באפט, מטאפורה של תמחור הוגן של לימודים באוניברסיטה לצורך הבנה מעמיקה יתר של נושא תמחור חברות

[הציטוטים לקוחים מתוך THE ESSAYS OF WARREN BUFFET עמ 234-235]

" The calculation of intrinsic value, though is not so simple, as our definition suggests intrinsic

 value is an estimate rather than a precise figure and it is additionally an estimate that must be changed, if interest rates move or future cash flow are revised, two people looking at the same set of facts, more over and this would apply to Charlie and me- will almost inevitably come up with at least slightly different, intrinsic value figures. That is one reason why we never give you our estimates of intrinsic value, what our annual reports do supply, are the facts that we ourselves use to calculate this value"

יש פה 2 נקודות חשובות לפי דעתי, נקודה אחת היא שהערכה של ערך הוגן של עסק, נעשית תמיד בטווחים ממחיר נמוך ופסימי למחיר גבוה ואופטימי. זה מכיוון שיש משתנים שלא ניתן לחזות במדויק איך הם יתפתחו.

באפט מציין שניים מהמשתנים האלה שחשובים עבורו לצורך הערכה של המחיר ההוגן של העסק והם הערכה של תזרים המזומנים העתידי של העסק  והמשתנה השני הוא שערי הריבית, שערי ריבית על פי מה שאני מבין מזה[ויכול להיות שאני טועה] מושפעים ומשפיעים ישירות על האינפלציה\כמות הכסף שנמצא בידיים של אנשים, דבר שיביא לעלייה ברווחים של החברה ובתזרים המזומנים שלה אבל העלייה הזו במקרה של אינפלציה בשנים מסוימות תהיה מדומה, לכן כאשר מחשבים ערך חייבים לקחת בחשבון אינפלציה ושערי הריבית מהווים מדד לגובה האינפלציה. שערי ריבית גבוהים מסמנים אינפלציה גבוהה ולהיהפך שערי ריבית נמוכים מסמנים על אינפלציה נמוכה.

"Inadequate though they are in telling the story, we give you Berkshires book value figures, because they today serve as rough albeit significantly understated, tracking measure for Berkshire's intrinsic value. In other words. The percentage change in book value in any given year is likely to be reasonably close to that years change in intrinsic value"

השינוי באחוזים בערך הספרים של ברקשייר יהווה מדד לשינוי בערך ההוגן של החברה, את המשפט הזה לא הבנתי האם יש הגיון מאחורי המספר הזה או שזה פשוט נתון סטטיסטי שרלוונטי רק לברקשייר ולא בהכרח ניתן להחיל אותו על אנליזה של חברות אחרות

"You can gain some insight into the differences between bookvalue and intrinsic value by looking at one form of investment, a college education. Think of the education cost as its "book value" if this cost is to be accurate, it should include the earnings that were forgone by the student, because he chose college rather than a job".

מטאפורה טובה שתהווה דוגמא להשקעה, תהיה השקעה בלימודים באוניברסיטה.

ערך הספרים=עלות הלימודים + כלל הרווחים שעליהם ויתר הסטודנט בתקופת הלימודים.

אם אני מרחיב את הדוגמא ולוקח את דביר[ההוא מהפרסומות של בנק מזרחי] שמחליט לפתע  שהוא רוצה להיות יועץ השקעות, הוא יודע שעלות הלימודים 3-4 שנים תואר פיננסי + לימודים לתעודה של יועץ השקעות תעלה בהערכה גסה 60,000 ₪ בנוסף דביר[כדי להתמקד בצורה מלאה בלימודים] מתפטר מהמשרה האהובה עליו כשחקן מתחיל בתיאטרון הקאמרי , ומוותר על משכורת של  5,000 ₪ בחודש אחרי מיסים סה"כ 60,000 בשנה*4= 240 וסה"כ ביחד אם הלימודים 300,000 ₪.

