אורלי,
לרוב, התנהלות אדם היא תוצאת חינוכו והשפעת אירועים על חיו.
באירופה, היו יהודים מאוד אופטימיים בשנות ה 30. יכלו להגר לאמריקה, קנדה או ישראל.
אבל לא, כי ראו "טוב", כדברי תהילים.
היום, רובם ברשימות הקדושות של "יד ושם".
ב 73, עד שבת בבוקר, היו גנרלים אופטימיים.
אין סוף לדוגמאות שאופטימיות מתפוצצת לנו בפרצוף, בחיי עם ובחיי פרט.
פסימיות היא תכונה משתקת. אופטימיות גם.
כי מול בעיה, הפסימי יחליט שמה שלא יעשה, הבעיה גדולה עליו.
האופטימי לא מזהה את הבעיה, או סבור שהיא תיעלם מאליה.
הדרך הנכונה, לדעתי, היא להיות ראליסטי, לראות את המציאות כפי שהיא, עד כמה שאפשר.
עמדה זו מאפשרת לזהות סכנות, להיערך מולן ולהגיב בזמן.
יעקב
/null/text_64k_1#