צטט: אקס-פוזיציה 2012-10-06 08:51:46

צטט: שמואל זילבר 2012-10-05 22:06:45

צטט: אקס-פוזיציה 2012-10-05 21:53:57

צטט: שמואל זילבר 2012-10-05 21:52:21

צטט: אקס-פוזיציה 2012-10-05 21:49:40

אף אחד לא מעריך את עצמו פחות ממה שהוא.

גם מי שבז לעצמו,מעריך את עצמו על זה.

 

אז מה אתה אומר...שכולם מעריכים את עצמם יותר?

ברור.

לך?..או לכולם?

וגם..תגיד...למה לפי דעתך זה קורה?

ד"א אני מסכים שרוב האנשים מעריכים את עצמם יותר

חה-

זה לא ברור לך..אז איך יהיה ברור לכולם? :-)))

ולמה זה קורה?

כי אנחנו לא יודעים את מידת הענווה.

ענווה - (לא להתבלבל עם צניעות,אלו לא מילים נרדפות) :

היכולת להבין שהכשרונות שלנו הם לא באמת שלנו.

מי שמגיע לזה..(אני לא מכיר אישית,אבל יודע שיש),אפשר לומר

עליו שזכה להערכה עצמית נמוכה.

כן..זכה.

 

אני חושב שאתה איש מאד חכם

צטט: איציק דור 2012-10-06 10:48:07

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 01:18:30

צטט: איציק דור 2012-10-06 00:25:49

שני המצבים לדעתי אינם בריאים , המצב הכי בריא הוא להיות מודע ליכולות שלך.

הערכה עצמית נמוכה תמנע הגשמה של פוטנציאל והערכה עצמית גבוהה תגרום לקפיצה מעל הפופיק

 

ההערכה העצמית של האדם מורכבת מפזאל של הערכות עצמיות בכל מיני תחומים .

הערכה עצמית כהורה/כמפרנס/כגבר ועוד ועוד ... כך שיכול להיות בהחלט שאדם ימצא בשלושת המצבים בו זמנית

 

היי איציק:)

תגיד ,נראה לך שהערכה עצמית מדוייקת ואובייקטיווית  זה משו שניתן להשגה ?

 

לא חושב שהאדם יכול להעריך את עצמו בצורה מדוייקת

המטרה בעייני היא לנסות להיות הכי קרוב לאותה הערכה , לבחון את עצמך מידי פעם ולעדכן בהתאם.

ככל שתעריך את עצמך קרוב יותר למציאות כך תוכל למצא את היכולות שלך יותר נכון.

 

כתבת באחת התגובות שלך "אנשים בזמן אמת ,לא מודעים לכך שהם לא אובייקטיווים כלפי עצמם"

לא מסכים עם המשפט הזה , אדם שמודע לעצמו יודע בכל שלב שהוא לא אוביקטיבי כלפי עצמו , בעיקר בזמן שהוא מעריך את יכולותיו.

 

היי איציק

כמה אנשים "מודעים לעצמם" אתה מכיר?

האם אתה חושב שיש לך את הכלים המתאימים "לאבחן" אנשים "מודעים עצמם"?

מה זה "מודעים לעצמם"?

צטט: איציק דור 2012-10-06 10:54:07

צטט: oranitos 2012-10-06 01:42:41

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 01:36:28

 

מספר הנחות יסוד

אנשים לא אובייקטיווים כלפי עצמם..חוץ מיחידי סגולה

אנשים בזמן אמת ,לא מודעים לכך שהם לא אובייקטיווים כלפי עצמם

כתוצאה מכך ההערכה העצמית של האנשים אינה מדוייקת

 

מה עדיף לחיים?

הערכה עצמית נמוכה ביחס ליכולות?

הערכה עצמית גבוהה ביחס ליכולות?

 

 

שמואל

סתם שאלה...

אם ההערכה העצמית שלך נמוכה

מה בדיוק יאתגר אותך לשנות את המצב שבו אתה נמצא?

 

 

אם האדם מעריך נמוך את היכולות שלו הוא יתקע במקום.

אם האדם מעריך נמוך את הביצועים לעומת היכולות שלו אזי הוא יתקדם.

