צטט: שחורולבן 2012-10-16 01:49:01

ודאי שכן במיוחד לאור העובדה שלא הסתפק בהימנעות גם מצא לנכון לבוז. אבללללללל העולם הוא כדור........

נכון...כדור,ולא שחור לבן...:-)

מה,גם את לא ישנה?

קליק בודד על התמונה יגדיל את החוויה...

זה יפה מלאך.וגם מתאים לגמרי להשקפת העולם שלי.ולכן היה חשוב לי להוסיף את המילים "פרמטרים מקובלים" שהרי יש רבים שמאושרים ורואים לפי פרמטרים לגמרי אחרים.:-)

יחד עם זאת בוא לא נשכח את יציאתו הראשונה של סידהרטה הצעיר מחממת ארמונו המלכותי ואת המפגש שהחל את הפיכתו לבודהה עם העוני והסבל שעיניו ראו.

האא זה קל.

האדם הנ"ל אגואיסט, עסוק ברדיפה אחר עושר, שליטה, כבוד, תהילה. אדם רע. הוא נהנה מלהשפיל את הזולת ולשלוט עליו.

והוא חושב שהוא חופשי , שהוא פועל לפי רצונו האישי, כשהוא למעשה מקיים את מה שמכתיבה לו הסביבה, את הסטנדרטים שלה - עד כמה משתלם לו להיות חזק, שתלטן ומצליח. והוא עובד קשה רק כדי שהחברה תראה עד כמה שהוא מצליח . נובע מכך, שהאדם אינו חי כלל עבור עצמו, אלא כדי להראות מכובד בעיני החברה.

ועכשיו תשובה לשאלה: אותו אגואיסט שאינו רגיש למצוקות האחר יתמוך במי או במה שיביאו לו הערכה מהחברה.

צטט: בטי בלו 2012-10-16 03:43:10

 

 

ועכשיו תשובה לשאלה: אותו אגואיסט שאינו רגיש למצוקות האחר יתמוך במי או במה שיביאו לו הערכה מהחברה.

מסכימה...:-)

כמעט מתבקשת התשובה...

כמה חבל כשהראיה כול כך צרה..

ואת? 24

צטט: לחפשולאבד 2012-10-16 04:18:47

נגיד כזה דבר :

 

יש אדם שלא כול כך הצליח לו בחיים.(כלכלית,בינאישית וכו' - על פי הפרמטרים המקובלים)

ויש אדם, קרוב לו ,אולי אפילו בדם, שבוחר לא להציע לו את עזרתו ואף לבוז לו,בטיעון החזק הבא:

 

"אי הצלחה היא תוצאה של בחירות מוטעות ואי לכך שיישא בתוצאות"

 

אז השאלה שלי היא : למי כן יעזור האדם הנ"ל ובמי כן יתמוך?

במי שההצלחה האירו לו פנים ובעצם אינו זקוק לתמיכה?

 

או במילים אחרות,האם אין זאת דרך אלגנטית לומר : אני לא כול כך מעוניין לעזור או לתמוך.(מעדיף להשאיר את מה שיש לי במקומו הנוכחי)

 

דעתכם המלומדת...

 

 

את לא מספרת את כל פרטי המקרה והפרטים לפעמים עושים את כל ההבדל. לפני די הרבה שנים ידידה שלי נכנסה לסוג של קשר כספי עם מישהו ומכיוון שידעתי במי מדובר הזהרתי אותה מתוצאות מעשיה. חשוב לציין שהיא לא ביקשה את עצתי. חשוב גם להוסיף שאני אף פעם, עד אותו יום, לא נתתי לה עצות. הדגשתי בפניה שמה שאני עושה הוא חריג כי ברור לי למעלה מכל ספק שהיא נופלת לבור עמוק ומכיוון שהיא ידידה טובה מחובתי להזהיר אותה.

היא לא שמעה לעצתי והתוצאות היו די קטסטרופליות מבחינתה. בהמשך היא באה לבקש ממני הלוואה ואני הייתי בדילמה די קשה, באמת לא ידעתי איך להתנהג במצב כזה. זה לא תמיד כמו שאת אומרת "דרך אלגנטית לומר : אני לא כול כך מעוניין לעזור או לתמוך". לפעמים עזרה באמת משדרת מסר לא בריא שאת יכולה לעשות שטויות ("בחירות מוטעות") ולסמוך על החברים שתמיד יבואו להוציא אותך מהבוץ.

במקרה המסוים שלי הצלחתי למצוא פתרון יצירתי שפתר את הבעיה הכספית שלה בלי שאצטרך לפתור את הדילמה שלי. ולמען האמת גם היום, עם הרבה יותר נסיון-חיים, לא ברור לי איך צריך להתנהג במצבים כאלה.