"For this exercise, we will ignore the important non economic benefits of education, and focus strictly on its economic value. First, we must estimate the earnings that the graduate will receive over his life time  and subtract from that figure, which must be than discounted at an appropriate interest rate, back to graduation day, the dollar result equals the intrinsic economic value of education"

כלומר אם נניח שדביר רוצה להיות יועץ השקעות בבנק מזרחי והוא יודע שיועץ השקעות מרוויח לאורך הקריירה שלו בין 8-12 אלף ₪ אחרי ביטוח לאומי ומיסים ואם אני אחדד את הדוגמא ואפחית את המשכורת שהוא היה מרוויח בכל מקרה 5 אלף ₪ על אותן שעות ואשאיר רק את הפרמיה מהלימודים 3-7 אלף ₪ בחודש. ונניח שאת שינוי הקריירה הגדול הבא שלו הוא יעשה עוד 10 שנים זה אומר שתזרים המזומנים לפני אינפלציה יהיה סה"כ איפשהו בין 360 אלף ל840 אלף אבל כדי להקל על עצמי ניקח מספר עגול וגדול נניח 500,000 על עבודה של 10 שנים. שממנה אני מפחית שערי ריבית עתידיים מעורכים של 3% בשנה. ב10 שנים על פי נוסחת הdcf  כפי שהיא מוסברת כאן:

http://seekingalpha.com/article/462411-discounted-cash-flow-what-discount-rate-to-use

זאת אומרת[אם לא טעיתי באופן החישוב] שאחרי ההתאמה האינפלציונית[3%] נשאר לדביר רק 373 אלף ₪.

"Some graduates will find that the book value of their education exceeds its intrinsic value, which means that who ever paid for the education didn’t get his money's worth. In other cases, the intrinsic value of an education will far exceed its book value, a result that proves capital was wisely deployed. In all cases, what is clear is that book value is meaningless as an indicator of intrinsic value".

בסוף ה10 שנים דביר חווה את משבר גיל ה40 הוא החליט שהוא רוצה להיות כוכב קולנוע ולהופיע בפרסומות בטלביזיה ועשה שינוי קריירה. סה"כ הוא שילם על הלימודים 300,000 ₪ וקיבל בחזרה פרמיה במשכורת 373,000 ש"ח כלומר הערך ההוגן שהתקבל מההשקעה עבר את ה"ערך בספרים" שדביר שילם על ההשקעה.

לסיכום:

באפט מסכם ואומר שבבסיס ערך הספרים לא מהווה פקטור כסמן לערך הוגן אלה רק כסוג של מדד תחתון להצלחה או אי הצלחה של השקעה.

[בנוסף לנקודה של באפט ניתן לומר שדביר הרוויח 373 אלף על הנכס האינטלקטואלי, שהוא רכש לפני כ-10 שנים ב300 אלף ₪ אבל הבעיה אם הנכס שהוא לא יוכל למכור אותו בחזרה-זה בניגוד לרכישה של נכס רגיל, כלומר בשלב זה בקריירה שלו, כפיר עומד על החזר עודף של 73 אלף על ה300 שהוא השקיע שזה אומר החזר של כ- 24% ב10 שנים או %2.4  ממוצע לשנה אחרי מיסים ואינפלציה גם אם דביר היה ממשיך לעבוד עד גיל הפרישה סה"כ ההחזר שלו היה עומד על בערך  מיליון וחצי ₪ ו620 אלף ש"ח כאשר עושים לסכום התאמה אינפלציונית, כל זה על השקעה של 300 אלף שזה אומר החזר של 206% על סך כל התקופה,שאם מחלקים ל30 שנה זה החזר של 6.8% בממוצע אחרי כל ההתאמות]

