הקטע של יומולדת באמת שווה שנכתוב עליו.
הרי העניין עצמו, ברמה הלוגית, חסר משמעות. אבל הוא נחמה [ואישור] להוויה שמצבנו לא משהו.
אם צריך לסכם... ככל שהאגו פגוע ומצוקתי יותר כך יש יותר ציפיה לפיצוי ביום הניחומים.
וכך יש לנו יום פיצוי לכל מה שדפוק... יום האישה, יום ירושלים, יום העיוור, יום האם, יום הזהירות בדרכים, יום בלי עישון, יום כיפור, יום נישואין, יום האהבה, יום להומואים וכאלה.
זה אותו עיקרון כמו הצל"שים בצבא. מחלקים מדליות? חפש את הפאדיחה.
המעניין שהמיעוט המדוכא מתרגל לפעמים שמדובר באיזשהו חוק טבע שאם לא מתקיים באופן ראוי זאת ההוכחה שצדקנו במה שאנחנו כבר יודעים ממילא. [אפילו פרח לא הבאת...]
ואין, אין כמו יום פיצוי שלא מומש [ע"פ הדמיון של המתלוננת וחברותיה המצקצקות שגם עולה בהתאמה לתסכול] בכדי לחרע נקבה תורנית שתטריף את מי שהיא רואה כאחראי על אושרה.
יומולדת שמח.
הוספת תגובה על "אז מה יש בו ביום הזה???"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה