צטט: מינואט 2012-10-09 20:03:29
במקרהשל בתך בת ה-18 שהולכת לטייל בירושלים לבדה יש כאן את הפקטור של הגיל ומיקום שהוא קצת בעייתי , במקרה של אמך בת ה-80 גם כאן יש מגבלות של שיקול דעת ומגבלות פיזית, אבל האם ביכולתך לחזות כל תרחיש רע מראש?
אורלי,
בחרתי במקרה של הבת שלי כי הוא המחשה של מציאות.
היא ממש לא טיילה אלא הלכה מהמטה הארצי של המשטרה , שם עברה השתלמות במזמר אזרחי, לבית חולים הדסה, שם ביקרה חברה מאושפזת. עניין של קילומטר, במדרכות מוארות, לצד כביש ראשי.
לא מדובר במקרה אקלקטי או אזוטרי.
מה שקה יכל לקרוא בדיזנגוף בתל אביב או בשדרות מוריה בכרמל.
(שלא לדבר על פריפריות).
בעניין ילדים, אני פשוט לא מוכן לסמוך על המזל, במדינה מוכת סוטים וחולי נפש.
מה שמפריע לי, זה לא שאת חושבת אחרת, אלא ש-כך הבנתי ממילותייך שאצטט אם תרצי- את רואה את התנהלות שלי כפסימית וכשלילית.
ייתכן שלא הבנתי נכון.
בכל מקרה, לא דיברתי על לצייד את הילדה בתת מקלע או בטיל כתף, אלא בלתת לה ספריי ששוקל בדיוק 20 גרם, לשמור בכיס בטיולי ערב עם הכלב הנקניקי.
כי מה האלטרנטיבה , חלילה?
אם חולה רוח יאנוס אותה, 3 אנשים יפסיקו לחיות ישירות
הילדה, כי חיים אחרי אונס אינם חיים
האנס, שבוודאות ימות מידיי
אני, גם מצער, וגם כי אהיה בכלא, בצדק.
אז למה להסתכן ? למה לא להגן על הילדים שלנו ? אין זו חובתנו הראשונית ??
יעקב
/null/text_64k_1#