במציאות של עולם ההשקעות ההוצאות על לימודים לא מסמלות את ערך הספרים של החברה אלה את המחיר שאתה מחליט לשלם על חברה מסוימת בשוק המניות, אתה משווה את המחיר של החברה בשוק המניות למחיר שקבעת שהוא המחיר ההוגן בשבילך על פי הערכה שלך של תזרים מזומנים עתידי ובניכוי אינפלציה, המחיר המקסימאלי שמשקיע יכול לשלם  על "לימודים" בדוגמא שלנו הוא 620 אלף שזה המחיר שיאפשר למשקיע להימנע מהפסד כתוצאה מירידה בערך הכסף לאורך השנים שהוא נמצא בהשקעה שלו, בפועל כל משקיע רציונאלי רוצה להרוויח על ההשקעה שלו, ולא רק להימנע מהפסד ובנוסף כל משקיע ערך ישאף למרווח ביטחון למקרה של טעות בהערכה שלו[זאת בהתאם להערכה בנוגע לרמת הסיכון באובדן ממשי של הון בהשקעה באותו עסק], רצונות אלה משפיעים על המחיר שהמשקיע יהיה מוכן לשלם ומחיר זה לנצח יהיה אינדיבידואלי.

vstudy, ראשית כל ברוכים הבאים!

הרעיון להסתכל על השקעה בלימודים כעל עוד השקעה בפורטפוליו הוא מעניין ומקורי (פעם ראשונה שאני שומע אותו).

כמובן שתמיד אפשר לומר שהיועץ בבנק ממשיך להתקדם והשכר שלו עולה בעוד השכר של דביר ללא ההשכלה נותר קבוע פחות או יותר או שדביר חסר ההשכלה חשוף יותר לנזקי האבטלה, אבל זה לא מוריד מהמקוריות או הוולידיות של הרעיון (מפני ששני הדברים ניתנים למידול בדרך שהצעת).

מסכים,אפשר להחשיב עלייה בשכר כשיעור צמיחה ולהוסיף את זה לחישוב.

בכל מקרה הרעיון היה לעזור לעצמי, לראות את הנושא של הערכת חברות מנקודת מבט נוספת, בשביל להפוך אותו ליותר אמיתי ומוחשי בתפיסה שלי.

צטט: vstudy 2012-10-10 09:26:17

באפט, מטאפורה של תמחור הוגן של לימודים באוניברסיטה לצורך הבנה מעמיקה יתר של נושא תמחור חברות

 

[הציטוטים לקוחים מתוך THE ESSAYS OF WARREN BUFFET עמ 234-235]

 

" The calculation of intrinsic value, though is not so simple, as our definition suggests intrinsic 

 value is an estimate rather than a precise figure and it is additionally an estimate that must be changed, if interest rates move or future cash flow are revised, two people looking at the same set of facts, more over and this would apply to Charlie and me- will almost inevitably come up with at least slightly different, intrinsic value figures. That is one reason why we never give you our estimates of intrinsic value, what our annual reports do supply, are the facts that we ourselves use to calculate this value"

 

יש פה 2 נקודות חשובות לפי דעתי, נקודה אחת היא שהערכה של ערך הוגן של עסק, נעשית תמיד בטווחים ממחיר נמוך ופסימי למחיר גבוה ואופטימי. זה מכיוון שיש משתנים שלא ניתן לחזות במדויק איך הם יתפתחו.

 

באפט מציין שניים מהמשתנים האלה שחשובים עבורו לצורך הערכה של המחיר ההוגן של העסק והם הערכה של תזרים המזומנים העתידי של העסק  והמשתנה השני הוא שערי הריבית, שערי ריבית על פי מה שאני מבין מזה[ויכול להיות שאני טועה] מושפעים ומשפיעים ישירות על האינפלציה\כמות הכסף שנמצא בידיים של אנשים, דבר שיביא לעלייה ברווחים של החברה ובתזרים המזומנים שלה אבל העלייה הזו במקרה של אינפלציה בשנים מסוימות תהיה מדומה, לכן כאשר מחשבים ערך חייבים לקחת בחשבון אינפלציה ושערי הריבית מהווים מדד לגובה האינפלציה. שערי ריבית גבוהים מסמנים אינפלציה גבוהה ולהיהפך שערי ריבית נמוכים מסמנים על אינפלציה נמוכה.