כאשר ראיתי את אימא תרזה , שדופה, כפופה ובפנים מחייכים משוטטת בעולם, מגישה "עזרה",

מבקרת בבתי חולים ועוד, ראיתי "שחקנית", אשר אל מול המצלמות, מחלקת "משהו" אשר אותו קיבלה מן הכנסייה ועליו לא עמלה כלל וכלל, וכשקיבלה פרס נובל לשלום,  פשט בי בוז,

שום דולר שאותו חילקה, לא היה שלה אישית, מלבד כישרון  של "משחק", לא היה לה משלה כלום.

מישהו אחר דאג למחסורה, ובלבד שהיא "תשחק" את ה"טובה" אל מול המצלמות, את מישהו זה שירת,

ומעודה לא עבדה לפרנסתה.

ולשאלתך -

כל מעשה שאדם עושה, הוא רק מתוך מחשבה שבכך הוא מיטיב עם עצמו, מ-באילו לא עשה אותו.

אין שום מימד אלטרואיסטי בעשייתו של אדם לזולתו, זוהי פרשנות שגויה.

לסיכום-

אין מושג "עזרה אבסולוטית"  לזולת,  לכל אדם ואדם יש את נקודה שבה הסובייקט האגואיסטי שבו,

אומר לו  "עד כאן".

לעולם לעולם, הנתינה של אדם היא מן "העודף" ולא מן  "הנחוץ"  לו.

(זוהי סוגיה מאוד מורכבת, אשר עוסקים בה ב-"תורת המידות" עוד מן המאה השבע עשרה)

יום נפלא

אנשים, הרבה פעמים, מבינים עזרה בתור משהו שצריך לתת,

ולפעמים כל שצריך לתת הוא יד מכוונת.

כדאי תמיד לברר עם האדם איך הוא מרגיש עם המצב שאליו נקלע,

ואיך אפשר לשנות את המצב כדי שירגיש טוב יותר לגביו.

כל אחד הרי מסוגל לעשות משהו  לעצמו לשיפור המצב עבורו.

אני עם המטופלים שלי תמיד בסוף המפגש שואלת אותם:

"האם יש משהו אחד שתעשה כשתעזוב את החדר לשיפור הדברים עבורך?"

צטט: מלקט מחשבות 2012-10-16 05:24:15

 

 

 

ולשאלתך -

כל מעשה שאדם עושה, הוא רק מתוך מחשבה שבכך הוא מיטיב עם עצמו, מ-באילו לא עשה אותו.

אין שום מימד אלטרואיסטי בעשייתו של אדם לזולתו, זוהי פרשנות שגויה.

 

לסיכום-

אין מושג "עזרה אבסולוטית"  לזולת,  לכל אדם ואדם יש את נקודה שבה הסובייקט האגואיסטי שבו,

אומר לו  "עד כאן".

לעולם לעולם, הנתינה של אדם היא מן "העודף" ולא מן  "הנחוץ"  לו.

 

(זוהי סוגיה מאוד מורכבת, אשר עוסקים בה ב-"תורת המידות" עוד מן המאה השבע עשרה)

 

 

מסכימה איתך חלקית.  גם האנשים בעלי הנתינה הגדולה ביותר, יש בהם גם מחשבה על עצמם בתוך הנתינה. 

דווקא עם המשפט המודגש אינני מסכימה.  יש אנשים שלא נותנים מן העודף אלא שוחקים עצמם עד דק, משום שהם לא יודעים לשים גבול למקבל, משום שהם נמצאים יותר מדי בפוזיציה של "נחמד" ו"לא נעים להם".. מכל מיני סיבות אפשריות, ואז הם נשאבים..  דווקא אם כולם היו יודעים לתת מהעודף שלהם, (וגם דואגים להתחדש כל הזמן וגם לקבל, על מנת למלא המצברים) המצב היה טוב בהרבה.

 

צטט: לחפשולאבד 2012-10-16 03:50:13

צטט: בטי בלו 2012-10-16 03:43:10

 

 

ועכשיו תשובה לשאלה: אותו אגואיסט שאינו רגיש למצוקות האחר יתמוך במי או במה שיביאו לו הערכה מהחברה.

 

מסכימה...:-)

כמעט מתבקשת התשובה...

כמה חבל כשהראיה כול כך צרה..

ואת? 24

צרה צרורה הראיה הצרה.

יותר מכך -  הסביבה של אותו אדם, שלא שמה לב למצוקת המבקש,

והתעלמה.

נגועה באגואיזם אף יותר ממנו. כאן כבר נכנס המימד של :

מזל שזה לא אני, העיקר שאני מסודר.