמה בשיא העוצמה לטיפול במפגע, קמפיין פרסומי, מסע הסברה, חוקים מיוחדים. אולי אפילו יש צוות סודי מיוחד בבור בקריה שעוסק בסיכול ממוקד של שקית ניילון המסכנה.

ראשית, יש לבחון אם באמת שקיות הניילון הם אכן מהווה בעיה?

אדם טבע ודין טוענים כי שקיות הניילון מהוות 28% נפח הפסולת בישראל ו7% ממשקלה. לא ברור מה מקור הנתונים של אט"ד, אבל כאשר מביטים בפח זבל ממוצע לא רואים ששילש ממנו הוא שקיות ניילון. ואכן הנתונים שמצאתי בנושא לגבי ברטניה שונים בהרבה, שם שקיות הניילון מהוות 0.3% בלבד מנפח הפסולת שם.

שקיות הפלסטיק (או ניילון בפי העם) הינה אכן בעיה סביבתית די מעצבנת. המאפיין הייחודי שלה לעומת מרכיבים אחרים של הפסולת הביתית היא בעצם הצריכה המוגזמת שלה בניגוד לכל פרופורציה למוצר אחר, והנטיה שלה להישאר באופן עצמוני למדי בשטחים הפתוחים ולפאר כל עץ, שיח או בטן של בעל חיים רענן בשטח.

המשרד להגנת הסביבה החל לפני כשנה כחלק מתוכנית העבודה שלו לעסוק גם בנושא השקיות וערך דיון ציבורי בנושא עם כל בעלי הענין הרלבנטים. בעקבות הדיון החלו יוזמות רבות וברוכות בתחום כגון הסל הירוק של שופרסל ואחרים.

הצעת החוק שהזכרת ואשר עברה היום בקריאה טרומית, אינה של המשרד להגנת הסביבה אלא הצעת חוק פרטית. מאחר ואתה עוסק בפוליטיקה, אתה יודע בוודאי כיצד נכתבות הצעות חוק פרטיות ואיך מרביתן גומרות את חייהן. לפיכך השל הראשון בתיאוריה שלך לגבי הבור בקריה די נופל. למעשה מתעסק בנושא הזה במשרד רבע (בהגזמה) אדם ביחד עם שאר מרכיבי עבודתו היומיומית.

לגבי הנתון של אדם טבע ודין, אני חייב להגיד שהפעם הוא נכון. הסיבה היא שהוא לקוח מתוך סקר הרכב הפסולת שבוצע בעבור המשרד להגנת הסביבה. אני מפנה אותך לעמוד 60 ולטבלה בעמוד 61 בסקר כדי להתרשם בעצמך.

לגבי התמיכה בהצעת החוק המדוברת. קודם כל, אין ספק שיש מקום לטפל בבעית השקיות גם אם היא לא שוות ערך לבעית זיהום האוויר מתחבורה. תפקיד המשרד הרי הוא לטפל במכלול הבעיות הסביבתיות תוך כמובן מתן דגשים לבעיות כבדות יותר וקביעת סדר עדיפויות. הצעת החוק המדוברת בחרה את המודל האירי ותרגמה אותו לעברית. אנחנו סבורים שלפני שרצים לכתוב הצעת חוק מאוד פרטנית, צריך לבצע מחקר מעמיק ויסודי בנושא שמטרתיו הן קודם כל לאפיין את הבעיה (לכלוך רשות הרבים, פסולת, צריכה מוגזמת), אח"כ לסקור את הדרכים השונות הנהוגות בעולם, לסקור את שוק השקיות המקומי, ואז לבוא ולהציע חלופות לטיפול בבעיה שאופיינה, ובסוף לבחור את החלופה הנכונה ביותר סביבתית, כלכלית, חברתית וצרכנית. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו. תוצאות המחקר אמורות להיות בעוד כ- 4 חודשים. לפיכך ביקשנו אתמול בוועדת השרים לתמוך הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, ולהתנות את המשך התמיכה בהמתנה של 4 חודשים לגמר המחקר ותיאום מלא של הצעת החוק עם המשרד לאור התוצאות. זאת ההחלטה שגם התקבלה בוועדה. הדרך עוד ארוכה. אני יכול להתנבא שהצעת החוק לא תמשיך את דרכה במנגנון המוצע. אנחנו בכלל גורסים שמאוד ייתכן וניתן להגיע לפתרון הבעיה ללא חקיקה.