 

"Inadequate though they are in telling the story, we give you Berkshires book value figures, because they today serve as rough albeit significantly understated, tracking measure for Berkshire's intrinsic value. In other words. The percentage change in book value in any given year is likely to be reasonably close to that years change in intrinsic value"

 

השינוי באחוזים בערך הספרים של ברקשייר יהווה מדד לשינוי בערך ההוגן של החברה, את המשפט הזה לא הבנתי האם יש הגיון מאחורי המספר הזה או שזה פשוט נתון סטטיסטי שרלוונטי רק לברקשייר ולא בהכרח ניתן להחיל אותו על אנליזה של חברות אחרות

 

"You can gain some insight into the differences between bookvalue and intrinsic value by looking at one form of investment, a college education. Think of the education cost as its "book value" if this cost is to be accurate, it should include the earnings that were forgone by the student, because he chose college rather than a job".

 

מטאפורה טובה שתהווה דוגמא להשקעה, תהיה השקעה בלימודים באוניברסיטה.

ערך הספרים=עלות הלימודים + כלל הרווחים שעליהם ויתר הסטודנט בתקופת הלימודים.

 

אם אני מרחיב את הדוגמא ולוקח את דביר[ההוא מהפרסומות של בנק מזרחי] שמחליט לפתע  שהוא רוצה להיות יועץ השקעות, הוא יודע שעלות הלימודים 3-4 שנים תואר פיננסי + לימודים לתעודה של יועץ השקעות תעלה בהערכה גסה 60,000 ₪ בנוסף דביר[כדי להתמקד בצורה מלאה בלימודים] מתפטר מהמשרה האהובה עליו כשחקן מתחיל בתיאטרון הקאמרי , ומוותר על משכורת של  5,000 ₪ בחודש אחרי מיסים סה"כ 60,000 בשנה*4= 240 וסה"כ ביחד אם הלימודים 300,000 ₪.

 

"For this exercise, we will ignore the important non economic benefits of education, and focus strictly on its economic value. First, we must estimate the earnings that the graduate will receive over his life time  and subtract from that figure, which must be than discounted at an appropriate interest rate, back to graduation day, the dollar result equals the intrinsic economic value of education" 

 

כלומר אם נניח שדביר רוצה להיות יועץ השקעות בבנק מזרחי והוא יודע שיועץ השקעות מרוויח לאורך הקריירה שלו בין 8-12 אלף ₪ אחרי ביטוח לאומי ומיסים ואם אני אחדד את הדוגמא ואפחית את המשכורת שהוא היה מרוויח בכל מקרה 5 אלף ₪ על אותן שעות ואשאיר רק את הפרמיה מהלימודים 3-7 אלף ₪ בחודש. ונניח שאת שינוי הקריירה הגדול הבא שלו הוא יעשה עוד 10 שנים זה אומר שתזרים המזומנים לפני אינפלציה יהיה סה"כ איפשהו בין 360 אלף ל840 אלף אבל כדי להקל על עצמי ניקח מספר עגול וגדול נניח 500,000 על עבודה של 10 שנים. שממנה אני מפחית שערי ריבית עתידיים מעורכים של 3% בשנה. ב10 שנים על פי נוסחת הdcf  כפי שהיא מוסברת כאן:

http://seekingalpha.com/article/462411-discounted-cash-flow-what-discount-rate-to-use

 

זאת אומרת[אם לא טעיתי באופן החישוב] שאחרי ההתאמה האינפלציונית[3%] נשאר לדביר רק 373 אלף ₪.

 

"Some graduates will find that the book value of their education exceeds its intrinsic value, which means that who ever paid for the education didn’t get his money's worth. In other cases, the intrinsic value of an education will far exceed its book value, a result that proves capital was wisely deployed. In all cases, what is clear is that book value is meaningless as an indicator of intrinsic value".