לא הבנתי את ההגיון

ההגיון שלי אומר שאם אדם מעריך בחסר את יכולותיו....הסבירות שיכשל בביצועיו מצטמצמת ...ואם אדם כזה ממשיך לחשוב כך על עצמו...אז סביר שינחל הצלחה במעשי ידיו...זה בניגוד לפנטזיונרים שחושבים שהם סופרמן

צטט: oranitos 2012-10-06 12:17:05

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 12:06:28

צטט: נחרצה 2012-10-06 09:41:08

צטט: שמואל זילבר 2012-10-05 23:30:30

 

 

אבל סיגל לא מדובר בציפיות של הסביבה ממך....אלא בציפיות שלך מעצמך

אם הציפיות שלך מעצמך נמוכות ביחס ליכולות שלך...

מה הסבירות שלא תצליח לממשן...לעומת הסבירות במקרה הפוך?

 

"הרעה הגדולה ביותר העלולה לקרות לו לאדם היא, שיתחיל לחשוב רעות אודות עצמו" (גתה)

מאוד אינדיבידואלי וכהוכחה לכך - אין תמימות דעים בתגובות שהועלו.

אצלי בכל אופן, כאשר רמת הציפיות שלי גבוהה מעצמי - יגברו הסיכויים שלי להצליח, כי אני מאתגרת את עצמי, רוצה באופן אישי להתקדם, להשיג את המטרה ומוכנה נפשית להתמודד מול משימות גם אם הן קשות, עד שאצליח.

מה עם המחיר?....אם הוא משתנה בהמשך הדרך?

ואם היית יודעת מלכתחילה שזה המחיר...גם היית מאתגרת את עצמך?

יווו שמואל

יום שבת בבוקר עוד לא אכלתי ג'חנון

ואתה מה זה חופררררררר

 

לגבי המחיר שאתה מדבר עליו

בדר"כ אנחנו עושים הערכה + לוקחים בחשבון עוד כמה אחוזים טובים (ככה שיהיה)

לגבי הידיעה מלכתחילה על המחיר

אין כזה דבר ולא יהיה

למה???

כי אף אחד לא יודע לנבא את העתיד

יותר מזה

גם כל מה שיקרה בדרך להשגת המטרה יכול להתרחש בכלל בצורה שונה ממה שתכננת.

 

אז בשורה התחתונה, אם אתה שאל אותי

הכל שאלה של איזה טיפוס אתה

אחד שיגיד לעצמו זה מה יש ואני לא מנסה אפילו

או אחד שכן ינסה (לא התאבדות שיעית  אלא מתוך מחשבה) ויגיד... מקסימום נכשלתי

 

יאללה

איפה אוכלים???????

 

איפה שאת רוצה

זה לא העניין אורניתי...ומקסימום נכשלתי זה לא משו קל ערך ....ברמת הפרט זה "מקסימום נכשלתי"

אבל ברמת הכלל...ה"מקסימום נכשלתי " מסתיים בתספורות לפנסיות וקופות גמל

תחשבי על המשימה שנתן לך אייל אדירי במפגש.....לכי טפסי על העץ

לי היה ברור שלא תוכלי לטפס(זה בסדר ,בלי אמצעים מתאימים...ובלי להשרט ולקרוע בגדים ..אף אחד שם לא היה יכול לטפס עליו)....אבל לך זה לא היה ברור בכלל...הלכת לעץ ..כשאת בטוחה שאת הולכת לטפס עליו...ורק אחרי שבעטת בעץ והסתובבת סביבו  במשך 3 דקות ואיכשהו בניגוד לכל הגיון סביר לא מצאת את עצמך למעלה....הצלחת להגיע למסקנה שאת לא מסוגלת לטפס על העץ

הסיטואציה הזאת מאד מאד מאפיינת את מה שקורה לאנשים בחיים...והם ..מתוך גישה אופטימית והערכה ממש ממש לא מדוייקת של יכולותיהם...נגשים למשימות שמעל ליכולתיהם.....ותמיד תמיד יש מי שמשלם את המחיר

 

צטט: דורוןאנ_פל 2012-10-06 12:15:41

רוב האנשים שהכרתי העריכו את עצמם הרבה מעל.

גם אני...והם איכשהו תמיד התפלאו כאשר נכשלו במעשה ידיהם...ותמיד כמוצא האשימו בכך אחרים...אני לצורך העניין בכלל בכלל לא יוצא מהכלל...ראה את מה שכתבתי על הערכת זמני הביצוע שלי...וזה עוד משו קל ערך...פשוט יש גבול לרמת הפאדיחות שעשיתי בחיי שאני מוכן לשתף בהן :))

יש בדיחה כזאת בין ארגנטינאים שכדי להתעשר אתה צריך לקנות ארגנטינאי בכמה שהוא שווה ולמכור אותו בכמה שהוא חושב שהוא שווה. זה טוב לכל עם אחר. פעם חשבתי שיש לי אוזן מוזיקלית. ניסיתי לבנות סולם צלילים לפי שמיעה ממחולל תדרים. אחר השוויתי אותו לסולם אמיתי במחשב. לא היה אפילו קרוב!