אז מה יהיה? ימים יגידו.

היי יואב,

ראשית תודה על הפניה לסקר.

לאחר שעברתי על נתוני הסקר אני עדיין משוכנע שהנתונים לא נכונים.

לפי הסקר הזה כמות הפסולת היא 3,961,797 טון לשנה.

7% של הנתון הזה הם 277,326 טון לשנה.

לפי הנתונים של אט"ד בישראל משתמשים ב430 מיליון שקיות לחודש החישוב שיצא לי הוא שמשקל שקית ממוצעת היא 54 גרם.

אם התחשבים הפשוטים שעשיתי אכן נכונים אז יש בעיה עם הנתונים שלכם. רוב השקיות שאני מכיר שוקלות גרמים בודדים.

לדעתי הנתון מבריטניה של 0.3% מנפח הפסולות הוא יותר קרוב למציאות. פשוט 28% מנפח ו7% מן המשקל נראים לי נתונים מופרחים.

לפני שהולכים לחקיקה דרקונית בתמיכת הממשלה שווה לבדוק טוב טוב שמתבססים על נתונים מציאותים...

תודה,

דרור

היי דרור

אני חוזר שוב לנקודה - החקיקה היא פרטית ותמיכת הממשלה ניתנה לקריאה הטרומית בלבד מתוך התניה שבהמשך במידה והממשלה תמצא לנכון להמשיך ולקדם את החקיקה היא חייבת להיות מתואמת עם המשרד להגנת הסביבה. בזמן הזה מבוצעת בעבור המשרד עבודת מחקר מקיפה ע"י טובי החוקרים ממוסד שמואל נאמן וחברת כיוון אשר אמור לתת לנו את התמונה המדוייקת כולל חלופות. לכן אין שום סתירה בין עמדתך לבין עמדת המשרד. אפרופו, גם הנתון של 430 מיליון שקיות לחודש לקוח מאיתנו והוא לקוח בעצם מנתוני רשתות השיווק.

אני חייב לציין שתוצאת החישוב שלך קצת מטרידה אותי. אני מבטיח לבדוק ביום ראשון את הנתונים באופו יסודי יותר ולחזור עם תשובה לגבי הסתירה הזאת.

יואב הבעייה שחוקים שמתחילים ככה גומרים עם תמיכה נלהבת של המשרד בזכות האנרציה בלבד. יוזמות פרטיות מובילות את המשרד לטיפול מזגזג בנושא הפסולת והזיגזג הזה מעקב את התפתחות המערכת.

אבל הבעייה העיקרית היא העלות לציבור של חוקים "סביבתיים" אלו.

חוק הפקדון לוקח מהציבור כבר היום כ 150 מיליון שקל בשנה, אבל בזכות האפשרות התיאורטית של הציבור לקבל את כספו חזרה זה לא נחשב למס. בפועל רק אחוזים בודדים חוזרים לציבור, שאר הכסף חוזר ל"גורמים" כאלה ואחרים או שמניע את מערכת האיסוף הסופר יקרה. הרחבת חוק הפקדון תעלה את העלות ל 300-450 מליון שקל בשנה, וגם אם תוכפל או תשולש השתתפות הציבור בהחזרה, עדיין יהיה גלום בחוק מס של כמה מאות מליוני שקלים בשנה.

אם נסתכל על חוק השקיות החדש, לפי אט"ד אנחנו צורכים 430 מליון שקיות בחודש. גם אם החוק יצליח, כמו באירלנד, והצריכה תפחת ב 90% ישאר לנו מס של יותר מ 500 מיליון שקל בשנה, לשיפור תקציב המשרד להגנת הסביבה, שנכנס בדלת האחורית בלי שאף אחד הרגיש.

היום התפרסמה כתבה בנושא בYNET, וגם מאמר דעה שמובסס בעיקרו על הנתון של המשרד להגנת הסביבה.

היום בבוקר עשיתי חישוב אחר, הגעתי שוב למסקנה שהנתון של המשרד שגוי.