 

בסוף ה10 שנים דביר חווה את משבר גיל ה40 הוא החליט שהוא רוצה להיות כוכב קולנוע ולהופיע בפרסומות בטלביזיה ועשה שינוי קריירה. סה"כ הוא שילם על הלימודים 300,000 ₪ וקיבל בחזרה פרמיה במשכורת 373,000 ש"ח כלומר הערך ההוגן שהתקבל מההשקעה עבר את ה"ערך בספרים" שדביר שילם על ההשקעה.

 

לסיכום:

 

באפט מסכם ואומר שבבסיס ערך הספרים לא מהווה פקטור כסמן לערך הוגן אלה רק כסוג של מדד תחתון להצלחה או אי הצלחה של השקעה.

 

[בנוסף לנקודה של באפט ניתן לומר שדביר הרוויח 373 אלף על הנכס האינטלקטואלי, שהוא רכש לפני כ-10 שנים ב300 אלף ₪ אבל הבעיה אם הנכס שהוא לא יוכל למכור אותו בחזרה-זה בניגוד לרכישה של נכס רגיל, כלומר בשלב זה בקריירה שלו, כפיר עומד על החזר עודף של 73 אלף על ה300 שהוא השקיע שזה אומר החזר של כ- 24% ב10 שנים או %2.4  ממוצע לשנה אחרי מיסים ואינפלציה גם אם דביר היה ממשיך לעבוד עד גיל הפרישה סה"כ ההחזר שלו היה עומד על בערך  מיליון וחצי ₪ ו620 אלף ש"ח כאשר עושים לסכום התאמה אינפלציונית, כל זה על השקעה של 300 אלף שזה אומר החזר של 206% על סך כל התקופה,שאם מחלקים ל30 שנה זה החזר של 6.8% בממוצע אחרי כל ההתאמות]

 

 

החלק הזה של הדיון ממש הדהים אותי - ואפילו הפחיד.

עם כל הכבוד לוורן באפט - בן אדם ושאיפותיו הם יותר מהחישוב הכספי של רווח והפסד על ההשקעה.

יש גם נחת רוח ורווח פסיכולוגי ואישי מהלימודים ומהעיסוק במשהו שמעניין אותך [ולפי הדוגמא אפילו מועדף על פני עיסוק קיים קודם].

מי שאין לו את זה - לא שווה לו כנראה ההשקעה כי צריך להוסיף למחירים הכספיים שצויינו לעיל גם את השווי המשוער של השעמום, התסכול ושאר סוגי הסבל הרגשי מעשיית דבר שלא אוהבים - הן בשלב הלימודים והן אחריו (ואני בטוחה שימצאו את הדרך לכמת גם את זה ).

צטט: pbhba 2012-10-10 12:05:08

צטט: vstudy 2012-10-10 09:26:17

 

 

החלק הזה של הדיון ממש הדהים אותי - ואפילו הפחיד.

עם כל הכבוד לוורן באפט - בן אדם ושאיפותיו הם יותר מהחישוב הכספי של רווח והפסד על ההשקעה.

יש גם נחת רוח ורווח פסיכולוגי ואישי מהלימודים ומהעיסוק במשהו שמעניין אותך [ולפי הדוגמא אפילו מועדף על פני עיסוק קיים קודם].

מי שאין לו את זה - לא שווה לו כנראה ההשקעה כי צריך להוסיף למחירים הכספיים שצויינו לעיל גם את השווי המשוער של השעמום, התסכול ושאר סוגי הסבל הרגשי מעשיית דבר שלא אוהבים - הן בשלב הלימודים והן אחריו (ואני בטוחה שימצאו את הדרך לכמת גם את זה ).

לא הייתי לוקח את זה למקום כזה.  בעיני הכותב ניסה לעשות אנלוגיה  של מושגים מעולם הערכת שווי חברות לעולם האישי שלו, כדי לקרב את זה למקום שקל לו יותר להבין ולהזדהות.  