צטט: שמואל זילבר 2012-10-07 13:41:00

צטט: oranitos 2012-10-06 12:17:05

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 12:06:28

צטט: נחרצה 2012-10-06 09:41:08

צטט: שמואל זילבר 2012-10-05 23:30:30

 

 

 

יווו שמואל

יום שבת בבוקר עוד לא אכלתי ג'חנון

ואתה מה זה חופררררררר

 

לגבי המחיר שאתה מדבר עליו

בדר"כ אנחנו עושים הערכה + לוקחים בחשבון עוד כמה אחוזים טובים (ככה שיהיה)

לגבי הידיעה מלכתחילה על המחיר

אין כזה דבר ולא יהיה

למה???

כי אף אחד לא יודע לנבא את העתיד

יותר מזה

גם כל מה שיקרה בדרך להשגת המטרה יכול להתרחש בכלל בצורה שונה ממה שתכננת.

 

אז בשורה התחתונה, אם אתה שאל אותי

הכל שאלה של איזה טיפוס אתה

אחד שיגיד לעצמו זה מה יש ואני לא מנסה אפילו

או אחד שכן ינסה (לא התאבדות שיעית  אלא מתוך מחשבה) ויגיד... מקסימום נכשלתי

 

יאללה

איפה אוכלים???????

 

איפה שאת רוצה

זה לא העניין אורניתי...ומקסימום נכשלתי זה לא משו קל ערך ....ברמת הפרט זה "מקסימום נכשלתי"

אבל ברמת הכלל...ה"מקסימום נכשלתי " מסתיים בתספורות לפנסיות וקופות גמל

תחשבי על המשימה שנתן לך אייל אדירי במפגש.....לכי טפסי על העץ

לי היה ברור שלא תוכלי לטפס(זה בסדר ,בלי אמצעים מתאימים...ובלי להשרט ולקרוע בגדים ..אף אחד שם לא היה יכול לטפס עליו)....אבל לך זה לא היה ברור בכלל...הלכת לעץ ..כשאת בטוחה שאת הולכת לטפס עליו...ורק אחרי שבעטת בעץ והסתובבת סביבו  במשך 3 דקות ואיכשהו בניגוד לכל הגיון סביר לא מצאת את עצמך למעלה....הצלחת להגיע למסקנה שאת לא מסוגלת לטפס על העץ

הסיטואציה הזאת מאד מאד מאפיינת את מה שקורה לאנשים בחיים...והם ..מתוך גישה אופטימית והערכה ממש ממש לא מדוייקת של יכולותיהם...נגשים למשימות שמעל ליכולתיהם.....ותמיד תמיד יש מי שמשלם את המחיר

 

שמואל

כפרה, נשמה, עיניים, לבלב, ריאות , חיים שלי

אז מה אתה מציע?

שלא ננסה, שלא נסתכן, שלא נאתגר, שלא נהיה אמיצים?

נשמע לי משעמם טיכו

כבר עדיף לעבור לגור בפתח תקוה

צטט: אוריפרידמן0 2012-10-07 14:01:59

אחלה דיון, סופסוף משהו רציני...וכמובן שבהקשר הקהילה זה האם עודף הערכה עצמית היא הסיבה שאף אחד לא מוצא בן\בת זוג כי הוא\הם רוצים תמיד קצת יותר ממה שהם יכולים להשיג...אבל זה כבר דיון נפרד.

.....

תהיתי מי יהיה זה שיכתוב סופסוף תגובה עניינית ומעשית.

שהרי אנחנו אנשי עשיה ולא המדרש עיקר אלא המעשה !!!

צטט: נחרצה 2012-10-06 12:56:20

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 12:06:28

צטט: נחרצה 2012-10-06 09:41:08

צטט: שמואל זילבר 2012-10-05 23:30:30

 

אבל סיגל לא מדובר בציפיות של הסביבה ממך....אלא בציפיות שלך מעצמך

אם הציפיות שלך מעצמך נמוכות ביחס ליכולות שלך...

מה הסבירות שלא תצליח לממשן...לעומת הסבירות במקרה הפוך?