אם נאמר שבממוצע משקל שקית הוא 10 גרם (אפילו שלהערכתי רוב השקיות שנצרכות שוקלת פחות)

לפי הנתון הזה אילו כל השקיות שנצרכות היו מגיעות לאפשה משקלן הכולל היה מגיע ל- 51600 טון לשנה שזה 1.3% ממשקל הפסולת.

אני חייב לציין שגם נתון זה נראה לי מוגזם כלפי מעלה.

בכל אופן אני חייב להסכים עם עוזי, יש כאן מס לא הגיוני וחסר פרפרציות על הציבור, חבל מאוד שהמשרד להגנת הסביבה נתן ידו לדבר כזה גם בשלב הזה.

ובכלל עצם הרעיון שאפשר בחוק לשנות הרגלים ותרבות לדעתי לא נכון. אין קסמים יש תהליכים ארוכים שצריכים להיות הדרגתים.

ראו את עניין הסיגרות, כבר משנת 1982 החלו לפועל בנושא, בהתחלה במטוסים ואוטובוסים אחר-כך באולמות ציבורים, לפני כמה שנים בכל המקומות הציבוריים ורק היום שסופסוף יש כלי אכיפה אפקטיבי הסגריות נעלמות מבתי הקפה והברים.

לצערי, טעה המשרד להגנת הסביבה ששם את הכוונת על השקית.

אני תוהה למה המשרד לא שם את הכוונת על העיתונים שמייצרים חלק נכבד מאוד ממשקל הפסולות 17%.

אני חושב שלכולם ברור למה לעולם לא יטילו מס פסולת על עיתונים. והאמת זה יותר הגיוני ממס על שקיות. בניגוד לשקיות לעתונים יש תחליף עם 0 פסולת קוראים לזה אינטרנט...

תודה,

דרור

אני אגיד את זה שוב, וכדי שהפעם גם אי אפשר יהיה להגיד שזה לא מובן או מוסתר בדברי, אני אגדיל ואדגיש את הפונט.

המשרד להגנת הסביבה לא יזם את הצעת החוק, ובכלל לא בטוח שהמנגנון המוצע בה הוא טוב. המשרד לא יזם הטלת מס, הטל או איך שתרצו על השקיות, ולא מעוניין בכסף שיגיע אליו. כל מה שאנחנו אומרים שיש מקום לטפל בבעיית השקיות, לא בהכרח בצורה של חוק אפרופו, ושאנחנו עכשיו נמצאים בתחילת מחקר שבודק את כל הסיפור, לרבות הגדרת הבעיה, סקירת המצב בארץ ובעולם, סקירת חלופות והמלצה על החלופה הכדאית ביותר. ייתכן מאוד שהחלופה המוצעת בחוק אינה הכדאית והטובה ביותר ואז לא נתמוך זה.

האם עכשיו ברור יותר?

ולנושא הנתונים, הנתונים של סקר הפסולת אמינים למדי ואם יש סתירה בינם לבין נתוני רשתות השיווק אז אני הולך לכיוונם.

שבת שלום!!!

תגיד דרור

איפה אתה חי?

מה זה משנה אם זה 7 ,5 או 0.3 אחוז

העובדה היא ששקיות ניילון מכערות את ארצנו והשימוש בהן הוא מעבר לצורך האמיתי בהן

אז שחרר לחץ... ואם אפשר תשקיע את זמנך בנושאים שיקדמו את החברה והמדינה

שבת שלום

שי 

יואב, למה לכעוס ככה לפני שבת  

לדעתי מין הראוי שהמשרד יאמר בצורה ברורה את דברו ליזמות מסוג זה.

לא תודה אין צורך, זה לא תואם שום מדיניות אותה אנחנו רוצים לקדם.

ברגע שאתם ממליצים והממשלה תומכת, אפילו בשלב המקדמי, אף אחד לא ממש יודע איפה זה יגמר. יחד עם זה אני מניח שהסיבות לתמיכה לא בהכרח מקצועיות, כך שעל מה אנחנו מתדיינים

צטט: shai007 2008-01-04 18:44:45

תגיד דרור

איפה אתה חי?