לאבא של וורן באפט היה ברוקראז', אז באפט גדל עם עולם מושגים של מניות / אג"חים / חברות ודוחות כספיים, אבל רוב האנשים (כולל אני כמובן) לא גדלו בבית שעולם המושגים והמחשבה כלל רכישה של חברות, ולכן אנלוגיה לחיי היום-יום של הכותב יכולה לעזור.

בכל מקרה, זה לא פורום ייעוץ תעסוקתי לצעירים אחרי צבא, אז לא בטוח שכדאי לקרוא את הכתוב בקונטקסט כזה.

צטט: לירון מנור 2012-10-10 16:12:47

צטט: pbhba 2012-10-10 12:05:08

צטט: vstudy 2012-10-10 09:26:17

 

 

החלק הזה של הדיון ממש הדהים אותי - ואפילו הפחיד.

עם כל הכבוד לוורן באפט - בן אדם ושאיפותיו הם יותר מהחישוב הכספי של רווח והפסד על ההשקעה.

יש גם נחת רוח ורווח פסיכולוגי ואישי מהלימודים ומהעיסוק במשהו שמעניין אותך [ולפי הדוגמא אפילו מועדף על פני עיסוק קיים קודם].

מי שאין לו את זה - לא שווה לו כנראה ההשקעה כי צריך להוסיף למחירים הכספיים שצויינו לעיל גם את השווי המשוער של השעמום, התסכול ושאר סוגי הסבל הרגשי מעשיית דבר שלא אוהבים - הן בשלב הלימודים והן אחריו (ואני בטוחה שימצאו את הדרך לכמת גם את זה ).

 

 

 

לא הייתי לוקח את זה למקום כזה.  בעיני הכותב ניסה לעשות אנלוגיה  של מושגים מעולם הערכת שווי חברות לעולם האישי שלו, כדי לקרב את זה למקום שקל לו יותר להבין ולהזדהות.  

לאבא של וורן באפט היה ברוקראז', אז באפט גדל עם עולם מושגים של מניות / אג"חים / חברות ודוחות כספיים, אבל רוב האנשים (כולל אני כמובן) לא גדלו בבית שעולם המושגים והמחשבה כלל רכישה של חברות, ולכן אנלוגיה לחיי היום-יום של הכותב יכולה לעזור.

 

בכל מקרה, זה לא פורום ייעוץ תעסוקתי לצעירים אחרי צבא, אז לא בטוח שכדאי לקרוא את הכתוב בקונטקסט כזה.

יקירי,

אני כבר מזמן לא עונה על הגדרה של צעירים אחרי צבא, ובחירת המקצוע שלי כבר נעשתה מזמן, כולל תהפוכותיה.

בניגוד לך, אני חושבת שוורן באפט אכן מציע לחשב את הכדאיות של הלימודים לפי פרמטרים כלכליים בלבד, בהתעלם משאיפות אישיות, מרווחים והפסדים פסיכולוגיים שאינם ניתנים לכימות כספי, ובסך הכל, מרווחת האדם שבנידון;

אני כן חושבת שבהשוואה הזו, שהסטונדט המשקיע בלימודים הוא רק השלב הראשון שלה בדרך להבנת החישוב של שווי חברות - נחשף צוהר לעולמו הפנימי, הלא כל כך עשיר, של הגורו הנערץ.

מחזק את מה שלירון אומר.. זה רק תרגיל.

 לא הבאתי את כל הציטוט המלא, ואם אני זוכר נכון, הוא כתב בפסקה שלפני משהו בסגנון.. בשביל התרגיל הזה אנחנו נשים בצד את היתרונות החשובים של חינוך ונתמקד רק בחלק הכלכלי שלו..

באפט הוא לא קדוש, אבל צריך לקחת דברים בפרופורציות ובהקשר הנכון שלהם.. זה שלבנאדם יש הרבה כסף זה לא סיבה לצבוע אותו בשחור.. כל מקרה לגופו. לבן אדם יש שלושה ילדים אחד חקלאי, השני מוזיקאי והשלישית... אין לי מושג... אבל אף אחד מהם לא יצא כלכלן לפחות לא עד כמה שאני יודע