 

"הרעה הגדולה ביותר העלולה לקרות לו לאדם היא, שיתחיל לחשוב רעות אודות עצמו" (גתה)

מאוד אינדיבידואלי וכהוכחה לכך - אין תמימות דעים בתגובות שהועלו.

אצלי בכל אופן, כאשר רמת הציפיות שלי גבוהה מעצמי - יגברו הסיכויים שלי להצליח, כי אני מאתגרת את עצמי, רוצה באופן אישי להתקדם, להשיג את המטרה ומוכנה נפשית להתמודד מול משימות גם אם הן קשות, עד שאצליח.

מה עם המחיר?....אם הוא משתנה בהמשך הדרך?

ואם היית יודעת מלכתחילה שזה המחיר...גם היית מאתגרת את עצמך?

 

חשוב לי להעז ולנסות, ולא להשאר באיזור הנוחות שלי.

חייבים לעזוב את החוף ולטבול במי הים, אחרת נשאר תקועים לעד מבלי להתפתח.

מה גם שאיני חושבת שניתן לדעת מראש מהו המחיר.

יחד עם זאת, אילו ידענו מבעוד מועד מהו המחיר של כל תהליך, ספק רב אם היינו נכנסים לשם...

היינו נמנעים מלעשות את אותם הדברים, ולו רק כדי להמנע מכישלון.

אז לאפשר לפחד להניע אותנו???

מודה "בחטאי הגדול" - טעיתי ולא פעם בגלל בחירות שגויות, ובסתר לבי ידעתי כי בסופן

לא מחכה לי הצלחה של ממש, ועד היום מכה על חטא בגינן ומשלמת על הטעויות,

אבל מוצאת שעל אף הכישלון היו שם בתהליך גם סיבות  ותוצאות מספיק טובות.

שמואל, חושבת שתעוזה, הערכה עצמית, בטחון, דימוי עצמי - כל אלו מאוד אינדיבידואליים.

אומנם לא ממש קשור דווקא להערכה עצמית, אבל לא בכדי יש אנשים אוהבי סיכון שמעזים להשקיע במניות, וכאלו שיעדיפו את המסלול הבטוח של הפק"מ על אף התשואה הנמוכה אבל המובטחת.

אז לאפשר לפחד להניע אותנו???

אהמ...כן..אני חושב שכדאי לנו מאד להתחשב בפחד שלנו....אלא אם כן הוא ממש ממש לא רציונאלי

ואז במקרה כזה,אולי כדאי לנו לגשת לטיפול

צטט: שמואל זילבר 2012-10-07 13:19:11

צטט: איציק דור 2012-10-06 10:48:07

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 01:18:30

צטט: איציק דור 2012-10-06 00:25:49

שני המצבים לדעתי אינם בריאים , המצב הכי בריא הוא להיות מודע ליכולות שלך.

הערכה עצמית נמוכה תמנע הגשמה של פוטנציאל והערכה עצמית גבוהה תגרום לקפיצה מעל הפופיק

 

ההערכה העצמית של האדם מורכבת מפזאל של הערכות עצמיות בכל מיני תחומים .

הערכה עצמית כהורה/כמפרנס/כגבר ועוד ועוד ... כך שיכול להיות בהחלט שאדם ימצא בשלושת המצבים בו זמנית

 

היי איציק:)

תגיד ,נראה לך שהערכה עצמית מדוייקת ואובייקטיווית  זה משו שניתן להשגה ?

 

לא חושב שהאדם יכול להעריך את עצמו בצורה מדוייקת

המטרה בעייני היא לנסות להיות הכי קרוב לאותה הערכה , לבחון את עצמך מידי פעם ולעדכן בהתאם.

ככל שתעריך את עצמך קרוב יותר למציאות כך תוכל למצא את היכולות שלך יותר נכון.

 

כתבת באחת התגובות שלך "אנשים בזמן אמת ,לא מודעים לכך שהם לא אובייקטיווים כלפי עצמם"

לא מסכים עם המשפט הזה , אדם שמודע לעצמו יודע בכל שלב שהוא לא אוביקטיבי כלפי עצמו , בעיקר בזמן שהוא מעריך את יכולותיו.

 

היי איציק

כמה אנשים "מודעים לעצמם" אתה מכיר?

האם אתה חושב שיש לך את הכלים המתאימים "לאבחן" אנשים "מודעים עצמם"?

מה זה "מודעים לעצמם"?

