אתמול כשנסעתי באוטו, 

השיר הזה של שייניד אוקונור התנגן ברדיו.

אין ספק, שיר אהבה של אישה לגבר.

אבל, כשהקשבתי היטב למילים,

הייתה לי תחושה לא נוחה,

כי מאז שעזב, חייה אינם מאושרים.

היא לא נהנית ממה שהחיים מציעים

ורק חשה בדידות ועצבות

כי הרי שום דבר לא משתווה אליו.

ואני תוהה, האם אדם אחד,גם שהוא מאד מיוחד,

הוא שיקבע אם נחייך אל החיים?

החיוך , העוצמה , השימחה והרגשות - הם מתוכינו.

כול אנרגיה מוציאה מאיתנו משהוא אחר.

ויש כאלה שמדגדגים לנו בכל המקומות...וזה מה שעושה את הקשר למיוחד.

אצל מישהי שאני מכירה זה מאד קבע.
היא הפסיקה לחיות - פיזית - כשזה נגמר.

תנוח בשלום על משכבה.

צטט: חדוה ברנר 2012-10-06 09:17:49

אתמול כשנסעתי באוטו, 

השיר הזה של שייניד אוקונור התנגן ברדיו.

אין ספק, שיר אהבה של אישה לגבר.

אבל, כשהקשבתי היטב למילים,

הייתה לי תחושה לא נוחה,

כי מאז שעזב, חייה אינם מאושרים.

היא לא נהנית ממה שהחיים מציעים

ורק חשה בדידות ועצבות

כי הרי שום דבר לא משתווה אליו.

ואני תוהה, האם אדם אחד,גם שהוא מאד מיוחד,

הוא שיקבע אם נחייך אל החיים?

 תמיד באנגלית זה נשמע טוב יותר.

בתרגום לעברית ועם מוזיקה מזרחית - זה לא היה נכנס לפליי-ליסט של גלי צה"ל

כאב הפרידה - זה חלק מהקושי.

לא פשוט להשאיר מישהו שאנחנו אוהבים - בצד השני.

את תחושת האהבה מחליפה הערגה לאותה אשלייה שהתפוצצה לנו בפנים.

בד"כ הזמן מרפא את הפצעים, וזו לא קלישאה - עוברים תהליך אבלות על שהיה ואיננו עוד,

עד לרגע ההשלמה, ואו אז אוספים את השברים וממשיכים הלאה.

אז לא האחד ולא היחיד, כי עובדה היא שאהבה אחרת משכיחה את הכאבים.

זה לא האדם שיקבע את המשך החיים
זו החממה שנמצאים בה
זוגיות יוצרת סוג של בטחון, חממה מסוימת
וכשהיא נגמרת לעיתים הצדדים מרגישים חסרי אונים
לפתע לבדם
החכמה לדעת להתרומם, לבנות את הלבד חזרה
בצורה עצמאית ומאושרת
ולדעת שאושר לא תלוי בבן או בת זוג
בילדים או בכל גורם אחר
אלא במה שנעשה עבור עצמנו
שבת שלום וחג של שמחה ואהבה

למיטב ידיעתי השיר נכתב ע"י פרינס ובוצע כקובר ע"י אוקונור בתקופה בה אימה חלתה ומתה מסרטן

ואם כבר אז ...

צטט: .Shlomit 2012-10-06 07:25:17

אל דאגה, השיר מבטא רק את השלב הראשון של האבל. זה עובר.. ;-)

יש כאלו שנשארים תקועים בשלב הזה הרבה זמן ושרים את אוקונור כל היום

צטט: ofir more 2012-10-06 10:28:17

למיטב ידיעתי השיר נכתב ע"י פרינס ובוצע כקובר ע"י אוקונור בתקופה בה אימה חלתה ומתה מסרטן

ואם כבר אז ...

השיר ניכתב על ידי פרינס בזמן שהוא ניפרד מהחברה שלו 

ובאותו הזמן גם אימו ניפטרה ממחלת הסרטן.

גם אימה של שייניד אוקונור ששרה את השיר,

ניפטרה ממחלת הסרטן.

לדעתי בשיר מדובר על פרידה מבן זוג ולא מאמא שמתה,

ולו בגלל השורה האחרונה בשיר:

"אבל יש בי רצון לתת לזה הזדמנות נוספת."

מן הסתם, לא ניתן לתת הזדמנות נוספת למי שמת.

ואוקונור - יפהפיה.

ככל שהאבל הוא גדול ומאד טבעי צריך לנסות לחשוב האם על הרגע הנוכחי שבו אדם יקר איננו אנחנו עוד לא נסתכל בעתיד במבט לאחור בתור "הרע במיעוטו" אם יקרה משהו עוד יותר נוראי בעתיד חס וחלילה בנוסף לאובדן הקשה.