מה זה משנה אם זה 7 ,5 או 0.3 אחוז

העובדה היא ששקיות ניילון מכערות את ארצנו והשימוש בהן הוא מעבר לצורך האמיתי בהן

אז שחרר לחץ... ואם אפשר תשקיע את זמנך בנושאים שיקדמו את החברה והמדינה

שבת שלום

שי 

בטח שזה משנה.

אם יש 0.3% שקיות ולעומת זאת יש 17% נייר עיתון או 5% בקבוקי פלסטיק.

למה לעשות מס דווקא על שקיות? ולא על מוצרים אחרים?

יש פתגם כזה "למה להרוג זבוב עם תותח?"

ותכלס נראה שזה הסיפור...

תודה,

דרור

היי עוזי

לא ממש התעצבנתי, אל תדאג. אתה ישבת לצידי בדיון הציבורי בו הכריז משרד והשר ששקיות הפלסטיק הן בהחלט נושא שנמצא על סדר היום של המשרד. אתה גם שמעת שם סקירה של אלעד על מכלול השיטות הקיימות בעולם ועל זה שבמשרד מתכוונים לבחון ברצינות את הבעיה על כל מרכיביה כפי שהזכרתי קודם. מאז עברו כמה חודשים, והצלחנו להשיג אישור במשרד לצאת לעבודה הזו. מה שקרה בינתיים, שכמה מחוקקים השיגו אותנו להגישו את הצעת החוק המדוברת. כל מה שביקשנו זו השהיה על מנת לסיים את המחקר. וכן, השיקולים לתמיכה בהצעה הם לא תמיד הכי מקצועיים כפי שציינת, אבל הם שיקולים מאוד לגיטימיים בהתהנלות של משרד ממשלתי.

לדרור - אין שום קשר בין המדיניות הנוכחית לגבי שקיות פלסטיק לבין עיתונים למשל. עיתונים הם מרכיב נכבד יותר מהפסולת הביתית, ומדיניות הטיפול בפסולת אומרת שהם יטופלו במסגרת הטיפול המשולב, שעומד לקפוץ מדרגה בעקבות הטל ההטמנה. אין שום מקום כרגע לחקיקה או מדיניות ייחודית כלפי עיתונים. הם יזרמו בזרם הפסולת הרגיל בהתאם למדיניות הטיפול שאנחנו מכוונים את הרשויות המקומיות. שקיות לעומת זאת זה משהו יוצא מן הכלל בזרם הזה (כמו צמיגים או מכלי משקה), ולכן יש לבחון את הדרכים איך לטפל בהם נכון.

שבת שלום

יכול להיות ששקיות הניילון הם לא המפגע החמור בישראל

אבל אני לא מסכים איתך שיש לבקר את הרשויות על כך שהם מצאו לנכון לחוקק חוק כנגד מפגע זה.

לאורך השנה האחרונה התנהל קמפיין בנושא בתקשורת, ברשתות חברתיות באינטרנט, בפורטלים מובילים באינטרנט, שופרסל אף ייצרה סל קניות רב פעמי מבד שהינו ידידותי לסביבה.

לכן החוק שהגיעו אליו הוא תולדה של כל התהליך הזה שהינו דוגמה מצוינת למאבק סביבתי שעומד לשאת פרי. אז מדוע דווקא עכשיו לקטרג את התהליך?

מי אמר שחוק שכזה הינו במקום חוקים נוספים שיבואו אחריו להסדרת מפגעים סביבתיים אחרים? הוא רק עוד אחד מהם. (פרה פרה נדפוק את כל העדר).

ולכן כדאי לנצל את המומנטום ולחוקק חוק שיסדיר את השימוש חסר הפרופורציות בשקיות ניילון, כעוד נדבך בדרך להחזרת הציבור לצרכנות שפויה.

דרור,

השאלה שהעלת היא מעניינת, אבל אני לא בטוח שאחוז השקיות במשקל הזבל הן הקריטריון הנכון. לסוגי זבל שונים יש נזק שונה. אפשר להניח שאם מדובר במשקי בית חלק גדול מהמוצרים מתפרקים מהר יחסית ולכן גם אם משקלם גדול נזקם מועט. שקיות ניילון שמושלכות בטבע הורגות בעלי חיים (וגם בבתים הן מסכנות ילדים קטנים).