 

ראשית לא מבין מה הקשר לאנשים אחרים ולמודעות שלהם לעצמם ובכלל היכולת שלי לאבחן זאת.

כל אדם לעצמו אינו יכול להיות מודע במאה אחוזים ליכולות שלו אבל הוא יכול לנסות ולשפר עמדות ,

האבחנה תמיד תהיה אוביקטיבית אבל ככל שנלמד להכיר את עצמנו כך נתקרב יותר למציאות.

אדם "מודע לעצמו" אין אומר הדבר שהוא יודע הכל על עצמו אלא שהוא מודע לכך שיש תמיד מה ללמוד על עצמו.

אדם שכזה בזמן ביצוע הערכה לוקח בחשבון שהוא לא אובייקטיבי , אדם שלא מודע לעצמו לא יקח זאת בחשבון.

צטט: .יעקב 2012-10-06 14:26:13

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 10:30:41

אני מאמין שהאדם חי באשליה מתמשכת. אודות עצמו, אך גם סביבתו.

חלק גדול מאיתנו משקר לעצמו על עצמו ועל סביבתו כדי שיוכל לחיות עם עצמו.

אני יכול לפתח כל שורה בתגובה זו שלי, אבל אני חס על הדיון...

יעקב

אני מסכים

תראה את זה...מאמר על ספרו של פרופסור דניאל גילברט

מוחנו מסלף עובדות:

תכלס - אנחנו משקרים לעצמנו חופשי! 
מהרגע שבחרנו לעשות משהו, אנחנו מעגנים את הבחירה ב"עובדות", מקיפים אותה ב"הוכחות", מעבים אותה ב"אישורים חברתיים" - ומספרים לעצמנו שהכל אובייקטיבי.
האמת היא שאנחנו בוחרים את העובדות שמתאימות לנו. אנחנו נוטים לקרוא את הכתבות והמאמרים שיתמכו בדעה שכבר גיבשנו, להתעכב על הפרסומות של האופציה שבחרנו (ולא הנגדית), להתייעץ עם אנשים שחושבים כמונו, אנחנו אפילו נוטים לנסח את השאלות כך שהמענה שנקבל מהחברים שאיתם התייעצנו יהיה זה שאנחנו רוצים לשמוע.
אנו חיים בעצם על התפר שבין מציאות (שמאפשרת לנו לתפקד) לאשליה (שמדרבנת אותנו לעשות): 
העין בהחלט רואה את המציאות, והמוח מחויב להאמין למה שהעין רואה. אבל המוח הוא זה שבוחר עבור העין על מה להסתכל (שם: 183).
הבעיה נעוצה בחוסר המודעות שלנו לתהליכים האלה שמעצבים את האירועים בחיינו. כיוון שהם בלתי נראים לנו, אנחנו מתקשים להתמודד איתם ולצפות את השינויים העתידיים ברגשות ובמחשבות שלנו. 

מתסכל-משהו, כל העניין הזה.
אם היכולת שלי לחזות איך אני ארגיש בעתיד כל כך גרועה - איך אדע אם אני באמת רוצה את מה שאני חושב שאני רוצה?
איך אדע אם היעד שאני מכוון אליו, אכן יעמוד בציפיותיי ויחכה לי בקו הסיום עם מלוא חופניים אושר מיוחל?
אז זהו, שיש פתרון - והוא קל למדי. הבעיה, טוען גילברט, היא שאנחנו ממעטים להשתמש בו (שם: 208).
זוכרים את "אין חכם כבעל ניסיון"?. 
בעידן ה-Web 2.0, כשכולנו מוקפים במאות חברים אמיתיים ווירטואליים - הדבר הכי נגיש, פשוט ויעיל הוא לשאול את מי שכבר חווה את מה שאתם רוצים לעצמכם. לקבל ממנו טיפים, להתעניין איך השיג את המטרה, והאם המטרה סיפקה לו את האושר והנחלה.
הרי אם יש מישהו שכבר עבר את אותה הדרך - הכי קל יהיה להיעזר בידע, בניסיון ובחוויה שלו - שיאפשרו לנו לחזות בסבירות גבוהה מאוד את עתידנו הרגשי, כשאנו נבצע את הפעולה הזו.
אז למה אנחנו לא עושים זאת?
אההה...כי אנחנו מיוחדים!
"המדע סיפק לנו עובדות רבות על האדם הממוצע, ואחת העובדות המוצקות ביותר היא שהאדם הממוצע לא רואה את עצמו כממוצע", כותב גילברט (שם: 244).
אנחנו לאו דווקא מאמינים שאנחנו טובים יותר מזה שמולנו - אבל אנחנו תמיד חושבים שאנחנו שונים ממנו:
אנחנו חושבים באופן ייחודי, אנחנו פועלים באופן ייחודי, וההחלטות שלנו (גם אם הן זהות להחלטות של זה שמולנו) נגזרות ממסקנות וראייה ייחודית לנו.
כיוון שאני הוא כל עולמי, וכיוון שרק אני מכיר את עצמי מבפנים - אני נוטה להאמין שאני מיוחד מאחרים, חושב, מתנהג, חווה ומרגיש אחרת.
גם בסביבת חברים אני נהנה לחשוב שאני מיוחד. זו הסיבה שרובנו (גם אם לא נודה בכך בפומבי) נעדיף להתבלט ולמשוך תשומת לב במסיבה, ולא לעשות קולות של טפט כל הערב. וזו הסיבה שבאתרי היכרויות לא תמצאו מישהי שתתאר את עצמה כבעלת שתי ידיים, שתי עיניים ואף אחד - אלא תתרכז בתכונות שיבליטו אותה מאחרות ("ספונטנית, רגישה, בעלת חוש הומור שאוהבת לפנק". אה, בסדר).

ואם אנחנו כל-כך ייחודיים, איך נסמוך על מישהו אחר שינחה אותנו בחוויה שלנו? איך נוכל להאמין שהרגשות שהוא חווה יהיו גם אלו שלנו?
'לא יכול להיות, אצלי זה יהיה אחרת, אני לא כמוהו', אנחנו משכנעים את עצמנו, ובה בעת זונחים את הפתרון הפשוט והיעיל הזה, וחוזרים לסמוך על הדמיון והזיכרון הלוקים בחסר שלנו.
ומשלמים לא פעם את המחיר.

 

נ.ב.

ממליץ בחום לעיין בשני נושאים הקשורים מאוד לדיון:

חכמת ההמונים (נושא מרתק)

אי רציונל שבאדם. (דן אריאלי)

צטט: שמואל זילבר 2012-10-07 13:23:52

צטט: איציק דור 2012-10-06 10:54:07

צטט: oranitos 2012-10-06 01:42:41

צטט: שמואל זילבר 2012-10-06 01:36:28

 

מספר הנחות יסוד

אנשים לא אובייקטיווים כלפי עצמם..חוץ מיחידי סגולה

אנשים בזמן אמת ,לא מודעים לכך שהם לא אובייקטיווים כלפי עצמם

כתוצאה מכך ההערכה העצמית של האנשים אינה מדוייקת

 

מה עדיף לחיים?

הערכה עצמית נמוכה ביחס ליכולות?

הערכה עצמית גבוהה ביחס ליכולות?

 

 

שמואל

סתם שאלה...

אם ההערכה העצמית שלך נמוכה

מה בדיוק יאתגר אותך לשנות את המצב שבו אתה נמצא?

 

 

אם האדם מעריך נמוך את היכולות שלו הוא יתקע במקום.

אם האדם מעריך נמוך את הביצועים לעומת היכולות שלו אזי הוא יתקדם.

לא הבנתי את ההגיון

ההגיון שלי אומר שאם אדם מעריך בחסר את יכולותיו....הסבירות שיכשל בביצועיו מצטמצמת ...ואם אדם כזה ממשיך לחשוב כך על עצמו...אז סביר שינחל הצלחה במעשי ידיו...זה בניגוד לפנטזיונרים שחושבים שהם סופרמן

 

ככל שתעריך את עצמך נמוך יותר מהיכולת שלך כך תנצל פחות את היכולות שלך .

ככל שתעריך גבוה יותר מהיכולת שלך כך הנפילה לאחר מכן תהיה גדולה יותר.

ישנו סיכון בכל מקרה , אם טעית בהערכה למעלה אז תיכשל , אם טעית בהערכה למטה פיספסת מיצוי של יכולת. 

אם אני מבין נכון אז לשיטתך מראש אתה מוותר על מיצוי אפשרי של יכולת כדי לא להיכשל.

אני מעדיף לנסות להגיע להערכה הכי מדוייקת שאני יכול ולקחת סיכון של טעות לכאן או לכאן.

בעייני כישלון הוא פחות "חמור" מאי מיצוי יכולת , מכישלון אפשר ללמוד להבדיל ממה שלעולם לא ננסה